לא מעט עובדים בתעשיית ההייטק חוששים מכך שלא רחוק היום שבו הבינה המלאכותית תחליף אותם לחלוטין, וייתכן שזאת הסיבה לכך שהם גם נמנעים מלהשתמש בה. אולי זה החשש להישאר לא רלוונטיים או סתם הקושי באימוץ טכנולוגות חדשות, אבל במספר חברות הייטק ישראליות הבחינו בתופעה והחליטו להשקיע יותר מאמצים בהטמעת תהליכים מבוססי בינה מלאכותית ביומיום.
אנחנו רגילים לחשוב על AI כעל כלי שניתן לפנות אליו מיוזמתנו כדי לזרז תהליכים מסוימים או לבצע עבודות שונות, ודוגמה פופולרית לאופן השימוש הזה בבינה מלאכותית היא Chat GPT, שיכול לחבר טקסטים עבורנו או לסכם מידע מרחבי האינטרנט. אבל כדי לשלב את הבינה המלאכותית בשגרת העבודה היומיומית של העובדים, אפשר לתכנת אותה להציע את עצמה ברגעים אסטרטגיים - כלומר, לפנות מיוזמתה לעובד, ולא לחכות שהוא יפנה אליה.
כך למשל עובד סייען ה-AI של חברת WalkMe: "להבדיל מחיפוש או משיחה יזומה עם Chat GPT, פעולה שדורשת יוזמה ואקטיביות מצד המשתמש ולמעשה מסיטה מהזרימה בעבודה, הרי שסייען ה-AI של ווקמי הוא זה שיוזם את האינטראקציה עם העובד בהקשר הנכון ובזמן הנכון", מסביר מורן שמר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברה. "הסייען נכנס לפעולה כאשר העובד ממלא טפסים ומנחה אותו לפעולה מיטבית, וזאת באמצעות כפתורי פעולה המוצגים כשכבת מעטפת מעל ממשק ההפעלה. בנוסף, הסייען מאפשר לתת מענה לכל שאלה פנים-ארגונית, החל מאיתור חומרים ויזואליים ועד שאלות מדיניות כגון 'האם אני יכול להביא את הכלב שלי למשרד?' או 'האם יש ביטוח טיסות לחו"ל?'. למרות שיכולת דומה קיימת גם במוצרים של חברות אחרות, רק הסייען של ווקמי מסוגל לעבור באופן קונטקסטואלי משאלה טקסטואלית לפעולה על גבי העמוד".
בחברה מאמינים כי יכולות ה-AI החדשות יגדילו באופן משמעותי את הפרודוקטיביות של העובדים וישפרו את חוויית העבודה. גרסאות ראשונות של הסייען פועלות בחברה באופן פנימי כבר עכשיו, ובהמשך צפוי לו עתיד עמוס - ווקמי פרושה על מחשבים של עשרות מיליוני עובדים בכ-30% מחברות Fortune 500, כך שאת התוצאות אמורים לראות בשטח בעתיד הקרוב.
המטרה: לשכנע יותר עובדים להשתמש בבינה מלאכותית
גם בחברת Bright Data רותמים את הבינה המלאכותית לטובת העובדים עם פרויקט שמהווה מעין "עוזר אישי" לעובדי החברה, כאשר בעתיד ייתכן שהוא יוצע גם ללקוחות. "בנינו מודל שבו שילבנו את כל תכני השאלות הנפוצות שלנו, כולל דוגמאות לבעיות שעובדים עלולים להיתקל בהן, כדי ללמד אותו איך לסייע להם בזמן אמת", מספר גל אל-על, דירקטור תמיכה (Director of support) בחברה. "המודל נועד לסייע לעובדים, כל אחד לפי צרכיו. כך למשל המכירות משתמשים בו כדי להתאים מוצר ללקוח, התמיכה משתמשים בו כדי למצוא תשובות מדויקות לבעיות של לקוחות, התכנות משתמשים בו כדי לחסוך זמן בעת כתיבת קוד ועוד".
היתרון של מודל בינה מלאכותית הוא היכולת שלו ללמוד תוך כדי תנועה ולדייק את עצמו יותר ויותר בכל שימוש. בברייט דאטה חיברו אותו למערכת נוספת שמציגה סטטיסטיקות שימוש לפי משתמש ולפי מחלקה, וביקשו מהעובדים לדרג את הביצועים שלו אחרי כל שימוש. כמו כן הטמיעו אותו ב-Slack, הפלטפורמה שבה מתרחשת רוב הפעילות היומיות של העובדים.
בשלב הנוכחי המודל עדיין נמצא בשימוש פנימי, ובחברה לא מתעלמים מהבעיות האפשריות: "מודלי שפה של AI עלולים להמציא דברים, למשל מוצרים, שפות קוד או מקומות בעולם שלא קיימים", מודה אל-על, "אבל המודל שלנו יודע לשאול שאלות אם חסר לו מידע, והוא משתפר ומשתדרג כל הזמן".
בנוסף להנגשה של המודל, ברייט דאטה מקיימת תחרויות בין מחלקתיות ואישיות כדי לתגמל את העובדים על שימוש בו: "המחלקה עם הרבה הרבה שימושים זוכה בפרס מחלקתי שווה כמו יום גיבוש, ויש גם פרסים על שימוש אישי יוצא דופן", מספר אל-על.
גישה אחרת, שמיושמת על ידי חברת AppsFlyer, מנסה להפוך את כלי ה-AI הפנימי שלה לפופולרי בקרב העובדים באמצעות משהו כיפי בזכות עצמו, משחקים. "חשבנו לא מעט על הטמעת מיומנות השימוש ב-AI בחברה, ובסופו של דבר הבנו שמשחק יעזור ליצור מעורבות גבוהה יותר בנושא", מספרת מינור בן דוד, מנהלת תחום ניהול ידע ארגוני ב-AppsFlyer. אפספלייר פיתחה יחד עם חברת Insight את ה-AI Prompt Channel, משחק שנבנה במיוחד עבור עובדי החברה. "המשחק הוא אישי, ומאפשר לכל עובד לשחק מול הכלי דמוי ה-Chat GPT שהטמיעה החברה", מפרטת בן-דוד. "הוא מחולק לתשעה שלבים, במהלכם ניתן לצבור נקודות המתורגמות לכסף - ובכסף שנצבר יוכלו המנצחים לרכוש מתנות מאתר Swagg. אנחנו מקווים שההתנסות תהפוך את הבינה המלאכותית לרלוונטית לעבודת העובדים ביום-יום ותתרום ליעילות שלהם".
לאפשר לנו להיות בני אדם
לפי רן ברגמן, מוביל תחום דאטה ו-AI ב-Deloitte ישראל, ניתן לזהות כיצד כלי בינה מלאכותית משתלבים בעבודה היומיומית של העובדים בשלוש רמות שונות. הראשונה היא פרו-אקטיביות: "אותה משימה שנהגנו לעשות, רק בסיוע מחשב. במקום לעשות חיפוש סיזיפי ברשת אחרי בדל מידע כלשהו, אפשר לבקש מה-AI שיעשה זאת עבורנו", הוא מסביר. השנייה היא אינהרנטיות: "צריך לסכם מצגת, לנסח מייל רשמי באנגלית או לחלץ מסקנה מטבלת אקסל סבוכה? הכלים כבר מוטמעים לתוך התוכנות, ורק צריך לדעת להשתמש בהם". השלישית והגבוהה ביותר היא בלשונו "התחדשנות", ובמסגרתה משימות מסוימות יוכלו לעבור בשלמותן לתחום אחריותה של הבינה המלאכותית, כמו למשל תמצות וזיקוק עיקרי פגישה.
מהם האתגרים ברתימה של כלי בינה מלאכותית לטובת העובדים?
"מדובר במהפכה רצינית בדרך שבה אנחנו צורכים את העבודה שלנו, וכמו כל מהפכה היא דורשת זמן, סבלנות ופתיחות. חסמי הכניסה שמעכבים אימוץ של טכנולוגיות חדשות, כמו ענייני פרטיות ואבטחה, מקבלים מענה מהיר. אפילו הסיכוי לטעות אנוש יורד. התוצאה היא חיסכון אדיר בזמן והגדלת הפרודוקטיביות של העובד הממוצע. ובכל זאת חשוב לזכור שהבקרה האנושית על תוצרי המכונה היא קריטית".
בחברת D-ID, שעוסקת בפיתוח אווטארים וסוכני AI חכמים שיודעים לשוחח בזמן אמת עם לקוחות ומשתמשים על בסיס אימון מוקדם ומהיר, משלבים בינה מלאכותית גם בעבודה השוטפת מאחורי הקלעים. "אנחנו במחלקת השיווק משתמשים בכלי בינה מלאכותית כל יום", מעיד תומר צוקר, סמנכ״ל השיווק ב-D-ID. ״כל מי שמגויס למחלקה נדרש להיכרות ולרקע בשימוש בכלי generative AI ליצירת תכנים כתובים, ויזואליים ועיצוביים. אנחנו מעניקים סל של כלי AI לכל העובדים ואני מעודד שימוש קבוע בהם ביצירת תכני שיווק, החל משלב גיבוש הקונספט ועד לשלב הביצוע. שילוב כלי AI בעבודת השיווק מקצרת משמעותית את תהליכי ההפקה, חוסכת בעלויות ומאפשרת לנו לענות בצורה מיטבית יותר לצורכי הלקוחות שלנו".
נראה שבתעשיית ההייטק הישראלית יש קונצנזנוס לגבי האופן שבו בינה מלאכותית יכולה לעזור לנו לייעל את העבודה ולחסוך זמן יקר. ומה נעשה בכל הזמן שחסכנו? לפי צוקר, התשובה היא שנתמקד "בפעילויות שיש בהן יתרון לבינה האנושית: למשל חשיבה מערכתית, יצירתיות ושיתוף פעולה", או במילים אחרות, המכונות יהיו מכונות - ויאפשרו לנו להשקיע זמן בלהיות בני אדם.