מחאת ההייטק היא חלק אינטגרלי מתוך ההפגנות למען הדמוקרטיה בישראל, וככל הנראה שזה היה רק עניין של זמן עד שמישהו בתעשייה היה מכין משחק שקשור לנושא. שי סגל, ראש תחום XR בסטארטאפ בשם Resight, ניצלה את ההזדמנות, ועובדת על המשחק Miara, על שמה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אחת מהדמויות החשובות כיום במדינה.

"אני נמצאת איפשהו על התפר שבין אמנות לטכנולוגיה ואוהבת לשלב ביניהן, אני עובדת על מציאות רבודה בעיקר, אבל אני באה במקור מגיימינג", מספרת סגל ל-mako. "אז אולי אפשר להגיד שאני יוצרת-טכנולוגית. באנגלית יש לזה שם רשמי, Creative technologist".

במסגרת המשחק, בהרב מיארה, קופצת ונלחמת בכמה "נבלים" בדמות בן גביר, סמוטריץ' ונתניהו ומדלגת ברחובות תל אביב בזמן הפגנות נגד הממשלה. את הפרטים הטכניים על המשחק היא הסבירה בשרשור טוויטר די ויראלי: "משחק פלטפורמר (משחק בו צריך לדלג על גבי פלטפורמות כדי להתחמק מאויבים כמו למשל סופר-מריו) שפיתחתי עם כלי AI כסוג של ניסוי. במשחק אתם מגלמים את הלוחמת מיארה (ע"ש גלי בהרב-מיארה), דמות שלדעתי רק חיכתה להפוך לגיבורה במשחק. מרבית ההתעסקות היתה על פרטים ותיקונים ל-AI. תוצרים בצורה הגולמית של הבינה המלאכותית לא מתקרבים לתוצרים של אמנים מיומנים, ורוב הקודים שיוצר GPT שבורים ולא יכולים לעבוד בלי תיקונים".

יוצרת המשחק "מיארה" שי סגל (צילום: פרטי)
יוצרת המשחק "מיארה" שי סגל | צילום: פרטי

הכלים שבהן השתמשה סגל כדי לבנות את הדמויות ולאפיין אותן התחלקו בין כלי AI לתוכנות מקצועיות וכללו: את מידג'רני (v4+v5), סטייבל דיפיוז'ן, פוטושופ, פרוקריאייט, יוניטי, ChatGPT 3.5, מג'יק סטודיו, אקרט מיוזיק וראנווי. את התהליך הארוך והטכני כיצד עבדה היא מפרטת בשרשור.

למשחק אין מטרה מובהקת לפי סגל, הוא פשוט התגלגל כמו פרויקטים רבים: "לרוב אני יושבת בלילות וחושבת על מה יהיה כיף לעבוד או לעשות בו ניסוי. זה כמובן לא מנותק מהמציאות, המציאות מעיקה. יש יוצרים כמוני בכל העולם שלא מוטרדים בשאלות כמו 'האם יש כאן עתיד', אבל ליוצרים בישראל זאת לא אופציה - וזה נכנס לפרויקטים באופן טבעי".

סגל תכננה בכלל לעשות ניסוי בכלי AI, משהו שהיא נמצאת בו בקונפליקט תמידי לדבריה, וזה הפך למשחק פלטפורמר דו ממדי שנעשה בארבעה לילות: "תכננתי לסיים את זה בלילה אחד, אבל היו יותר מדי תיקונים ידניים שהיה צריך לעשות. אני חושבת שאין אפשרות לשרוד תקופות כמו התקופה הנוכחית, בלי שהתרבות והאמנות יגיבו לה - משחקים הם לא רק אסקפיזם. שום תרבות לא יכולה להתפתח מניתוק". 

סגל כמובן לא מתכחשת לצד הפוליטי שהיא חלק ממנו, למרות שמבחינתה מדובר בהכרח: "אין לי ברירה אחרת. אני הולכת לכל הפגנה מהרגע שזה התחיל, גם כשכל מה שבא לי זה לעשות משחקים וניסויים. המשמעות של לא להיות פעילה היא לעזוב את הארץ. זאת אופציה על השולחן, אבל היא האופציה האחרונה. יש מסביבי לא מעט אנשים שכבר בחרו לעזוב, האנשים הכי מוכשרים וחכמים שאני מכירה, וזה אובדן לישראל. אבל אני רוצה להישאר בבית שלי, ולכן אין לי ברירה אלא להמשיך להפגין".

מנגד, ישנם כמה מגיבים שקראו "לשם השיוויון" להכין גם משחק שבו הדמויות הן הפוכות, ולהם היא עונה: "שיעשו, למה לא? לשמאל אין בעלות על הגיימינג ועל התרבות. אולי אפילו הם יקבלו תמיכה ממיקי זוהר". במעבר זריז על התגובות לשרשור ניתן לזהות התלהבות רבה מהפרויקט ורצון לשחק, אבל לצערנו המשחק עדיין לא מוכן: "המשחק עוד לא זמין. אני צריכה להעביר עוד קצת זמן בלהפוך אותו לזמין. הטוויטר ושאר הרשתות גרמו לי להבין שיש קהל".

היית רוצה שבהרב-מיארה תראה את זה?

"בטח! היו כמה אנשים שכתבו לי שזה נשלח אליה. אבל אני לא מצפה לתגובה, יש לה דברים יותר בוערים להתעסק בהם. אני שמחה שהיא ראתה".

לבסוף סגל מסבירה בפואטיות מה ההשראה של המשחק: "לילות מחאה קרים, אנשים טובים, תל אביב, קפלן, אלימות שחוויתי ונשים מקצועיות שלא מפחדות ממה שאותי מפחיד מאוד. וכמובן כל המשחקים שאי פעם שיחקתי ובווישליסט האינסופי שלי".