פולאאוט 3 הולך לצאת היום בארה"ב. ממש עוד כמה שעות. תנו להם להתעורר והנה זה שם. וזה הולך להיות אחד המשחקים הטובים השנה. והשנה לא חסרים משחקים טובים. במשחק הזה אנשים יתפרקו כשיירו עליהם יתדות מתכת, ואפשר יהיה להחביא לאנשים רימונים ללא נצרה במכנסיים. בנוסף יהיה פיצוץ. גרעיני, כזה. כל דבר אחר שיגידו לכם על המשחק הזה לא בטוח – וזו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מדברים עליו ברשת.
סדרת פולאאוט עקבה אחרי ארה"ב שלאחר מלחמה גרעינית, כאשר שרידי האנושות החלו לצאת מהכספות בהן הם התחבאו במהלך המלחמה, ולגלות את הנוף המותך ומעוות שמעל לפני האדמה. המשחקים שילבו לתוך החזון הפוסט-אפוקליפטי שלהם אימה, זוועה ואלימות באותה הנדיבות בה נכנסו לשם גם הומור, דרמה וחשוב מכך – אחריות. מכל ההישגים של המשחקים הראשונים בסדרה, העובדה שהשחקן הרגיש שבפעולותיו הוא היה אחראי לגורל המוני תושביו הווירטואליים של המשחק – היא התחושה הנפלאה והייחודית ביותר שהסדרה העבירה.
הסוד של הסדרה הוא התחושה הזו של עולם וירטואלי בו הגיבור מסוגל להתערב בכל רמה – מהסיפור הראשי, הצלת מקום מוצאו של הגיבור (במשחק הראשון – תיקון מערכת אספקת המים של הכספת ממנה הוא יצא, בשני מציאת ערכת חידוש קרקע לכפר הנידח שלו) ועד עלילות משנה שעוסקות בגורל הכפרים והערים בהן הוא עובר או אפילו רק מצב יחידים – סיפורים קטנים על אהבה או רכוש גנוב. היכולת להרגיש שבסוף המסע הגיבור שינה את העולם מהרמה הכללית ביותר ועד רמת כל אזרח ואזרח באותו עולם.
ואם זה היה היתרון של הסדרה עד עתה, מה שהפך אותה לנצר-ליבם של מליוני אוהדים ברחבי העולם, זה גם הגורם לבעיה הגדולה של פולאאוט 3. בפשטות, הבעיה היא שהמשחק מפותח על ידי חברת בט'סדה, ולא על ידי מפתחי הסדרה המקורית, Black Isle. לבט'סדה יש את החוצפה לשנות את הנוסחה המוכרת, ולהניח שלאחר עשור של התפתחויות טכנולוגיות, יש צורך בחידוש. האימה!
ההמונים הזועמים שאורבים באינטרנט הגיבו כדרכם, ועכשיו קשה למצוא דיון כלשהו על המשחק שלא כולל לפחות שלילה מוחלטת אחת של המשחק לפני שהוא ראה אור יום. הוא אולי יהיה אלים מדי, ואולי שטחי מדי, ואולי הוא בכלל לא ייראה כמו משחק פולאאוט – אבל מה שבטוח, הוא יהיה נורא, פגיעה בשם המקודש של הסדרה, ולאחר מכן, הרצף הסטנדרטי של כינויי הגנאי וסימני הקריאה שהוא דרכם של האידיוטים לסמן טריטוריה ברשת.
עזבו אתכם ממה שאנשים אומרים. לבט'סדה יש עשרים שנות ניסיון מוכח ומוצלח בתחום משחקי התפקידים הממוחשבים, ואין שום פסול בניסיון לקחת משחק מוכר ולתת לו טוויסט עכשווי יותר. מעבר לזה, אף אחד מחוץ למפתחים לא שיחק במשחק יותר משעות ספורות, בינתיים – ובמשחק שמכיל תוכן שנספר במאות שעות משחק, קשה לקרוא לזה מדגם מייצג.
אז, לאחר ששללנו את מה שאנשים לא יכולים לדעת על המשחק, כרגע, בואו נראה מה אפשר לדעת. סרטונים שפורסמו באתר המשחק מראים שהמשחק יאפשר תנועה חופשית, קרבות כל כך אלימים שאחת מהשאלות הנפוצות היא האם אפשר יהיה להוריד את רמת הגרפיות של המוות, ואת האפשרות לפוצץ מקום יישוב אחד בעזרת פצצת אטום.
גם סדרת פולאאוט וגם המשחקים של בט'סדה סבבו חופש פעולה כמעט בלתי מוגבל לשחקנים. בין אם השחקן ייבחר להיות גיבור השממה ולהציל כל עלמה במצוקה, ובין אם השחקן ייבחר להיות נבל רצחני או כל מסלול בין לבין, המשחק יאפשר זאת. מעבר חופש הפעולה, המשחק גם יאפשר חופש תנועה, כאשר הדבר היחיד שיגביל את השחקן הוא האויבים המשוטטים בארה"ב ההרוסה.
מלבד אויבים אקראיים כגון שודדים ומוטאנטים מטורפים, השממה תאוכלס גם על ידי שורדים למיניהם. בזמן שרוב היישובים עצמאיים ברמה זו או אחרת, על השליטה בטריטוריה נאבקים שני ארגונים – אחוות הברזל, ששימרה את הטכנולוגיה מלפני המלחמה ועתה מתבצרת בפנטגון, ומולה רפובליקת קליפורניה החדשה, מדינה חדשה שהחלה את דרכה לאחר השואה הגרעינית. עדיין לא ידוע הרבה על עלילת המשחק, אך סביר שהיא תעסוק בעימות בין שני הארגונים האלו, ובהשלכותיו על אמריקה שלאחר המלחמה.