לא פחות מ–50 גופים מהממשלה, האקדמיה, ארגוני הבריאות ותעשיית ההיי־טק ומדעי החיים הגישו בחודשים האחרונים את הערותיהם לטיוטת התקנות שמסדירות את אחד הפרויקטים השאפתניים של ישראל: להפוך את מערכת הבריאות לדיגיטלית — ואת המידע הרפואי שנאסף על אזרחי ישראל בעשורים האחרונים למנוע הכנסות.

התקנות מסעירות את עולם הבריאות ותעשיית מדעי החיים המקומית, כמו גם לא מעט ארגונים ופעילים מתחום הפרטיות. אמנם השימוש במידע הרגיש עשוי להוביל לפריצות דרך רפואיות כמו גילוי מוקדם ומניעה של מחלות ועד פיתוח תרופות מותאמות אישית, אך חלק מהמתנגדים טוענים כי הן מקלות מדי ועלולות לסכן את פרטיות הציבור.

אחד הגופים שהגיבו לטיוטת התקנות שפורסמה להערות הציבור הוא המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה. המכון עם השם בעל הניחוח האקדמי הוא למעשה מכון מחקר פרטי, שפועל כזרוע הישראלית של "פורום עתיד הפרטיות" שיושב בוושינגטון, ומגדיר עצמו "ארגון גלובלי שלא למטרות רווח, המשמש זרז למנהיגות ומחקר בתחום הפרטיות, למען קידום שימוש מושכל במידע בתמיכה בטכנולוגיות מתפתחות". על פי מייסדיו, המטרה היא לייצר ערוץ מרכזי שאליו פונים רגולטורים, אנשי אקדמיה, חוקרים וחברות הטכנולוגיה עצמן, כדי לייצר ביחד מדיניות פרטיות טובה יותר מזו הקיימת היום, הן בחקיקה והן בתוך חברות הטכנולוגיה עצמן.

המכון הישראלי, גם הוא גוף ללא כוונת רווח, הוקם לפני כשנה וחצי ולניהולו מונתה לימור שמרלינג מגזניק — עד לפני כשנה וחצי רגולטורית בכירה, ששימשה במשך עשר שנים כמנהלת קשרי ציבור וממשל ברשות הממשלתית להגנת הפרטיות. במהלך הצגת המכון לכלי התקשורת, נכתב כי המכון נתמך על ידי הפורום לעתיד הפרטיות — אולם מקורות המימון לא צוינו כלל.

לא מדובר בפרט שולי: באתר הפורום למדיניות הפרטיות מצוין כי הארגון נתמך על ידי לא פחות מ–150 חברות ענק וקרנות, בהן גוגל, פייסבוק, אמזון, טוויטר, אפל, מיקרוסופט ועוד רבות. העובדה הזו הוצנעה לא רק בהודעה לעיתונות, גם כמה מאנשי הפרטיות והגורמים הממשלתיים עמם שוחחנו לא היו מודעים לכך שמדובר במכון במימון ענקיות הטכנולוגיה. מומחית בתחום הפרטיות שניסתה בעבר ליצור קשר עם המכון בנוגע לרגולציה של אחד מגופי הטכנולוגיה שפועלים בישראל, סיפרה: "הרגשתי שהם בצד של החברות. בשנה האחרונה פיתחתי חשדנות מובנית כלפי כל המכונים הפרטיים. כולם צריכים לרצות את התורם הראשי בסוף, וזה מה שמכתיב את הקו".

הדרך שבה הוצנע הרקע של המכון מזכירה גוף מקצועי-ציבורי אחר שנחשף באחרונה ב-TheMarker כארגון לובינג עסקי לכאורה. מדובר בחברת פיוצ'ר מוביליטי, שאותה מנהלים בכירי משרד האוצר לשעבר, כשמאחוריה עומדים יבואני רכב, חברות ביטוח וכן חברת ההסעות אובר.

משרדי גוגל בקליפורניה (צילום: achinthamb / Shutterstock.)
משרדי גוגל בקליפורניה | צילום: achinthamb / Shutterstock.

מייצרים ניירות עמדה ומארחים כנסים

המכון הישראלי נוסד על ידי ג'ולס פולונסקי, מנכ"ל פורום עתיד הפרטיות האמריקאי (FPF), ופרופ' עומר טנא, סגן נשיא וראש תחום מחקר וידע ב–IAPP — ארגון הפועל בתחום הגנת הפרטיות והמידע. עם הוועדה המייעצת של המכון נמנים גם לוביסטים של ענקיות הטכנולוגיה, ובהם ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות ציבורית של פייסבוק ישראל ולשעבר חברה בצוות היועצים של בנימין נתניהו, ונועה אלפנט לפלר, מנהלת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל ישראל. חברים נוספים בוועדה המייעצת למכון הם תהילה אלטשולר שוורץ, בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיום שותף במשרד עורכי הדין מיתר, שייעץ באחרונה למפלגת כחול לבן, ודיוויד הופמן, סגן יועץ משפטי וממונה גלובלי על הגנת פרטיות בחברת אינטל. 

בעת הקמת המכון בנובמבר 2018, מעט לפני ההכרזה על סבב הבחירות הראשון שנערך ב–2019, הצהירו המקימים כי מדובר בגוף שיהיה גם מכון מחקר בתחום הפרטיות וגם יסייע לחברות היי־טק מקומיות להטמיע את תחום העיצוב לפרטיות במוצרים הדיגיטליים שהן מפתחות. זאת במקביל לעשייה מול המדינה — כלומר, קיום שיח עם הרגולטורים הרלוונטים, בהם הרשות להגנת הפרטיות, לבניית רגולציה מתקדמת בתחום זה.

המכון מייצר ניירות עמדה, מחקרים וכנסים. כך למשל, קיים המכון ארוע בשבוע הסייבר ביוני 2019 להשקת מיזם שיחבר בין סטארט־אפים ישראליים למשקיעים וחברות שמחפשות פתרונות בתחום. בין המשתתפים בארוע, שהוזמנו על ידי המכון, נמנתה גם הלן דיקסון, הממונה על הגנת המידע באירלנד (DPC) — אחת מהנשים החשובות והמשפיעות על תחום הפרטיות העולמי. זאת משום שבאירלנד יושבים השלוחות האירופיות של צמרת ענקיות האינטרנט מעמק הסיליקון, והיא זאת שמנהלת את החקירות נגדן על הפרות פרטיות.

מארק צוקרברג מנכל פייסבוק (צילום: Frederic Legrand - COMEO, ShutterStock)
מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק | צילום: Frederic Legrand - COMEO, ShutterStock

שיטה מוכרת של ענקיות הטכנולוגיה

המוטיבציה של ענקיות הטכנולוגיה לחלוש על מידע רפואי גדול כל כך מובנת מאליה. מדובר בפוטנציאל הכנסות ענק — שווי שוק הבריאות הדיגיטלית העולמי צפוי לזנק בחמש השנים הבאות ל–504 מיליארד דולר, כך על פי הערכה של חברת הייעוץ Global Market Insight. ישראל, שבה מאגרי מידע משובחים ועשירים במיוחד, הפכה ליעד נחשק עבור שחקנים גדולים בתחום. בנוסף, המידע יכול להשביח את מנועי החיפוש ואת יכולות החברות למקד פרסום למשתמשים.

הקמתו של מכון בעל ניחוח מחקרי אקדמי בלתי תלוי במימון גורמים מסחריים היא שיטת עבודה מוכרת בעולם, שניזונה מבעיית המימון: חברות ענק מסחריות יכולות לממן בקלות את מה שממשלות מתקשות לממן בהיקפי ענק. המחיר עלול להיות מחקרים מוטים לטובת התעשייה, שמשמשים כבסיס ללובי מוטה בשירות אינטרסים מסחריים.

גוף המחקר הבלתי תלוי Google Transparency Project עוסק בחשיפת מערכת הקשרים בין תאגידים גדולים לממשלות, וחשיפת מימון מחקרים שמשרתים את אלו שמממנים אותם. על פי דוח של הארגון, מימנה גוגל בין 2005 ל–2017 כ–330 מחקרים אקדמיים שקשורים לפעילותה של החברה, ומציגים עמדה תומכת במדיניות החברה.

לענקיות הטכנולוגיה שמממנות את פעילות המחקר במכון יש קשר הדוק לנושא. אלה בדיוק החברות שמרכז פעילותן מבוסס על איסוף, ניתוח, עיבוד ושימוש במידע אישי, בעיקר לטובת הצגת פרסומות באופן ממוקד אישית לכל משתמש. חלקן, כמו גוגל ואפל, כבר הכריזו על הקמת חטיבות בריאות ענקיות ועוסקות בתחום באופן אינטנסיבי.

חלק מהחברות עומדות גם במרכז פרשיות הפרת פרטיות חמורות מסביב לעולם, וחקירות באיחוד האירופי בגין הפרת תקנות הפרטיות — ה–GDPR. כך למשל, בארה"ב מתנהלת בימים אלה חקירה פדרלית נגד גוגל בפרשת העברת תיקים רפואיים הכוללים שמות ופרטים רפואיים של עשרות מיליוני אמריקאים אליה מ–23 מדינות שונות בארצות הברית, בלי ידיעתם או ידיעת רופאיהם.

מהמכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה נמסר: "המכון הוא חטיבה של העמותה המבוססת בוושינגטון, ארה״ב, הפורום לעתיד הפרטיות (The Future of Privacy Forum). לעמותה פעילות בינלאומית כחממת פיתוח מדיניות, הנתמכת על ידי קציני הגנת הפרטיות ב-150 חברות.

המכון שקוף לחלוטין לגבי התומכים שלו. הפרטים מופיעים במרחק קליק אחד מעמוד הבית. אפשר למצוא שם הפניה לא רק לכ-200 הארגונים שתומכים ב-FPF (הכוללים לא רק חברות ענק אלא גם חברות קטנות, מכל שדרות התעשיה, וכן גופים ממשלתיים וקרנות מחקר כ- Gates Foundation וה-National Science Foundation ואקדמאים מובילים), אלא גם התייחסות פרטנית לאלה מהם שתמכו בהקמת השלוחה הישראלית. כמו כן מפורסמת רשימת חברי הבורד, הכוללים אנשי תעשיה, אקדמיה, ממשל וארגוני זכויות.

"לא זאת בלבד שהמכון שקוף לגמרי לגבי שמות החברות השותפות בו, הוא אף גאה בכך שזהו הדנ"א הארגוני שלו. עם זאת, העמדות המובעות בתוצרי המכון הן אלה של עובדיו המקצועיים.

"החיבור בין תעשייה, אקדמיה וארגוני זכויות לצורך יצירת שיח המפיק ניירות עמדה, מאמרים אקדמיים וכללי רגולציה עצמית הוא מה שעושה את המכון מה שהוא, הפורום המוביל בתחום זה בעולם, המוכר על ידי ארגונים בינלאומיים, ממשלות, רגולטורים, תעשיה ואקדמיה בארה״ב, באירופה וגם בישראל".