גוגל (צילום: istockphoto)
צילום: istockphoto

בשבוע שעבר ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין בפרשה מעניינת, שיכולה להיות רלוונטית לרבים מכם שמגלים ביום בהיר אחד כי חיפוש לפי שמם במנוע החיפוש גוגל מביא לתוצאה מטעה, שיש בה הוצאת לשון הרע.

התובע, עו"ד עמי סביר, ייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים נגד עו"ד שהורשע בחמש פרשיות שונות בבית הדין למשמעת של הלשכה במחוז תל אביב. ואולם, חיפוש בגוגל לפי השם שלו - "עמי סביר", או "עמי סביר עו"ד" - מביא בראש דף התוצאות את אתר האינטרנט Court.org.il בו פורסם פסק הדין נגד אותו עו"ד שהורשע - כשהכותרת בהקשת שמו של סביר היא "הינו עו"ד אשר הורשע בחמש פרשיות שונות" . כלומר, משתמע מכך כאילו סביר הוא זה שהורשע.

לכן, הוא תבע את שאול בר נוי, הבעלים והמפעיל של אתר האינטרנט Court.org.il, אשר סירב לתקן את הטעות ואת מפעילת אתר החיפוש, גוגל. סביר טען כי פנה לגוגל פעמים רבות בדרישה לשנות את נוסח הכותרת אך היא סירבה. לדבריו, הוא מתנדב בייצוג לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים, המוניטין שלו כעורך דין הינו ללא רבב וכי גורמים שונים פונים אליו בתהייה אם הפרסום נכון. סביר דרש פיצוי של 200 אלף שקל בגין הוצאת דברי לשון הרע.

בר נוי, הבעלים של אתר האינטרנט, טען כי פסק הדין המדובר פורסם ב-2003 ולכן ישנה התיישנות ולגופו של עניין, אין לו שליטה על תוצאות החיפוש בגוגל ועליה מוטלת האחריות לפרסום. גוגל, מצדה, טענה כי האחריות והחובה מוטלת על בעלי האתר שכן תוצאת החיפוש מועתקת באופן אוטומטי מהקוד הטכני של דף האינטרנט באתר.

השופטת חנה ינון מבית משפט השלום בתל אביב קבעה ראשית כי אכן מדובר בפרסום "אשר עלול להטעות לקוחות פוטנציאלים ושותפים עסקיים ולגרום להם להסיק כי התובע הוא שהורשע, כביכול בעבירות אלו" ולכן אלו דברי לשון הרע הפוגעים בתובע ומשפילים אותו.

ינון לא קיבלה את טענתו של בר נוי בדבר התיישנות שכן פסק הדין עדיין מתפרסם באתר שלו והפרסום מתחדש מדי יום. היא הוסיפה כי "אין להתעלם מן העובדה כי הנתבע בחר שלא לתקן את הפרסום לאחר שהתובע פנה אליו בעניין, וחרף המלצת בית המשפט בתיק זה ובאלו יש כדי לחייבו לשלם פיצוי הולם לתובע".

את סכום הפיצוי היא קבעה על 80 אלף שקל - 50 אלף שקל לפי הסעיף המאפשר לבית המשפט לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50 אלף שקל ו-30 אלף שקל נוספים בגין הפסד הכנסה פוטנציאלי עקב הפסד לקוחות. בנוסף, נקבע כי ישלם הוצאות משפט בהיקף של 20 אלף שקל.

אין תמונה
את מה שאתם חושבים שקלטתם - בעצם קלטתם כבר מזמן

חלק חשוב בהכרעה נוגע לחבות של גוגל. ענקית החיפוש באינטרנט טענה כי לא הייתה כי אין לה אפשרות מעשית לשנות את הכותרת אלא רק להסיר את הפרסום במלואו ואין להטיל עליה אחריות לעשות זאת, מבלי שיש הכרעה שיפוטית בעניין. אחרת היא תיהפך ל"צנזור על" שבידיו כוח למנוע גישה למידע שאין בו פסול. במקרה של סביר אמנם לא צריך לעשות דוקטורט כדי להבין מיד שיש כאן טעות בפרסום אבל אפשר להניח כי גוגל לא רצתה לפתוח פתח לשטף בקשות להסרת פרסום, חלקן ברורות יותר וחלקן פחות.

סביר היפנה לפסק דין שניתן במאי בבית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג ובו נקבע כי אם אדם פנה לבעל מאגר מידע לשם הסרת פרסום שהוא לשון הרע ופנייתו לא הועילה, הוא רשאי לפנות למפעילת מנוע החיפוש וזו נושאת באחריות משפטית כלפיו - אלא אם יש סיבות שמצדיקות את העניין הציבורי במידע.

מדובר היה במקרה שבו התברר לעורך דין ספרדי כי חיפוש במנוע של גוגל הוביל להודעות משפטיות בעיתון ספרדי מ-1998 על חובות שצבר והובילו לכך שנאלץ למכור את רכושו כדי לממנם. הוא טען כי הנושא טופל לפני שנים והוא אינו רלוונטי יותר ולכן דרש למחוק את המידע הזה.

בית המשפט פסק כי הזכות לפרטיות שהופרה גוברת על האינטרס הציבורי הכללי. השופטים קבעו כי ניתן לבקש מגוגל למחוק מידע רגיש או לפנות לרשויות הרלוונטיות אם החברה לא מקיימת את הבקשה שלהם - אך לא נקבעו הנחיות לדבי האופן בו ייושם פסק הדין כך שכל רגולטור יכול לבחור בפרשנות משלו לפסיקה - מרוככת יותר או פחות.

במקרה הנוכחי, למרות שהמידע המתקבל הוא שגוי ומטעה, ולא רק כזה שהתיישן או לא רלוואנטי - ינון בחרה בגישה שמקלה עם גוגל כשלא קיבלה את טענתו של סביר. היא מציינת כי "אין לקבוע מסמרות בעניין ולקבוע נחרצות כי כל אימת שפלוני פונה לגוגל להסיר תוצאת חיפוש כלשהי שאינה לרוחו, יהיה עליה להסירו ללא כל תנאי, אפילו אם אותו ביטוי נוצר ופורסם על ידי צד שלישי ולא על ידה".

ינון קבעה כי מהתרשמותה אין לגוגל נגיעה לעניין ואין לה אפשרות לתקן את הקוד הטכני או לשנותו. על השאלה האם מנוע חיפוש אחראי לתוכן מאמר המפורסם על ידי צד שלישי, היא ענתה כי אין מקום לחייב את גוגל כשאתר האינטרנט יכול היה לשנות את הכותרת בקלות ובכל עת. "הוא זה שפירסם בפועל את הפרסום נשוא התובענה, ועל כן עליו להיות מחויב בנזק שנגרם לתובע".

סביר נדרש לשאת בהוצאות גוגל בהיקף של 8,500 שקל. את גוגל ייצגו עורכי הדין ברק טל, רותה לובן ויונת אפריאט-מנה ממשרד יגאל ארנון ושות'.

סביר מתכנן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה בנוגע לאחריות של גוגל: "ביהמ"ש הנכבד שגה בכך שלא חייב גם את גוגל ולא הורה לה להסיר את הפרסום ממנוע החיפוש. בכוונתי להגיש ערעור על חלק זה של פסה"ד ביחס לגוגל, מאחר ומדובר בעניין עקרוני ביחס לזכות כל אדם, כי מנוע חיפוש גוגל לא יפנה לפרסומים, שתוכנם מהווה לשון הרע, ולאחר שתשומת לב גוגל הופנתה לתוכן הפרסום, שמהווה לשון הרע. פס"ד זה אינו תואם גם פסיקה של האיחוד האירופי, בנוגע לאחריות המוטלת על מנוע חיפוש גוגל ביחס לפרסומים, שמהווים עוולת לשון הרע, וראוי שעניין עקרוני זה יבחן על ידי ערכאה שיפוטית גבוהה יותר".

הכתבה התפרסמה במקור ב-Themarker

עוד ב-Themarker:
רוצים להתקבל למקום עבודה? הנה חמישה דברים שאסור לכם לעשות
כשליש מהזכאים למענק עבודה לא תובעים; האם גם לכם מגיעים אלפי שקלים בשנה?