מצבו של ההייטק הישראלי ממשיך להיות קשה. על רקע אי ההסכמות בנוגע לתוכנית המשפטית, היום ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה לישיבתה הראשונה, ודנה בעתיד תעשיית ההייטק בישראל.
ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי בעוד שאחוז המועסקים בענף ב-2021 היה 10.3%, התרומה לייצור הייתה 54%, וזה מעיד על חשיבות הענף והפריון בו. הוא ביקש מהמשתתפים בעיקר הצעות כיצד ניתן לשפר את המצב הקיים.
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מסרה לוועדת המשנה סקירה ונתונים מהעולם ואמרה כי תחזית הצמיחה העולמית עודכנה כלפי מטה באפריל וזה משפיע כמובן גם על ישראל. גרינברג ציינה גם כי בישראל התחזית היא שהשנה תסתיים באינפלציה של 3.2% ושנת 2024 תסתיים בחלק העליון של היעד עם אינפלציה של 2.9%. באשר לצמיחה אמרה גרינברג, כי ההערכה היא שאחרי צמיחה גבוהה ביציאה מהקורונה, השנה תעמוד הצמיחה על 2.7% ובשנה הבאה על 3.1%.
"ההייטק הוא מנוע צמיחה של הכלכלה, אין ספק שחשוב מאוד לשמור על המוביליות והחוקה של ההייטק הישראלי. אנחנו רואים אינדיקטורים של האטה וצריך להמשיך לעקוב", אמרה.
המדען הראשי וראש רשות החדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ד"ר עמי אפלבאום נתן חזית פסימית יותר, לפיה יש ירידה מדאיגה בהשקעות בהייטק. לדבריו, בעוד שמדד הנאסד"ק עולה לאחרונה, בישראל ההשקעות המשיכו לצלול, בגלל אי הוודאות הפוליטית משטרית. "המשקיעים לא יודעים איך להסתכל על זה", אמר. היו"ר ליברמן הוסיף: "כל ההצעות לדחות בחצי שנה את החקיקה רק יחלישו אותנו וצריך להבין את זה". הכלכלנית הראשית גרינברג התייחסה גם היא לרפורמה המשפטית ואמרה כי "צריך ודאות שתייצר סביבה עסקית טובה, ודאות כזו שתאפשר לכלכלה לצמוח".
הוועדה גם עסקה בפיטורים בענק ההייטק, אפלבאום אמר כי המגמה השלילית שהחלה ב-2022 החריפה ב-2023, וציין כי 25% מהחברות דיווחו שהן מתכוונות לפטר עובדים, ועוד 25% עוצרות גיוסים. זו הפעם הראשונה, חוץ מתקופת הקורונה, שרואים ירידה במספר המועסקים בענף.
סמנכ"לית לטכנולוגיה בחברות בינלאומיות, אירית טויטו, ציינה כי מתחילת השנה פוטרו 4,000 איש ב-64 חברות שונות, ורק לפני שבועיים המספר עמד על 3,500 כך שהקצב מואץ. היא מתחה ביקורת על דברי בנק ישראל באשר לאפשרות להורדת שכר, ואמרה: "האנשים האלה לא יעבדו בפחות כסף, הם והמיסים שהם משלמים פשוט לא יישארו פה".
הכלכלן הראשי של SNPI, אסף פתיר, טען כי בלי לפתור את הסיפור הפוליטי ההייטק לא יצמח בחזרה, והוסיף כי צריך להשקיע בחינוך למדעים. ח"כ ליברמן הגיב כי כרגע השיפור המסתמן הוא בחינוך תלמודי ולא מדעי.
לפי נציג בנק ישראל, אלעד דה מלאך, ההאטה לא קשורה רק לרפורמה המשפטית, היא החלה עוד מהשנה שעברה בשל תהליכים גלובליים. עם זאת הוא ציין כי להייטק יש נקודות חוזקה שמאפשרות לו להתמודד עם הפגיעה. בין היתר הוא ציין את השכר הגבוהה, שמושך עובדים טובים, אך גם מאפשר הורדת שכר בתקופות קשות.
יזם ההייטק זוהר לבקוביץ שגם השתתף בדיונים וביקר בעבר את הממשלה על תפקודה, אמר שהסיפור הוא לא כלכלה אלא סנטימנט, שלא קשור למשבר העולמי אלא למה שקורה בישראל. "לקח לנו 20 ומשהו שנה לבנות פה תעשיית הייטק, ואנחנו שוברים את זה בחודשים האחרונים ומי שיעזוב לא יחזור".
היזם משה רדמן, ממובילי מחאת ההייטק, הוסיף: "ההייטק מדרדר בקצב מסחרר, עשינו פניית פרסה חדה ומסוס דוהר הפכנו לחמור צולע. מהלכי הממשלה הזו בניסיונות לרסק את מערכת המשפט ותקציב ללא בשורות גורמים לנו להיות בחזית ההאטה".
מי שניסה להרגיע את הרוחות הוא דווקא ח"כ מהאופוזיציה, היו"ר ליברמן, שהגיב לדברים ואמר שהדיון הוא לא פוליטי, ויש באולם נציגים מהקואליציה והאופוזיציה, כאשר המטרה של הישיבה היא למצוא מה כן ניתן לעשות עוד בתקציב הנוכחי כדי לשפר את מצב הענף.
לפי מנכ"ל טסטפרי, יאיר בר-און, אפשר להגיע להסכמה מקיר לקיר על זה שצריך להכניס חרדים להייטק וצריך להשקיע בנושא. המשקיעה ענבל שינפלד, ציינה כי על כל עובד בהייטק יש עוד 3.8 עובדים לא ישירים. לדבריה, הכל נעצר בגלל חוסר הודאות שמפחיד משקיעים. "ב-2023 רק 8% מההשקעות העולמיות בענף הושקעו בישראל, לעומת 12% ב-2022, זו ירידה דרסטית שאי אפשר להגיד שהיא נובעת רק מהמשבר הכלכלי", אמרה.
ח"כ רון כץ (יש עתיד) אמר כי הדבר החשוב הוא עצירת חוסר הודאות, והוסיף: "אם הכלכלה תלך אחורה, ייקח עשרים שנה לבנות מה שמפרקים עכשיו בכמה חודשים. את 14 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים צריך להשקיע בשילוב חרדים בהייטק, לימודי ליב"ה והורדת חסמים לסייע לענף להתחזק. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל זה".
בין המשתתפות הייתה גם מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי שציינה: "קיים משבר עולמי ועוד לפניו, ישראל נמצאת במסלול של איבוד ההובלה העולמית בסטארטאפ וחדשנות - הסיבה לזה היא סביבה עסקית קשה, מחסור בעובדים, השקעה ממשלתית נמוכה, והיעדר תמיכה ממשלתית לאקוסיסטם החדשני. בשל היעדר התמיכה וההשקעה הממשלתית בענף בשנים האחרונות, בייחוד למול תנאים מפתים במדינות אחרות, אנו רואים שההשקעות בחברות ירדו, כמות הסטארטאפים החדשים שקמים בישראל ירדה באופן משמעותי וקיים צורך מובהק ביצירת סביבה עסקית, שתשפר את כושר התחרות של המדינה ותאפשר לחברות צעירות לצמוח בישראל".
עוד הדגישה שוורץ: "ניתן כבר היום לראות מדינות רבות בעולם שקוראות ליזמים הישראלים לעבור אליהן ובונות עבורן סביבה עסקית תומכת תוך הקטנת רגולציה, הקלות מס וקרבה לשווקי היעד".
היו"ר ליברמן סיכם את הדיון ואמר: "אני לא משלה לא את עצמי ולא אתכם, אנחנו מנהלים קרב מאסף. אני מוטרד כמוכם. ב-14 מיליארד השקלים הקואליציוניים – הכפלת תקציב הישיבות, העלאה של 50% בקצבה, חלוקה של מיליארד שקל בתלושי מזון, הוזלת תח"צ כמעט לאפס לציבור החרדי – מצד אחד זה תמריץ לא לצאת לעבודה ומצד שני זה הכל כסף לצריכה ששופך דלק על האינפלציה. נעשה פה כל מה שאנחנו יכולים, אבל גם כל אחד מכם חייב להילחם עד הרגע האחרון. אתם צריכים להיות נוכחים פה כל השבוע, לא לתת מנוחה לא לדרג המקצועי, שחייב להשמיע הרבה יותר חזק את קולו גם באוצר, במשרד הכלכלה והמדע וגם לדרג הפוליטי. מפילים את העץ שכולנו יושבים עליו, והשבוע הבא הוא קריטי".