מ1 עד 10 – עד כמה אתם חושבים שהאוכל שאתם אוכלים היום שונה מהאוכל שסבא וסבתא שלכם אכלו לפני חמישים שנה? ועוד שאלה - כמה האוכל של הנכדים שלכם יהיה שונה מזה שלכם? הרי בסופו של דבר רוב בני האדם רגילים לאכול פחות או יותר את אותם הרכיבים: ירקות, קטניות, דגנים, בשר ודגים. האם יכול להיות שכל אלו משתנים משמעותית מדור לדור? נהיים בריאים יותר, עמידים יותר וטעימים יותר? אז מסתבר שכן. ישבנו לשיחה עם סמנכ"ל הטכנולוגיה של שטראוס, פרופ' אייל שמעוני כדי להבין איך זה עובד.
כשאנשים שומעים טכנולוגיה ואוכל באותו משפט - זה בדרך כלל לא מעורר אצלם תיאבון, אבל האמת היא שכל מוצר שאנו רואים בסופר על המדף מתחיל במעבדה. טכנולוגיית מזון מבקשת לוודא שכל חלק בתהליך גידול המרכיבים, הייצור, האריזה, השיווק, חוויית הבישול או האכילה ואפילו הזריקה לפח המחזור - יהיה הכי יעיל, בריא ומקיים שניתן.
"המשימה של טכנולוגיית מזון היא להביא אוכל בריא, בטוח וטעים להמוני אנשים שחיים חיים מודרניים בערים גדולות, כשבכל דור האוכלוסייה רק הולכת וגדלה. והמשימה שהצטרפה בעשור האחרון היא לעשות את כל זה בצורה הכי מקיימת שאפשר. אני תמיד משתדל לזכור שהעבודה שלנו בסוף היא להגיש אוכל לבני אדם. זה ישר שולח אותי למחשבה על המשפחה שלי. איזה אוכל אני רוצה להגיש להם? זה עוזר לי להבין את האחריות שלנו", מסביר פרופ' שמעוני. "הביולוגיה שלנו כבני אדם לא השתנתה כבר אלפי שנים. בלוטות הטעם שלנו נשארו מאוד דומות לאלו של האדם הקדמון. מה כן השתנה? הסביבה והיכולות הטכנולוגיות שלנו. הן מאפשרות לנו ליצור אוכל נקי ובריא יותר שישמר לאורך זמן".
אז רגע, קפה מלפני שלושים שנה וקפה של היום - זה לא אותו קפה?
"ממש לא. אם הייתם יכולים לטעום שלוק מקפה טורקי של לפני כמה עשורים ושלוק מקפה עכשווי - לא הייתי צריך להסביר שום דבר. כל תהליך הקלייה, הטחינה והאריזה השתנה. השקית נהייתה אטומה יותר והיום היא שומרת על הארומה והטעמים פי כמה", מספר פרופ' שמעוני. "עוד דוגמאות? יש למשל את החלב. פעם המוני אנשים היו נדבקים בשחפת כי אלו חיידקים שגדלו בקלות בחלב. מאז למדנו לפסטר אותו וכך פתרנו את הבעיה".
"אני זוכר שרק עלה לנו הרעיון ליצור חומוס שאפשר לשמור במקרר. כל יועץ אסטרטגי אפשרי אמר לנו שאין שום סיכוי שהדבר הזה יצליח. שאף אחד לא יקנה את זה. אבל אנחנו התעקשנו שאפשר ושזה גם יהיה טעים. או למשל שוקולד מופחת סוכר. פעם הוא היה מאוד מעובד, ואז מצאנו חומר גלם חדש, פקעת שנקראת טייגר-נאט ויש לה טעם מתוק כמו סוכר אבל עם פחות קלוריות. אז התחלנו לטחון אותה דק דק והיום היא מחליפה חלק מהסוכר והופכת את השוקולד הדל להרבה יותר טבעי. אף אחד לא שם לב לזה כן? אלו תהליכים איטיים לאורך זמן ששומרים על הטעם אבל משפרים את המוצר. גם כשיצרנו את יוגורט פרו הייתה המון חשיבה טכנולוגית מאחוריו. איך ממיסים חלבון ובונים מרקם כיפי, שיתנו ביס וירגישו קרם ולא גוש של אבקת חלבון. תחשבו על אוכל שאתם מבשלים בבית, כל צעד, כל תוספת קטנה ואפילו הקערה שבה אתם מגישים - יכולים להשפיע על הטעם ועל חווית האכילה".
בכל פעם שמגיע לשולחן הצוות של פרופ' שמעוני אתגר חדש, הוא נראה בהתחלה כמעט בלתי אפשרי. עם הזמן הוא הבין שהמשימה שלו היא להגיד איך כן אפשר לעשות את זה, אילו משאבים נדרשים ותוך כמה זמן זה יכול לקרות. "ממש בימים אלו אנחנו משיקים חטיף שיבולת שועל חדש. הוא יהיה מאוד דומה לשוש, אבל עם 16 אחוז שיבולת שועל. זה אולי נשמע פשוט, אבל עד היום העולם כולו התעקש שחטיפים מייצרים רק עם קמח תירס. אז יש לנו מנהלת טכנולוגיה מדהימה שהתעקשה והצליחה ליצור כאן משהו פורץ דרך. זה מדהים כי כשהורים יתנו לילדים שלהם חטיף עם שיבולת שועל הם ייחשפו לטעמים יותר מורכבים בגיל יותר צעיר מבלי להרגיש שינוי דרמטי במרקם ובחוויה".
מימד נוסף של פיתוח טכנולוגיות מזון הוא הנגשה למגוון רחב של קהלים שונים. הרי בטוח לכל אחד שקורא עכשיו את המילים האלו יש הרגלי אכילה קצת שונים; חלק טבעונים; חלק רגישים לגלוטן; חלק קטוגנים וכן הלאה. לכן אחת המטרות היא לייצר מגוון עבור אנשים עם העדפות קולינריות שונות. "פעם היינו עם 30 מוצרים לצליאקים. היום יש לנו למעלה משמונה מאות מוצרים ללא גלוטן, מוצרים לאנשים עם סוכרת ומוצרים לאנשים עם אלרגיות שונות. ואת כולם אנחנו מבקשים לרגש, לא סתם להציע להם מוצר, אלא מוצר טעים ואיכותי".
תצליחו להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050?
לפני שבועות ספורים התקיימה ועידת האקלים הבינלאומית בגלזגו וראש הממשלה נפתלי בנט הכריז שהתעשייה הישראלית תגיע לאפס פליטות פחמן עד שנת 2050. פרופ' שמעוני משוכנע ששטראוס יעמדו במשימה. "מי שואל אותנו אם אנחנו מסוגלים?", הוא צוחק, "זו החובה שלנו! אני מחזיק את התוכניות בידיים ורואה את זה קורה. אין תסריט שלא. אני לא רוצה אפילו לדמיין את זה. אני רואה את זה כאחריות שלי באופן אישי - להיות מקיימים יותר בכל תחום שרלוונטי לטכנולוגיה: אריזות, אנרגיה מתחדשת, בזבוז מזון, קיימות של חומרי גלים. אנחנו מיישרים קו עם החברות הכי מחמירות בעולם ומבקשים לשנות את מבנה הצלחת. בין היתר זה אומר ליצור היצע גדול יותר של מוצרים שאינם מהחי - כי זה החלק בתזונה שלנו שנצטרך להגדיל".
ישנן דרכים רבות לאורך כל שרשרת הייצור להיעזר בטכנולוגיה כדי לשמור טוב יותר על כדור הארץ לטווח הרחוק. החל בפיתוח זנים שונים של יבול שיהיו עמידים יותר לשינויי מזג אוויר, דרך יצירת אריזות קלות למחזור או לשימוש חוזר, שימוש באנרגיה מתחדשת, הארכת חיי המדף של כל מוצר וגם סיוע לצרכן לבזבז פחות אוכל. "מעל 50 אחוז מהמזון שהולך לאיבוד זה אחרי שכבר קנו אותו בסופר. כי שכחו להשתמש והוא כבר פג תוקף או כי לא שמרו אותו במקום המתאים. אני מבין את זה כי גם אני צרכן. חלק מהאחריות שלנו זה לעזור לצרכנים לקחת החלטות טובות יותר", מסביר פרופ' שמעוני "אין לי ספק שבזכות הטכנולוגיה האנושות תנצח את המשבר הזה. אני יודע שזה נשמע קלישאה אבל אני רוצה להגיע ל2050 בידיעה שהשארנו כוכב קצת יותר טוב לילדים שלנו. הכי אמיתי. אני רואה אנשים מהתעשייה, לא רק משטראוס, שמוכנים 'להישכב על הגדר' כדי שזה יקרה. כולנו עובדים בחברות עסקיות אבל אנחנו גם בני אדם ואנחנו באמת רוצים לעשות טוב".