היום, 4 בפברואר, לפני 18 שנה, הוקמה פייסבוק על ידי מארק צוקרברג וסטודנטים נוספים באוניברסיטת הארוורד. בתזמון מקרי, בדיוק לפני יומיים פרסמה מטא את הדוחות לרבעון האחרון של 2021, שהראו רווח נמוך מהתחזיות של המניה, מה שהביא להתרסקות שלה ב-25 אחוז וירידת שווי אדירה של לפחות 220 מיליארד דולר.

במקביל לירידה במספר המשתמשים ונטישת הגולשים הצעירים, אחד הפיצ'רים החזקים ביותר בפייסבוק הוא הקהילות, שעדיין זוכות למעורבות וחשיפה רבה. הנה שלוש מהן וסיפורם של העומדים בראשם, המשלבים קריירה בהייטק.

עובדות לא חשובות בספורט

סאני סימנטוב, בן 31 מראשון לציון הוא מנהל קהילת "עובדות לא חשובות בספורט", ועובד כמהנדס צד שרת (backend software engineer) בחברת קלטורה מזה שבע שנים.

קהילת "עובדות לא חשובות בספורט" הוקמה ביוני 2017, כדי לשמש במה לכל האנקדוטות והסיפורים הקטנים שעושים את הספורט לתחביב העיקרי עבור מיליונים ברחבי העולם. היא מונה למעלה מ-64,000 חברים בקבוצת הפייסבוק, וכ-10,000 חברים בדף האינסטגרם שנפתח בינואר 2021.

סאני סימנטוב, עובדות לא חשובות בספורט (צילום:  יח"צ)
סאני סימנטוב, עובדות לא חשובות בספורט | צילום: יח"צ

מדי יום עולים בה בין 4-5 פוסטים, כאשר מספר הפוסטים שנמחקים הוא בערך כפול מזה. "חשוב לנו לשמור על רמה גבוהה, ולכן אנחנו מעלים בכל פעם את הסטנדרטים שלנו בנוגע לאישור פוסט", אומר סימנטוב.

סימנטוב מספר כי הוא מצליח לשלב את ניהול הקהילה ביחד עם העבודה בהייטק, בעיקר בגלל הגמישות שלה. "מה שחשוב אצלנו זה לעמוד בלוחות הזמנים, שהם אף פעם לא ברזולוציה של דקות או אפילו שעות. תוסיפו לזה את העובדה שאני יושב מול מחשב כל היום, ופשוט בלתי אפשרי להיות 9 וחצי שעות רצוף ביום עסוק וממוקד בעבודה, כך שבהפסקות הקצרות שאני לוקח, או בהמתנה לתהליך שלוקח כמה דקות, אני משלב את ניהול הקהילה", הוא אומר. את הקבוצה הוא אינו מנהל לבדו, כך שגם אם יהיה יום שלם שבו לא יהיה פעיל בפייסבוק, חבריו לצוות "יחפו עליו".

הוא מודה שמדובר בעיסוק יומיומי. "לפעמים הדבר הראשון שאעשה כשאפתח את עיניי, זה לעבור על פוסטים הממתינים לאישור או לחפש תוכן בעצמי, אפילו במיטה עדיין. חיפוש תוכן, כתיבה ועריכה שלו, דיון עם שאר המנהלים על הנעשה בקהילה, אלה דברים שיכולים להצטבר לכמות זמן לא מבוטלת, תלוי ביום. היתרון הוא שאפשר להתעסק בזה בפלאפון במקביל לעיסוקים אחרים, כמו המתנה בתור או נסיעה בתחבורה ציבורית. כשיש זמן 'מת'", הוא אומר.

הדבר המיוחד ביותר שיצא מהקהילה, לדבריו, הוא יוזמה של יהודה ליפשיץ, אחד מהמנהלים, לנסוע לעוטף עזה לחלק אוכל ללוחמים במהלך מבצע "שומר החומות". "פרסמנו פוסט בנושא בקבוצה בו עדכנו על הנסיעה והזמנו את חברי הקבוצה לתרום כסף עבור המטרה הזאת", מספר סימנטוב.

התנדבות במבצע שומר החומות (צילום: שמואל קוזוקין)
התנדבות במבצע שומר החומות | צילום: שמואל קוזוקין

"הציפייה שלנו הייתה שבמקרה הטוב ייתרמו כמה מאות שקלים. אך הפתעתנו הייתה גדולה כשראינו שתוך מספר שעות חברי הקבוצה תרמו כ-15,000 שקל. יהודה ואלי, אחד החברים הראשונים בקהילה, העמיסו את הרכב בכל טוב ונסעו דרומה, תוך סיכון עצמי גבוה. בין נפילת פצמ"ר לירי צלפים הם עברו בעשרות בסיסים וחילקו אוכל, שתייה, מוצרי טואלטיקה וסטיקרים של 'עובדות לא חשובות בספורט' ללוחמים. הלב רוטט מהתרגשות כשמבינים שאת הכוח האדיר שיש כאן אפשר לרתום למטרות נפלאות כמו זו".

צרות בהייטק 

צרות בהייטק היא קהילת ההייטק הגדולה בישראל ומונה כ-124 אלף הייטקיסטיות והייטקיסטים חברים, שמייצרים וצורכים תוכן באופן יום יומי שהוא חלק בלתי נפרד משיח ההייטק בישראל.

הקהילה, שנוסדה ב-2015 על ידי ארבל זינגר וערן יעקובוביץ' ומנוהלת על ידם עד היום, התחילה כמקום בו הייטקיסטיות והייטקיסטים צחקו על "צרותיהם" ("קיבלתי אייפון חדש, אבל רק 16 ג׳יגה") והפכה למקום בו הם מדברים על מה שמעסיק אותם: החל מקפסולות קפה מומלצות ועד לנושאים כמו מניות ואופציות, מו״מ, איזון בית עבודה ועוד. לאחרונה הושק ערוץ תוכן חדש תחת המותג, "הפודקאסט של צרות בהייטק", שפונה ועוסק באנשים המרכיבים את ההייטק הישראלי. הפודקאסט מופיע נמצא לרוב בראש טבלת דירוגי הפודקאסטים הטכנולוגיים בישראל של אפל ועבר לאחרונה 100,000 השמעות.

זינגר, בן 36, הוא VP Product בחברת לייטריקס, נשוי ואב לילדה. יעקוביץ, בן 36, נשוי, היה מהעובדים הראשונים בלייטריקס, ממנה פרש לאחרונה אחרי 8 שנים כדי להתפנות להורות שבדרך "ולצבור אנרגיה לעתיד". שניהם גדלו ביחד בצפת וחברים מילדות.

"אנחנו משקיעים כמה שעות בשבוע בניהול הקהילה. זה כולל סינון ואישור של פוסטים, מודרציה כללית (העברת התוכן שפורסם למצב מושהה ובדיקתו), העלאת פוסטים אנונימיים וגם פוסטים הומוריסטיים בעמוד", הם מספרים. "חוץ מזה יש גם השקעה שקורית מחוץ לפייסבוק - באימיילים וכמובן הפודקאסט, שתמיד הולך בד בבד עם הקהילה - אם זה שאלות לאורחים שמגיעים, דיונים לאחר הפרק ועוד".

הדבר שהכי מרגש אותם הוא כשמשהו קורה בחיים האמיתיים בעקבות הקהילה: "אנשים שמוצאים עבודה, זוג שהכיר בקבוצה, מישהי שהחליטה לאמץ כלב אחרי פוסט שהסביר איך מאזנים עבודה בהייטק וגידול כלב, מישהי שעשתה שיחת שכר בעקבות פרק בפודקאסט. זה האימפקט האמיתי מבחינתנו", הם מסבירים. 

אחד הפוסטים המשמעותיים שזכורים להם עלה בחודש שעבר ושאל את החברים על התנדבויות - "איך הם נותנים בחזרה לקהילה?". הוא הפך להיות אחד הפוסטים הוויראליים ביותר עם מאות תגובות של חברי הקהילה על פעילויות התנדבויות שהם עושים, רשמית ולא רשמית.

זינגר ויעקובוביץ' מעידים כי ניהול הקהילה קורה בעיקר בזמן הפנוי שלהם – בבוקר בדרך לעבודה, בסופי שבוע או לאחר העבודה. "נושא הקהילה קשור לעיסוק שלנו, שנינו הייטקיסטים, אז הרבה מהתוכן שעולה והדיונים שגולשים מחוץ לפייסבוק רלוונטיים לחיים המקצועיים שלנו", הם אומרים. "לא היינו אומרים שזה 'גוזל' את הזמן שלנו, כי זה אחד מהדברים שאנחנו אוהבים לעשות בזמננו הפנוי. זה בא על חשבון דברים אחרים, אבל זה תמיד מבחירה. אנחנו החברים הכי טובים מכיתה א', אז גם ככה היינו מבלים את זמננו הפנוי יחד".

עולים בטק

אדיר גוזלן הוא מנהל קהילת "olim in tech", ועובד כראש צוות מדע נתונים בחברת Glassbox. הוא נולד וגדל בצרפת, למד בניו יורק ומתגורר בישראל מזה 6 שנים. לאחר שבילה כמה שנים בתעשיית אבטחת הסייבר, הגיע אל תפקידו הנוכחי. קהילת עולים בטק, שנפתחה ב-2017 ומונה כיום כ-8,000 איש, נועדה לגשר על הפער בין עולים לישראלים בכל הקשור לנטוורקינג וקידום הקריירה.

אדיר גוזלן, מנהל olim in tech (צילום: מריל סממה גוזלן)
אדיר גוזלן, מנהל olim in tech | צילום: מריל סממה גוזלן

בקבוצה עולים מדי יום 3-8 ופוסטים, וגוזלן משקיע בניהולה יחד עם 6 מנהלים נוספים, כולם עלו לישראל, בין 8-10 שעות בשבוע. "רוב הזמן מושקע במעבר על פוסטים, סינון ספאם, הוספת אנשים לקבוצה ותכנון אירועים. גולת הכותרת של העבודה הזו היא לוודא שכל פיסת תוכן מביאה איזשהו ערך לקהילה ולחבריה. היינו נחושים בדעתנו לא לתת לקבוצה להתמלא בספאם ובאמת לשמש כמקום למקום עבור עולים. לשאול את השאלה שלהם במקום קצת יותר 'בטוח'. זו הסיבה הראשונה שבגללה יצרנו את הקבוצה הזו", הוא מספר.

הקהילה משמשת מקום שבו העולים יכולים להתייעץ ולהיעזר אחד בשני. "אני זוכר חבר ספציפי אחד בקהילה שהיה בישראל 3 שנים בערך, והיו לו הרבה קשיים - בעיקר בגלל מצבו המקצועי. הוא כתב על כך בקבוצה, וקיבל גל תמיכה, עצות, ואפילו כמה הצעות עבודה. דרך חיבורים בשרשור הוא הצליח בסופו של דבר להגיע להרבה ראיונות, ובסופו של דבר הוא מצא עבודה ונשאר כאן", מספר גוזלן. "סוג כזה של סיפורי הצלחה הוא פשוט כל כך מספק. כל מה שצריך זה לשים אנשים מועילים באותו מקום ותראה את הקסם קורה".