בריחת המוחות הגדולה להייטק מורגשת בשנים האחרונות כמעט בכל תחום: עורכי דין, מורים ואפילו רופאים מוצאים את עצמם במסדרונות הסטארטאפים בחיפוש אחר תנאים טובים יותר ואתגר חדש. אלא שזווית אחרת, פחות מדוברת של הנושא, היא המסע שעוברים אותם אנשים שמחפשים את דרכם בהייטק ללא ניסיון קודם, מסע שיכול להיות ארוך ומורכב למי שכבר עשו דרך בקריירה הקודמת שלהם והגיעו להישגים לא מבוטלים.
נטלי קורנווסר, בת 36 מרמת גן, היא בדיוק מסוג האנשים האלה. היא בעלת ניסיון של כעשור בעולמות השיווק בתחומי הריטייל והביוטי, ובתפקידה הקודם היא שימשה כמנהלת שיווק בחברת האיפור איל מקיאג׳. "דגדג לי להשתלב בתעשיית ההייטק כבר לפני יותר מ-5 שנים, עוד לפני שזה הפך ל'באזז וורד'", היא מספרת בשיחה עם mako. "בזמנו, התפקידים הלא טכנולוגיים היו מאוד מצומצמים ולמרות כל הניסיונות, לא הצלחתי לעשות את זה. ואז הגיעה הקורונה".
בתוך חודשים ספורים מפרוץ המגפה, מצאה עצמה נטלי, כמו עובדים רבים אחרים, בחל"ת. "כל תעשיית הריטייל נפגעה והרגשתי שהפעם אני חייבת 'לחשב מסלול מחדש'. הרגשתי שהיקום מסמן לי שזה המאני טיים שלי", היא אומרת. מכאן והלאה, נכנסה קורנווסר לתהליך ארוך ומורכב של חיפוש עבודה בתחום שהיה זר לה כמעט לחלוטין.
בשלב הראשון, ישבה קורנווסר עם עצמה וניסתה להבין מה לא צלח בניסיון הקודם שלה לעשות את המעבר. "כתבתי את רשימת החוזקות והחולשות שלי, במה אני טובה ובעיקר מה אני אוהבת לעשות. ניסיתי להבין באיזה סוג של חברה אני רוצה לעבוד: בקורפורייט (תאגיד), בסטארטאפ, בחברה בינונית וכו'. ניסיתי לדמיין את החברה שאני רוצה לעבוד בה, את המיקום הגיאוגרפי ואת הערכים שלה. היה לי חשוב לא להתפשר ולמצוא את המקום שאוכל להשתקע ולהתפתח בו".
הדבר השני שעשתה הוא לשפץ את קורות החיים שלה. היא יצרה מספר גרסאות של המסמך (באנגלית, כפי שנדרש בתעשייה) לפי סוגי התפקידים שחיפשה ועם הביטויים הרלוונטיים לכל תפקיד. "בכל אחת מהגרסאות של קורות החיים הדגשתי את החוזקות שלי שקשורות לתפקיד הספציפי שחיפשתי. יצרתי רשת קשרים ענפה, הייתי פעילה בלינקדאין ולא התביישתי לפנות לאנשים אם ראיתי תפקיד שעניין אותי. קראתי את כל המדורים הטכנולוגיים בעיתונות הכלכלית כדי לזהות מגמות וחברות חדשות שמגייסות, וכמובן הייתי פעילה בכל קבוצות הפייסבוק האפשריות".
"אני חושבת שהפסקתי לספור כמה ראיונות עברתי, כי זה באמת היה נורא קשוח", נזכרת קורנווסר. "מדובר בעשרות ראיונות, אבל לא רק - גם המון מטלות בית, אפשר להגיד שממש עבדתי בזה ועל כל מטלה ישבתי ימים ולילות. זה היה קשה בטירוף, אבל היה לי כוח רצון. חשוב לציין שכל המטלות באנגלית כמובן, ומדובר כאן על מצגות אסטרטגיה שצריך לבנות במהירות. כשהגעתי לתפקיד, לקח לי שלושה חודשים רק להבין מי נגד מי, דבר שמצפים ממך לעשות בראיון של 20 דקות אחרי שקראת בגוגל על החברה".
בסיומו של מסע מפרך שארך 8 חודשים וכלל לא מעט דחיות ואכזבות, מצאה נטלי את דרכה בתפקיד מנהלת מיתוג מעסיק ויחסי ציבור בחברת הגיימינג סייפליי (SciPlay). "אני מרגישה שלמדתי הרבה בתהליך הזה של המעבר להייטק, ובכלל בחיפוש העבודה. זה לא קסם של זבנג וגמרנו, תהליך חיפוש עבודה הוא מתיש וארוך והוא כולל בתוכו הרבה ציפיות ואכזבות. צריך להתכונן ולתכנן אותו היטב".
אחת מהבעיות המרכזיות שמזהה קורנווסר בתהליך היא היעדר פידבק. "עבדתי על מטלת בית לחברה גדולה במשך ארבעה ימים עד שלוש לפנות בוקר. אחרי שהגשתי, התקשרו אליי ואמרו: ׳מצטערים, לא עברת׳. עניתי שעבדתי על זה ארבעה ימים והמינימום יהיה לקבל פידבק, שמישהו מקצועי ינהל איתי שיחה ויסביר לי מה היה לא בסדר. פשוט להתקשר ולהגיד לא, זה נורא מעליב. כל התהליך ב׳SciPlay' מנגד היה מאוד אנושי. בין ראיון לראיון לא חיכיתי שבוע וכססתי ציפורניים, אלא חזרו אליי מהר יחסית. הרגשתי שגם אני בוחנת אותם כמו שהם בוחנים אותי. זאת הדרך הנכונה לדעתי, כי אם עובד מגיע למקום חדש וזה פחות מתאים לו, זה לא טוב לשני הצדדים".
"הכל אפשר ללמוד. במהלך הראיונות ניסיתי להוכיח שהרקע שלי בשיווק הוא נרחב ושניהלתי מותגים גדולים, אמנם לא בהייטק, אבל בסוף אפשר לתרגם את זה", מסכמת קורנווסר. "המנהלת שלי אמרה לי 'אנחנו מחפשים אנשים שרוצים לעבוד, שיש להם תשוקה' ולא שאלה בשום שלב אם יש לי רקע בהייטק או לא. אני חושבת שדווקא בגלל שבאתי מתחום אחר לגמרי אני עובדת טובה, אם מותר לי להעיד על עצמי. באתי לטרוף את העולם, יש לי מוטיבציית שיא. למישהו שמגיע מבחוץ יש הסתכלות שונה וזווית יצירתית".
אחרי ההסבה - עוזרת לאחרים
לאחר שמצאה את עבודת החלומות שלה, החליטה קורנווסר לעזור לאנשים אחרים שמנסים למצוא את דרכם בהייטק לאחר מעבר מתחום אחר. היא החליטה לעשות זאת באמצעות אחת מקבוצות הפייסבוק שבה הייתה פעילה בעת שחיפשה עבודה – "מה בתפקיד" בהנהלת אביגיל לוין וסימונה וולסקי. "סיפרתי את הסיפור שלי והצעתי את עזרתי. קיבלתי המון פניות וכיום אני מקדישה זמן משמעותי למעבר על קורות חיים של אחרים, לשיחות עידוד ולמתן טיפים ותובנות שעזרו לי. מרגע שנכנסתי לתחום יצרתי רשת קשרים ענפה, ואני מנסה לעשות חיבורים מתאימים (ויש לי כבר 2 הצלחות)", היא מספרת.
מה הדבר הכי חשוב שצריך לדעת מי שרוצה לעשות הסבה להייטק?
"שמבחוץ זה מצטייר מנצנץ וזוהר, אבל בסופו של דבר עובדים קשה. מצד שני, זו עבודה משתלמת כי יש תגמול טוב, לומדים המון וסביבת העבודה הגלובלית מרתקת. הלוואי ותעשיות נוספות היו מאמצות תהליכי עבודה שמתרחשים בהייטק".
כאמור, כיום קורנווסר פעילה בקהילת הפייסבוק "מה בתפקיד", המסייעת לאנשים מחוץ להייטק להשתלב בתעשייה, בתפקידים לא טכנולוגיים. מנהלת הקבוצה, אביגיל לוין, חוותה לפני כמעט עשור תהליך דומה לזה של נטלי כשעברה מתחום עריכת הדין להייטק. כיום היא משקיעה ומנהלת אקוסיסטם בסמסונג נקסט (Samsung NEXT). "הצטרפתי לתעשיית ההייטק ב-2013 אחרי כמה שנים כעורכת דין וככה נחשפתי לעולם שלם של הזדמנויות בעולמות הסטארטאפים ובהון סיכון", מספרת לוין. "התחלתי להפיץ ניוזלטר של משרות לכל מי שמסביבי ועם הזמן שכללתי את זה. פגשתי את סימונה, כיום השותפה שלי לפודקאסט, והתחלנו להרצות על הנושא בפורומים של נשים בתעשייה ובמרכזי צעירים בפריפריה".
בפודקאסט, הנושא את שם הקהילה, מפרטת לוין על התפקידים שמוצעים לאנשים לא טכנולוגיים בהייטק. "שאלנו מיקרופון מחבר ולא הבנו כלום בפודקאסטים. השקנו כמה פרקים ראשונים ואנשים אהבו את זה", היא נזכרת. "היום כבר עברנו את הפרק ה-60 וזה הפך להיות פרויקט שקיבל חיים משל עצמו. בשלב מסוים גם פתחנו את קבוצת הפייסבוק".
המשבר בתעשיית ההייטק שמביא לגל קיצוצים ופיטורים עשוי לפגוע בעיקר בעובדים הלא-טכנולוגיים. אתן חושבות שזה ישפיע גם על הביקושים לתפקידים הללו?
קורנווסר: "בסוף כל חברה מושתת על תפקידים טכנולוגיים, אבל חוץ מהמפתחים, יש תפקידים חשובים נוספים - כמו מנהלי הצלחת לקוח (Customer Success), מעצבים ומנהלי שיווק. עסק לא יכול להתקיים רק מהמוצר עצמו, צריך את המעטפת שמסביב. אני מסתייגת ואומרת כמישהי שמגיעה מחברת גיימינג שאנחנו לא חווים את זה עדיין. אני לא עיוורת, אני רואה מה קורה בחברות אחרות, אבל אני לא חושבת שזה ספציפית קשור לתפקידים טכנולוגיים או לא. אם יש פגיעה בחברה גם התפקידים הטכנולוגיים נפגעים, יש צמצומים בכל מקום. אני לא חושבת שזה מרתיע מישהו, עדיין יש את ההתלהבות, גם בקבוצה אנשים עדיין שואלים ומתעניינים. הם מבינים שכל כמה זמן יש משבר חולף, זה מגיע בגלים, אבל זה לא מונע מהם לרצות להיכנס לתחום".
לוין: "בשנה וחצי האחרונות היו הרבה השקעות, גם בסטרטאפים שאין להם זכות קיום מכל מיני סיבות, כמו מוצר שלא מתאים לשוק. היום משקיעים יותר מהססים להשקיע בחברות, ככה שייקח הרבה זמן עד שיצליחו לעמוד בציפיות שוב. הכסף שגייסו ב-2021 צריך להספיק לשנה וחצי-שנתיים, מה שדורש חישוב מחדש של ההון האנושי. כן, זה אומר שיש האטה בגיוסים ורואים קצת פיטורים. זה יכול לפגוע גם בסקטור הטכנולוגי, אבל היחס בין העובדים הטכנולוגיים ללא טכנולוגיים בהייטק הוא בין 80-20 עד 60-40 אחוזים לטובת הטכנולוגיים, ככה שתמיד צריך אותם, במיוחד בחברות הישראליות שלרוב מבוססות על טכנולוגיה".
"עד שנת 2021 רוב התפקידים הלא טכנולוגיים, כמו שיווק, ישבו בארצות הברית, ולכן ראינו את הנהירה להייטק מהנקודה הזאת ואילך, אנשים פתאום גילו שזה אפשרי", מוסיפה לוין. "בקבוצה חשוב לנו מנגד להסביר לפעמים למה לא לעבוד בהייטק, כי זה נורא חשוב להוריד מההילה שהתחום קיבל בשנה האחרונה. זו עבודה קשה ותחרותית וזמני העבודה לא תמיד נוחים כבן אדם וכבעל משפחה. עם זאת, סגנון העבודה של ההייטק - להציב יעדים, לקבל פידבק וליצור פיילוט הוא משהו שצריך לחלחל גם לענפים נוספים במשק. גם התגמול, אנחנו כחברה לא יכולים להרשות לעצמנו שמורים ירוויחו הרבה פחות. כשנעבור להיות מדודים לפי ערך ולא לפי זמן, אז גם מורים יוכלו להיות מתוגמלים יותר. כמו כן, צריך לחשוב על מודל היברידי גם בתעשיות נוספות.
בכל יום מצטרפות לקבוצה מורות, מרפאות בעיסוק ושוטרים. זה מבאס אותי שהם רוצים לעזוב. יוקר המחייה בישראל לא מאפשר לחיות עם תפקידים כמו הוראה או סיעוד. זה לא מפתיע ש-80 אחוז מהקהילה שלנו הן נשים. הקורונה עוררה נשים לדאוג למצב הכלכלי שלהן והוכיחה שלא תמיד הן יכולות להסתמך על המשכורת שהן מרוויחות".