1. את האדם הראשון בחלל אתם מכירים? יורי גגארין, שנולד בקלושינו ברוסיה, ב-1934, זכה בתואר זה ב-12 באפריל בשנת 1961, כשהיה בן 27 בלבד. הוא גם האדם הראשון שחג סביב כדור הארץ.
    בדרך לשיגור, גגארין ביקש מנהג האוטובוס לעצור רגע כדי שהוא יוכל לצאת להשתין. זה הפך למסורת של שאר הקוסמונאוטים אחריו: בדרך לשיגור, האוטובוס עוצר תמיד (כבר לא צריך לבקש), הקוסמונאוטים יוצאים לעשות את צרכיהם ואפילו מקפידים לעשות זאת על אותו הגלגל - אחורי ימני - בדיוק כמו יורי. 
    לאחר שחזר מהמשימה בהצלחה נאסר עליו להשתתף במשימות חלל נוספות בשל החשש לחייו, מפני שהתייחסו אליו כאל סמל לאומי שצריך לשמור. למרות זאת ולמרבה הצער, הוא נהרג בתאונת מטוס: ב- 27 במרץ 1968, הוא ערך טיסת אימונים שגרתית יחד עם מדריך טיסה מנוסה, המטוס התרסק ושניהם נהרגו.
    על שמו נקראו ערים ברחבי ברית המועצות, בנוסף, נקרא על שמו מכתש בצד החשוך של הירח. וכן האסטרואיד מספר 1772 שהתגלה על-ידי הקוסמונאוטית לודמילה צ'רניק בשנת 1968.
  2.  כמה משלמים עבור ביטוח חיים לאסטרונאוט? הרבה. המחיר נגזר מהערכת סיכונים והרי כשמדובר בלהגיע לירח בפעם הראשונה, מדובר בסיכון לא קטן. אפולו 11 נחשבה למשימה מסוכנת מאוד ואם ניל ארמסטרונג היה צריך לבטח את עצמו, זה היה עולה לו פי שתיים מהמשכורת השנתית שלו. ארמסטרונג חשב כיצד להתגבר על הפלונטר ולהבטיח חיים נוחים למשפחתו במידה שמשהו ישתבש במשימה והגיע לרעיון הבא: "מעטפות ביטוח".
    ארמסטרונג ושותפיו למסע, באז אולדרין ומייקל קולינס, חתמו על מאות מעטפות דואר חגיגיות שהדואר האמריקאי הנפיק לרגל המאורע והפקידו אותן בידי חברם אצל בישוף. ביום השיגור של אפולו, הלך בישוף אל סניף הדואר במרכז החלל קנדי והחתים את המעטפות בחותמת סניף הדואר המקומי. השלושה הניחו כי אם חלילה הם לא ישובו מהמשימה, המעטפות החתומות בתאריך המיוחד יימכרו בהרבה כסף וכך יהוו סוג של ביטוח חיים למשפחותיהם. את הרעיון מימשו גם צוותי משימות אפולו ששוגרו לאחר מכן. 
  3.  משימת דרגונפליי, "שפירית", תשוגר ב-2027 ותיקח איתה רחפן שידגום את הקרקע והנוזלים בירחו הגדול של שבתאי, בטיטאן. מתאן זהו חומר שאנו מכירים בצורת גז, אך שם בשל האקלים, הוא נצפה כנוזל. יש דמיון בין האקלים הטיטאני לזה שפה אצלנו, בכדור הארץ: הוא כולל ימות, נהרות, עננים וגשמים - אבל, קפוא. הטמפרטורה עומדת על כ-200 מעלות מתחת לאפס, וכאמור במקום מחזור מים, יש מתאן ואתאן.
  4. אוימיאקון ברוסיה נחשב למקום המיושב הכי קר על כדור הארץ. ומה המקום הכי קר במערכת השמש? דווקא לא בכוכבי הלכת החיצוניים, הרחוקים מהשמש – אלא הירח שלנו. בגלל שלירח אין אטמוספירה הוא אינו יכול לאגור חום במהלך היום. בנוסף, יש אזורי מכתשים בירח שקרני השמש לעולם לא מגיעות אליהם בשל הזווית והם שרויים בעלטה נצחית.  אז כמה קר שם? ב-2009, נמדדה טמפרטורת שיא של 247 מעלות צלזיוס מתחת לאפס במכתש אחד כזה בקוטב הצפוני של הירח. מדובר בטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה במערכת השמש כולה.
  5. בקנדה הרחיבו את חוקי המדינה – עד לירח. אי לכך, אסטרונאוט קנדי שיבצע פשע על הירח צפוי לעמוד למשפט תחת החוק הקנדי, כאילו הפשע בוצע על אדמת קנדה עצמה. לפי ההצעה, שכבר עברה בקריאה ראשונה בבית הנבחרים, החוק הקנדי יחול מעתה על כל אזרח קנדי בדרכו לתחנת החלל הבינלאומית החדשה, לונר גייטוויי, שתקיף את הירח וכן על פני הירח עצמו. 
    החקיקה הקנדית מהווה תקדים חשוב בתחום הפרוץ של חוק בחלל. ככלל, החוקים שמסדירים את ההתנהלות האנושית מחוץ לכדור הארץ מנוסחים בעיקר באמנת החלל החיצון מ-1967, שנועדה להבטיח שהחלל ישמש למטרות שלום בלבד, שלא יוצבו צבאות וטילים גרעיניים על גופים שמימיים ושאף מדינה לא תוכל לתבוע לעצמה טריטוריות על הירח או בכל מקום אחר שאינו כדור הארץ. האמנה, שנחתמה בשיא המלחמה הקרה, לא מביאה בחשבון תרחישים יומיומיים יותר של עבירות פליליות. כך, למשל, תחת החוק הקיים, אסטרונאוט יכול תיאורטית לקחת את המחשב האישי של אסטרונאוט אחר – והדבר לא ייחשב לגניבה שכן אין בחלל רכוש פרטי.
    זאת ועוד, למדינות שונות יש חוקים שונים ועונשים שונים הקבועים בחוק לגבי שלל התנהגויות – מהטרדה מינית וכלה בסמים קלים – אך החוקים הללו חלים אך ורק בתוך גבולות המדינות. אם כן, מה עושים במצב שבו אסטרונאוט שהוא אזרח של מדינה מסוימת נוקט בפעולה שהיא עבירה פלילית במדינת המוצא שלו – אך הוא עושה זאת על אדמת מאדים?
    לאמנת החלל החיצון אין תשובות לכל השאלות הללו, שהופכות להיות בוערות עם תוכנית ארטמיס של נאס"א ושותפותיה להחזרת אסטרונאוטים לירח עד 2025, להקמת תחנת חלל שתקיף את הירח ולבסוף להקמת בסיס ירחי שיהיה מאויש דרך קבע – הבית הראשון של האנושות על עולם אחר.
    ב-1998 מצאו השותפות בתחנת החלל הבינלאומית, וקנדה ביניהן, דרך פשוטה לעקוף את הסוגיה: הן חתמו על הסכם לפיו החוק של כל מדינה יחול על אזרחיה בתחנה. העניין עמד למבחן ממשי ב-2019, כאשר בת הזוג לשעבר של אסטרונאוטית נאס"א, אן מקליין, האשימה את האסטרונאוטית בפריצה לחשבון הבנק שלה מתחנת החלל הבינלאומית. מקליין נחקרה עם שובה – החקירה הפלילית הראשונה על מעשה שבוצע מחוץ לכדור הארץ – אך זוכתה לבסוף מכל אשמה.
  6.  על הירח יש "קפסולת הזמן", שחללית בראשית של עמותת SPACEIL, אשר שוגרה בהצלחה אך התרסקה בסופו של דבר על הירח, נשאה עימה כשיצאה למשימתה בשנת 2019. הקפסולה מכילה מאגר מידע עצום שנשמר על גבי חמישה דיסקים מיוחדים הכולל פרטים על בניית החללית והצוות שלקח חלק, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור, בהם ציורי ילדים. ב-SPACEIL אומרים שהקפסולה הגיעה ליעדה על הירח, והם מקווים כי הצליחה להשתמר.

רוצים לשמוע עוד על החלל?

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועמותת SpaceIL עורכות השבוע את "פסטיבל על-חלל", המתקיים בשיתוף רשות הטבע והגנים עד ה-19 במאי (יום חמישי), בכל רחבי הארץ. מרבית הפעילויות בחינם, בהרשמה מראש. כל האירועים נמצאים כאן.