פחות מ-50% מהאנשים עם מוגבלויות בישראל מועסקים במשק - עובדה בעייתית בפני עצמה, בעלת השלכות עצומות על השתלבותם בחברה ותלותם במשפחה, במערכות הממשלתיות ובביטוח הלאומי. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את שיעור השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בהייטק, הנתון נמוך משמעותית ועומד על 2% בלבד. כאשר מתמקדים בחברות סטארטאפ, המהוות חלק מהותי בתעשיית ההייטק והחדשנות הישראלית, מגלים שהנתונים נמוכים אף יותר - וזאת על אף החוק במדינת ישראל המחייב חברה עם מעל 100 עובדים לאייש לפחות 3% מהמשרות על ידי עובדים עם מוגבלות. יש לציין, שעל פי נתוני משרד המשפטים, בישראל כ-1,566,100 אנשים עם מוגבלות מתוך אוכלוסייה המונה 9,140,500 נפש, כלומר 17% מהאוכלוסייה ו-21% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 ומעלה).
"בעולם מאוד מהיר וכאוטי היכולת לנהל אנשים עם צרכים מיוחדים ולהיות קשובים לצרכים שלהם, במקביל לניהול חברות בעצימות גבוה, משפרת את הכישורים הניהוליים של האנשים בארגון ומחייבת אותם להיות גמישים, קשובים ומדויקים, וכך החברה מקבלת מנהלים טובים יותר", מסבירה ד“ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של יוזמת POWER IN DIVERSITY, הפועלת למען גיוון בהייטק.
"לעבוד בארגון עם אנשים שונים המאתגרים אותנו, מגביר את החשיבה היצירתית שלנו ומחייב אותנו להיות יותר סבלניים לשמיעת קולות שאנחנו לא רגילים אליהם, ובסופו של דבר הופך חברות לטובות יותר. כן, זה גם הופך אותנו לאנשים יותר טובים, וזה משהו שאי אפשר למדוד אותו בהצלחה עסקית ומקצועית. אחרי שנתיים שבהם כולנו עבדנו בנפרד ומהבית, כדאי שנחזור לתרגל מחדש את כישורים הרגשיים והחברתיים שלנו. בואו נלמד לשבת עם אנשים ששונים מאיתנו ולקבל מורכבויות, גם אם לא נוחות לנו".
"כיף לראות את העובדים מתפתחים בחברה"
בשנים האחרונות, כחלק מהדגש הגובר על נושא האחריות התאגידית, בשילוב עם מצוקת העובדים ההולכת ומחריפה, יותר ויותר חברות פונות להעסקת אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, ומשלבות כוחות עם עמותות וארגונים המכשירים מועמדים להשתלבות בהייטק, מתוך הבנת הערך לארגון, לעובדים ואף למוצר. האתגרים המלווים חברות המעסיקות עובדים על הרצף אינם פשוטים, אך דיוק צרכי החברה והדרכות ייעודיות למנהלים הישירים, יחד עם ליווי מתאים של עמותות המכשירות ותומכות במועמדים בשלבי הקליטה והשתלבות בחברה, מאפשרים לחברות לשלב אוכלוסיות נוספות בהצלחה וליהנות מתרומתם המקצועית והאישית לארגון עצמו.
בסטארטאפ VAYYAR, שפיתח חיישני תלת-ממד ש"רואים" דרך חומרים, מעסיקים כיום 6 עובדים עם אוטיזם. "התחלנו בתהליך עוד כשהיינו בתחילת הדרך, כשהיינו 30 עובדים בלבד, מתוך אמונה בגיוון כערך עבורנו כחברה בה לא משנה הגיל, המין, הדת או המגזר של העובד, אלא האיכויות", מספר מנכ"ל החברה, רביב מלמד. "פנינו לאסתר צבר ממיזם AQA, מיזם להכשרת אנשים על הספקטרום האוטיסטי לתפקידי QA, על מנת להגדיר את דרישות התפקיד מראש ולהבין האם ישנם מועמדים מתאימים ועשינו תהליך ראיונות רגיל מבלי להתייחס למועמדים בצורה מיוחדת, תוך ליווי של אסתר במידת הצורך".
לדברי מלמד, "כל עוד ישנה התאמה בין האיכויות לדרישות ולמועמדים זה הופך לNon-issue. העובדים נקלטו אצלנו במחלקת טסטים, ניתוח, QA ו-HR, באינטגרציה מלאה עם שאר העובדים בחברה וזה כיף גדול לראות אותם מתפתחים ומשתלבים בחברה. כשאנשים לא יודעים או מכירים משהו, זה מפחיד אותם. אני מזמין כל מנכ“ל או מגייסת לישיבת צוות אצלנו בחברה, לראות כיצד הם משתלבים וכמה זה מעשיר את החברה והעובדים".
"העבודה שלי מצילה מיליוני חיים"
יונתן טראונר, הנמצא על רצף האוטיסטי, השתלב במובילאי במסגרת פרויקט משותף עם עמותת שק"ל (שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות) לפני כמעט ארבע שנים והיום עוסק בתיוג דאטה וולידאציה במחלקת ה-Rַ&D בחברה.
"מה שאני מוצא שהכי מתגמל בעבודה במובילאיי, הוא העובדה שאני יודע שהעבודה שלי מצילה מיליוני חיים מהתנגשויות מכוניות וכבישים בכל רחבי ירושלים, תל אביב, ישראל והעולם", מספר טראונר. "מובילאיי הפכה לחברת נהיגה בטוחה חדשנית ופורצת דרך ברחבי העולם, ואני רואה בכך כבוד גדול לדעת שאני שותף בהצלת חיים".
הוא מספר כי הוא מתכוון להמשיך לצמוח ולהתקדם בתוך החברה, ושמטרתו הסופית היא ליצור סרט עלילתי תיעודי "על הצוות שלנו כעובדים על הרצף האוטיסטי המצילים חיים, ושסרט זה יזכה בסופו של דבר בפרס אמי, גראמי, אוסקר וטוני בלוס אנג'לס".
טראונר מעיד כי העבודה שיפרה את חייו ב"דרכים נפלאות". "מובליאיי הראתה לי שאני יכול כל הזמן ושוב ושוב להתגבר ולהראות חוסן והתמדה בחיי, בדרכים שלא יכולתי לדמיין שאפשריות. העבודה בחברה והמנהלים ממשיכים ללמד אותי שכשאתה אוהב ומזדהה עם אנשים עם מוגבלויות ואתגרים חברתיים, ולעולם לא מוותר על החלומות שלך, אנחנו יכולים בסופו של דבר להגשים אפילו את החלומות הכי בלתי אפשריים", הוא מספר.
"ההחלטה להעסיק עובדים על ספקטרום התקבלה על ידיי קודמי בתפקיד, אבל אם הייתי צריך לקחת את ההחלטה היום, הייתי עושה אותה שוב, וללא היסוס", אומר רוני וינסטוך, מנהל מחלקת תיוג נתונים בקבוצת המו"פ במובילאיי. "האתגר הוא שילוב העובדים בעבודה השוטפת של המחלקה ולמצוא להם את המשימות שאותם יבצעו בצורה הטובה ביותר. ותמיד יש כאלו, הן פשוט מתחבאות להם, או ממתינות לאנשים הנכונים. וכשזה קורה – הקסם קורה. אתם מקבלים עובדים נאמנים, חדורי מוטיבציה, ורצון להוכיח את עצמם, שיעשו הכול על מנת לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר.
בתהליך הגיוס אנו נעזרים בעמותת שק"ל שבוחרת עבורנו את המועמדים המתאימים ביותר, מעבירים איתם תקופת הכשרה, שבסופה אם העובד מתאים, הוא מגויס לשורות החברה. כך אנו שומרים על סיכון נמוך לחברה מצד אחד, ומאפשרים תקופה למידה והסתגלות למשימות ולסביבת העבודה - לעובד".
"אני קם כל בוקר לעבודה עם משמעות"
נועם וייס, בן 24 מגבעתיים, השתלב בחברת JUGANU, המפתחת פתרונות תקשורת ותאורה לערים חכמות, לפני כארבעה חודשים בעזרת תוכנית "רואים רחוק", המלווה חניכים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בגיוס לתפקידים משמעותיים בצה״ל ובהמשך במעגל העבודה. בתפקידו הוא משמש כמתייג נתונים ואחראי על לימוד תוכנת מחשב לזהות דפוסים, אובייקטים, מידע שרלוונטי עבור החברה או הלקוח, בכדי שבהמשך המערכת תוכל לבצע את איסוף המידע באופן אוטומטי ומהימן ככל שניתן.
"אני קם כל בוקר לעבודה עם משמעות ושמעניינת אותי, מרגיש שאני חלק חשוב בחברה ויכול לתרום מהיכולות שלי", מספר וייס. "הייתי שמח להמשיך ולהתקדם בחברה, להיות חלק מצוות שמוביל ומקבל משימות מגוונות ומאתגרות. ולא פחות חשוב להרגיש שאני מספק את העבודה הנדרשת".
יש לו גם קריאה לחברות ההייטק: "הייתי שמח שמשרות נוספות בחברות הייטק יפתחו את דלתותיהם לבוגרים של תוכנית רואים רחוק ובוגרים עם אוטיזם בפרט, ויאפשרו את שילובנו בחברה הכללית ובחברות הייטק, כך הן יוכלו ליהנות מכוח אדם איכותי, עם יתרונות רבים ובעלי מוטיבציה גבוהה לתת מעצמם. ואם נצליח לשנות את התפיסה על אוטיזם ולאפשר את השילוב שלנו בחברות השונות נראה חברה טובה ובריאה יותר".
"מחכה לכל יום עבודה כדי לפגוש חברים"
עידו הלמן, QA analyst בחברת הסטארטאפ Sorbet, הנמצא על הרצף האוטיסטי, מעיד שההשתלבות בחברה הייתה קלה עבורו. "הרגשתי שהחברים לצוות מאוד עוזרים לי ומבינים אותי. אני מרגיש שכולם פה רוצים בהצלחה שלי. ההשתלבות בחברה תרמה לי רבות בפן האישי, היא הוסיפה לי לביטחון, למדתי דברים חדשים, אני מרגיש שאני יותר עצמי וזה גורם לכך שאני מחכה לכל יום עבודה כדי לפגוש חברים", הוא מספר.
"השאיפות שלי הן להמשיך ללמוד ולהתפתח, לקבל תחומי אחריות נוספים עם הניסיון שאני צובר ולהגדיל את נפח העבודה שלי שהוא כיום פעמיים בשבוע. הייתי רוצה להגיד, שלמרות שיש לי מעט בעיות קשב וריכוז ולפעמים לוקח יותר זמן עד שאני עושה משהו, אני כן תורם את חלקי להצלחה של החברה ולמארג החברתי בסורבה. הייתי רוצה גם לומר למעסיקים שקוראים את הכתבה שלרוב אנחנו אנשים מאוד ביישנים וקשה לנו להגיד את מה שאנחנו באמת רוצים אבל אם נותנים לנו הזדמנות בסוף אנחנו מצליחים".
”תעשיית ההייטק בדגש על סטארטאפים חייבת לעשות צעד גדול לכיוון שילוב אנשים עם מוגבלויות”, מסכמת שחר סיליס, מנכ“לית יוזמת POWER IN DIVERSITY. "זה צעד שלא נובע רק מהחשיבות של שילובם בחברה אלא מהערך והיתרונות לחברה עצמה.
אני בקשר עם לא מעט מנכ“לים שהניחו את החששות בצד, והיום מברכים על ההחלטה ומציינים שלא יכלו לדמיין התאמה יותר טובה בתפקידים אותם איישו. יש פה פוטנציאל עצום לשילוב אוכלוסייה שגדלה מדי שנה ובעלת יכולות גבוהות מאוד להשתלבות בהייטק בתפקידים המתאימים. מעבר לשיח החברתי על אימפקט ששגור בלקסיקון היום יומי ומתחזק ככל שעובר הזמן, תהליך קליטה מוצלח יוביל לאינטגרציה של עובדים מאוכלוסיות שונות במשק הישראלי ובחברה ולרווח כלכלי לסקטור ההייטק ולמדינה כולה".