בשנים האחרונות התרגלנו לכך שכמעט מכל פינה מחייכת אלינו מצלמה - אם זו מצלמת אבטחה או מצלמה של סמארטפון ואולי אפילו של גוגל גלאס? למעשה אנחנו כל כך רגילים לזה, שאף פעם לא עצרנו לחשוב על המשמעות של זה. אז מה בעצם המשמעות?
"הבוס שלי צפה בי בסמארטפון שלו"
פריסת מצלמות בעיר מאפשרת מעקב צמוד על כל פעילותנו במשך היום ויותר מכך מספקת לצופה את מיקומנו המדויק. הדבר נכון גם לגבי מצלמות שמוצבות במקומות העבודה. נ' עובדת במשרד ממשלתי מספרת, "המנהל שלי היה בנסיעת עבודה בירושלים. במהלך העבודה יצאתי מהמשרד לחמש דקות כדי לעשות טלפון חשוב. כשחזרתי הוא התקשר אלי לשאול למה השארתי את המשרד לבד לכל כך הרבה זמן. ידעתי שיש מצלמות אבטחה במשרד אבל לא ידעתי שהוא יכול לראות כל דקה מהטלפון שלו. זה כבר הרגיש לי לא נוח".
"מחקרים מלמדים על כך שמקום העבודה בישראל מהווה זירה לפגיעה שיטתית וחמורה בזכויות לפרטיות", כתב עו"ד אבנר פינצ'וק, חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בבלוג שלו. "עובדות ועובדים נמצאים תחת מעקב צמוד וחודרני. יש עשרות מקרים של עובדים שפרטיותם מופרת ללא תוצאות מפלילות. אבל בדרך כלל עובדים חוששים להתלונן ולתבוע את מעבידיהם".
מה עושים עם צילומי הילדים שלכם?
אין ספק שהשימוש הגובר במצלמות אבטחה פוגע בפרטיות, אולם מנגד, הוא מסייע לגופי אכיפת החוק בביצוע עבודתם. השימוש הגובר מעלה דילמה לא קטנה. מצד אחד ישנו הרצון להבטיח את שיגרת יומנו השלווה מנגד הפגיעה הקשה בפרטיות. הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), פרסמה כבר לפני שלוש שנים הנחיה מפורטת שקובעת מה מותר ומה האסור בנושא. ההנחיה שחלה על גופים ציבוריים ועל חברות פרטיות. "אבל התחום פרוץ ואין גוף שבאמת אוכף את הנושא", מסביר עו"ד חי הרן, מתמחה בזכויות האזרח.
הוא מוסיף: "במקרה של בתי הספר מדובר במעשה מכוון של המוסד עצמו ושל הרשות העירונית שעשו זאת בכדי להגן על הרכוש ממעשי ונדליזם. הבעיה שמצלמים פה את התלמידים, כולם כמובן קטינים, ללא הסכמתם. אין באמת פיקוח על הצילום ואף אחד לא באמת יודע עד כמה הצילומים האלה מאובטחים. מאוד יכול להיות שתמונות של קטינים דלפו לרשת והגיעו לאתרים אפלים. אגב אין אף מחקר שמראה עד כמה המצלמות הנ"ל השיגו את המטרתן ומנעו מקרים של ונדליזם או אלימות בבתי הספר".
"הבעיה הגדולה באמת הם הטלפונים החכמים ומצלמות ריגול"
"דבר ראשון, שאתה כחוקר מחפש אחרי עבירה זה האם יש מצלמת אבטחה", אומר פקד א'. "אתה ניגש לתחנת דלק או קיוסק ומבקש מהם את הסרט. לרוב, במיוחד כשזה לא קשור לעסק שלהם, אתה מקבל את זה בלי בעיות. במקרה של בנקים או חברות גדולות זה יותר בעייתי כי הם יותר רגישים אז אתה הולך להוציא צו. אבל כן זה מאוד פשוט אתה מגיע ומקבל". משמעות הדבר היא שכל מי שעבר במקום בסמוך לעבירה, גם כשהוא לא קשור, חשוף לעיני החוקרים ומבלי לדעת הוא נבדק על ידי המשטרה.
"אבל הבעיה הגדולה באמת הם הטלפונים החכמים ומצלמות הריגול", מציין עו"ד הרן. "בעוד שהמשטרה ושאר גופי הביטחון נוהגים באחריות, שאר הגופים לא מפוקחים, ואתה רואה את זה בסרטונים שדלפו לרשת".
גופים רבים במדינת ישראל הציבו מצלמות אבטחה בתוך המבנים שבהם מתרחשת הפעילות שלהם. דוגמה לדברים של עו"ד הרן ניתן למצוא באחת מהאוניברסיטאות המוכרת בישראל. עובדת ניקיון ואב בית נכנסו בשעת לילה מאוחרת לאחת ממעבדות המחשבים. השניים עשו מה שעשו מבלי לדעת שהמאבטחים צופים בהם.
בתחילה עבר הסרטון ממאבטח למאבטח. בהמשך זה כבר דלף לרשת ככול הנראה מבלי שהשניים יודעים על כך.
למקרה הזה יש להוסיף עשרות ואף מאות מקרים של בני זוג או בנות בודדות שצולמו ללא ידיעתן במצלמות של טלפונים כחמים ומצלמות ריגול. "יש לא מעט מקרים של בנות שצולמו ללא ידיעתן בטלפונים חכמים או מצלמות ריגול", מסביר עו"ד הרן. "זה באמת מכת מדינה. באתרי הפורנו יש קטגוריה רק לדברים האלה ומרבית הבנות או בני זוג שעשו דברים במקום ציבורי, כשהם חשבו שהם לבד, מופיעים שם. לרוב אגב כשהם לא מודעים לזה עד היום".
פקד א' מוסיף "לכל אזרח בישראל יש טלפון חכם אבל גם מצלמת ריגול זה עסק מאוד זול. היום בסכום של 150, 200 שקלים אתה יכול לרכוש מצלמת ריגול שמוסתרת בעט או שלט של רכב ומשדרת למרחק של מאות מטרים. כל אחד יכול לרכוש מצלמה כזו בלי שום תיעוד והמשמעות של זה ברורה".
מצב של הפקרות
אין ספק שהמדינה צריכה להגן על עצמה אולם המצב כיום מלמד על סוג של הפקרות. "קיימת הסכמה רחבה כי המצב הנוכחי, בו נפגעות זכויות יסוד ללא הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית וללא הסדרה משפטית נאותה, אינו ראוי", נכתב בפניה של הסנגוריה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה. "דרך המלך בעניינים רגישים מעין אלו היא להקדים חקיקה והסדרה לעשייה. אנו סבורים כי בשלב זה, נוכח העובדה כי ככל שנוקף הזמן ממשיכות להיקבע עובדות בשטח, צריך לשקול להורות על 'הקפאת' המצב עד אשר משרד המשפטים יסיים לבחון את המשמעות הנורמטיבית והמעשית של השימוש במצלמות, ויפעל להסדרה משפטית של הסוגיה בכללותה". שלוש שנים חלפו מאז הפניה וכלום לא נעשה.
25 אלף מצלמות אבטחה בדובאי, 50 אלף מצלמות בעיר הסינית צ'ונגצ'ינג
מדינת ישראל לא לבד. גם בעולם מתנהל בשנים האחרונות ויכוח סוער שנוגע למצלמות האבטחה והצמצום הגדל והולך של הפרטיות במרחב הציבורי. הוויכוח הזה גבר בשנים האחרונות מאז נפתחה המלחמה העולמית בטרור. בארה"ב פתחו משרד מיוחד שעוקב אחרי אותן מצלמות ואף מקבל מידע מטלפונים חכמים, מיילים, עסקאות אשראי ועוד. בשם המלחמה בטרור בוצעו מעקבים אחרי רבע מיליון תושבים וזה רק בניו יורק וושינגטון. לזה יש להוסיף כמובן את המשבר הנוכחי שנוגע למעקבים של סוכנות הביון במדינות אירופה.
בלונדון פזורות כבר שנים למעלה מ-4,000 מצלמות אבטחה ובדובאי יש לא פחות מ-25 אלף מצלמות. אלה אגב עלו לכותרות אחרי חיסולו של מחמוד אל מבחוח. גם הסינים לא נשארו מאחור ושם לא נרשמת התנגדות של הציבור, גם אן תהיה סביר להניח שלא נשמע על זה. בשנים האחרונות מציבות הרשויות בסין יותר ויותר מצלמות אבטחה. רק בעיר צ'ונגצ'ינג, שנחשבת לקטנה במונחים של הדרקון, התקינו לא פחות מ-50 אלף מצלמות.
כמו בישראל גם בעולם הביקורת מתחלקת בין מצלמות האבטחה לטלפונים החכמים.
תעשיית הסלולר העולמית סערה בשנת 2011 אחרי שנודע כי תוכנת מעקב בשם Carrier IQ מרגלת אחרי משתמשי טלפונים חכמים. התוכנה אוספת נתונים של המשתמש ולאחר מכן שולחת אותם לשרתי החברה כשאת זה היא עושה דרך הרשת. מהנדס תוכנה בשם טרבור אקהרט (Trevor Eckhart) פרסם סרטון בו הראה כיצד מכשיר שעליו מותקנת מערכת הפעלה 'אנדרואיד' של גוגל, עוקבת אחרי כל לחיצת מקש כל תמונה וכל שימוש במערכת הניווט הלווייני בעזרת התוכנה. וזו מותקנת על כ-140 מיליוני טלפונים חכמים ברחבי העולם (לפי פרסומי החברה עצמה). גם על חלק ממכשירי סמסונג.
עד לפרסום המידע בשנת 2011 משתמשי המכשיר כלל לא היו מודעים למרגל שנמצא להם במכשיר. גם היום לא קיים מידע אמין כיצד לאתר את התוכנה או להסיר אותה. אבל מתברר שלא צריך את התוכנות הללו כדי לרגל אחרי המשתמש. הטלפונים החכמים נותנים לממשלות, אם תרצו לאח הגדול, מסד נתונים ענק עליכם. בזכות אותה מלחמה בטרור כמעט שלא קיים שופט שיסרב לבקשה של גופי המודיעין. בארה"ב לבד התקבלו בשנת 2012 260,000 בקשות לקבלת נתונים של מנויים. זאת אל מול 125,000 בשנת 2011. סביר להניח שהמצב דומה גם בישראל. בסין אגב מספרים על מעקב חי אחרי 17 מיליון משתמשים בכל יום, וזה נתון שנכון לשנת 2011. גם פה סביר להניח שמאז המספר גדל באופן משמעותי.
התומכים, למשל נציגי עיריית ניו-יורק, מציינים כי מאז הצבת המצלמות בעיר ירדה הפשיעה בלמעלה מ-10 אחוז. בבריטניה מדגישים שמצלמות האבטחה של הרכבת התחתית הייתה זו שאפשרה למשטרה ול MI-5 לזהות ולעצור את מתכנני הפיגועים, את השולחים שלהם ואף את מצבורי תחמושת. הדבר נכון גם לגבי השימוש במאגר של טלפונים חכמים ש"מסייע לדמוקרטיה להגן על עצמה".