ביום שישי לפני שבועיים הונפקה בנאסד"ק ורוניס (Varonis), חברת אבטחת המידע הישראלית. ביום המסחר הראשון שווייה הוכפל - והגיע למיליארד דולר. מאז החברה שומרת על שווי זה.

ורוניס הצטרפה לדור חדש של חברות טכנולוגיה ישראליות שנכנסו בשערי וול סטריט ונסחרות כיום בשווי הגבוה ממיליארד דולר. כניסתן לבורסות של חברות טכנולוגיה בשלות, בוגרות, עם הכנסות של עשרות רבות של מיליוני דולרים ושווי שוק משמעותי, היא תופעה חדשה, שלא נראתה בישראל זה כעשור.

דור החברות הקודם שהגיע לוול סטריט, בסוף שנות ה–90, כלל בעיקר חברות תקשורת, חומרה ואבטחת מידע, כמו צ'ק פוינט של גיל שויד, אינדיגו של בני לנדא, 
M–systems של דב מורן, קומברס, נייס ואלווריון. ההנפקה המשמעותית האחרונה של חברה ישראלית בנאסד"ק היתה של מלאנוקס של אייל וולדמן, ב–2007. מלבד מלאנוקס לא נוצרה בישראל בעשור הקודם אף חברה גדולה ומשמעותית, ועלה חשש כי מרכז הידע הטכנלוגי הישראלי מסוגל להצמיח רק חברות אקזיט, ולא חברות בוגרות שמתמודדות בשוק הגלובלי כעצמאיות ומספקות ערך לאורך שנים.

עם זאת, בשנתיים האחרונות, אולי גם בעקבות העליות בשווקים ופתיחת שערי שוק ההנפקות הראשוניות, קם דור של חברות ישראליות בתחומי התמחות שונים מאלה של הדור הקודם. בדור החדש אפשר למצוא חברות שאינן מזוהות עם נקודות החוזק המסורתיות של ההיי־טק הישראלי, אלא דווקא עם תחומים שעד לאחרונה נתפשו ככאלה שחברות ישראליות נכשלות בהן, כמו מוצרים צרכניים למשתמשי קצה.

הנפקת ורוניס בנאסד"ק, לפני שבועיים (צילום: Zef Nikolla / NASDAQ OMX)
הנפקת ורוניס בנאסד"ק, לפני שבועיים | צילום: Zef Nikolla / NASDAQ OMX


הנציגות הבולטות של הדור החדש הן אימפרבה, וויקס וסטרטסיס. אימפרבה, חברת אבטחת המידע של שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, היתה חלוצה. מאז שהונפקה בסוף 2011, מחיר המניה שלה שולש, וכיום היא נסחרת בשווי של 1.5 מיליארד דולר. וויקס, שפיתחה פתרון לבנייה פשוטה של אתרים באינטרנט, הונפקה בנובמבר - ומאז טיפסה לשווי שוק של יותר ממיליארד דולר. סטרטסיס, שעוסקת בדפוס בתלת־ממד, נוצרה כתוצאה ממיזוג עם חברת אובג'ט הישראלית. היא מוּבלת כיום מישראל, ונסחרת בשווי של יותר מ–5.5 מיליארד דולר - כמעט פי שניים משווי החברה בזמן המיזוג. בשיאה, בתחילת ינואר, החברה כבר חצתה שווי של 6 מיליארד דולר.

בנוסף לוורוניס, המצטרפת הטרייה לחבורה, נמצאות שתי חברות ישראליות בשלבים מתקדמים לקראת כניסה לבורסה: מטומי ובורדרפרי (Borderfree). מטומי, חברת פרסום דיגיטלי, הודיעה בשבוע שעבר על כוונתה להנפיק את מניותיה לציבור בבורסת לונדון. היא תכוון לשווי שוק של 400–500 מיליון דולר (לפני הכסף). בורדרפרי, שפיתחה פלטפורמה לאתרי קמעונות למכירה, שילוח והפצה של מוצרים, הגישה תשקיף לקראת גיוס של 92 מיליון דולר בנאסד"ק. החברה תנסה להגיע בהנפקתה הקרובה לשווי של כחצי מיליארד דולר.

גל חברות מיליארד הדולר הציבוריות גואה בשנה שבה גם חברות ישראליות פרטיות הצליחו להגיע לשווי משמעותי. גולת הכותרת היא ווייז, אפליקציית הניווט החברתי, שנמכרה לגוגל במיליארד דולר. וייבר, שפיתחה אפליקציית צ'ט ושיחות על גבי האינטרנט, נמכרה בפברואר ל–Rakuten היפנית ב–900 מיליון דולר. מובילאיי, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות התרעה מפני תאונות דרכים למכוניות, ביצעה הצעת מכר ביולי וקיבלה הערכת שווי של 1.9 מיליארד דולר (אחרי הכסף) - הערכת השווי הגבוהה ביותר שקיבלה, ככל הנראה, חברת טכנולוגיה ישראלית פרטית. חברה נוספת ששווה להזכיר במועדון הגדולות היא פאלו אלטו נטוורקס, חברת אבטחת מידע שהקים ניר צוק, גם הוא ממייסדי צ'ק פוינט. החברה הונפקה ביולי 2012, ונסחרת כיום לפי שווי של 5.7 מיליארד דולר.

"יתרון יחסי 
שנעלם והלך"

מה מייחד ומאפיין את המועדון החדש של חברות מיליארד הדולר - האם זו ההתמחות הטכנולוגית שבה הן ממוקדות, יזמים מנוסים בעלי אורך רוח שבנו חברות גדולות ויציבות, או תזמון מוצלח שמגיע יחד עם הנסיקה של נאסד"ק?

"בשנה־שנתיים האחרונות נוצר בישראל ריכוז של חברות בעלות שווי משמעותי", אומר חנן חביב, מנהל שותף של מחלקת ההיי־טק במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. "התחומים שבהם פועלות החברות חמים בשוק הטכנולוגיה העולמי - אינטרנט, דפוס תלת־ממד ואבטחה - אבל גם תחומים היסטוריים יותר, כמו תוכנה ארגונית, התחום של ורוניס, שאינו תחום חם כשלעצמו". חביב מצביע על אחסון וטכנולוגיה פיננסית (FinTech) כשני תחומים נוספים שיצמיחו להערכתו חברות מקומיות בעלות שווי משמעותי בשנים הקרובות.

לדברי גיא פרמינגר, ראש מגזר טכנולוגיה בפירמת רואי החשבון PwC ישראל, "לפני כמה שנים היתה בישראל תעשיית שבבים חזקה. היו המון יכולות ויתרון יחסי שנעלם והלך - וכיום קשה לגייס הון לחברות בתחום הזה". לפני כמה שנים, אומר פרמינגר, תעשיית ההיי־טק שינתה את המיקוד שלה לתחום האינטרנט. לדבריו, "לקח לחברות כמה שנים להתבשל, ועכשיו אנחנו רואים את הבשלות והפירות. החברות הראשונות שפורצות החוצה - פתאום רואים אותן עם שוויים גדולים. זה לא רק תחום שהוא מאוד אטרקטיבי בארץ, אלא אטרקטיבי בכל מקום בעולם - כי זה המחר".

פרמינגר מעריך כי יותר מ–25 חברות ישראליות נמצאות בשלבים שונים לקראת הנפקה בארה"ב, כמחציתן בתחומי ההיי־טק הקלאסיים והיתר חברות בתחום מדעי החיים. להערכתו, "בשנים קודמות היו כעשר חברות בלבד במצב דומה בכל רגע נתון. הרבה משקיעים ויזמים כבר הצליחו פעם אחת, והם לא מריצים את הסטארט־אפ בשביל האוכל במכולת. החלום שלהם הוא להקים חברה גדולה מאוד. זו כבר לא תרבות האקזיטים".

"כל אחת מהחברות פועלת בתחום שונה לחלוטין. המאפיין האחד שלהן הוא צמיחה", קובע בכיר בבנק השקעות. "משקיעים רוצים להיכנס לחברות שמציגות תחזית של צמיחה. רואים את זה בעולם בחברות כמו טוויטר ופייסבוק בתחומים של רשתות חברתיות או שירותי הודעות, כמו וואטסאפ, שמציגות צמיחה והן לאו דווקא רווחיות. גם וייבר היא דוגמה לחברה כזאת. אלה חברות שההכנסות שלהן פשוט אפס. מבחינת רווחיות הן מפסידות מספר דו־ספרתי של מיליוני דולרי - ונמכרות ב–900 מיליון דולר. המאפיין של כל החברות האלה הוא צמיחה".

לדבריו, כמה תחומים בעולם מציגים צמיחה מהירה במספר המשתמשים שלהן ובהכנסות, וגם החברות הישראליות משתלבות בתחומי הפעילות הטרנדיים שצומחים ומושכים את המשקיעים: "ורוניס נהנית מצמיחה בתחום של אבטחת מידע, ואילו וויקס צומחת בתחום של כלים למשתמש. המשקיעים אומרים – 'תראה לי את הצמיחה, תראה לי שאתה יודע להגיע לרווחיות ואני אתן לך מכפילי שווי גבוהים'. כך השווי של החברות מוסבר על ידי צמיחה, לא בפרמטרים של שורה תחתונה, שהיא הרבה פעמים שלילית".

כדוגמה למצב הפוך, הוא מזכיר את חברת לומניס, שמייצרת ציוד לאסתטיקה רפואית. החברה הונפקה גם היא באחרונה בנאסד"ק, אך לפי מכפיל רווח נמוך יותר, בגלל שהיא חלק משוק שאינו נתפש כצומח. "החברות הנסחרות החדשות רק התחילו לדווח על תוצאותיהן הפיננסיות, כך שעוד מוקדם לנתח אותן. אך החברות מצליחות לשמור על שווי שוק ואף לעלות", אומר הבכיר.

האם זו בועה?

מספר ההנפקות בעולם ב–2013 לא היה שונה מהותית בהשוואה לשנה הקודמת – 64 ב–2013 לעומת 69 ב–2012, אך סך ההון שגויס בהנפקות, ללא הנפקת פייסבוק (שהיתה ענקית, ולכן מעוותת את הסטטיסטיקה), גדל מ–7 מיליארד דולר ל–11.5 מיליארד דולר - כך לפי דו"ח לסיכום פעילות ההנפקות בעולם של פירמת רואי החשבון PwC. אחת המגמות שמזהים ב–PwC הוא שינוי במומנטום של פעילות הנפקות. בעוד שב–2011 וב-2012 מספר ההנפקות ירד לאורך השנה, ב–2013 מספר ההנפקות עלה במחצית השנייה של השנה. בינתיים, גם תחילת 2014 המשיכה את המגמה.

לדברי פרמינגר, "השוק האמריקאי פתוח לקבל הנפקות טכנולוגיה עכשיו. זה קורה כי התשואה על השקעות אלטרנטיביות היא נמוכה מאוד. חלק גדול מההשקעות בטכנולוגיה, כספים קטנים יחסית, הן כסף שהמשקיעים האמריקאים מחזירים משווקים מתעוררים ובמדינות שנהיו פחות אטרקטיביות".

החברות הישראליות שהצטרפו למועדון המיליארד פעילות בתחומים עם השוק שריכז את מספר ההנפקות הגדול ביותר ב–2013 - 66% מהעסקות לעומת 49% ב-2012 לפי PwC: מגזר חברות האינטרנט והשירותים וחברות התוכנה."השוק החזק מאפשר לאחר הנפקה ראשונה (IPO) לבצע הנפקות שניוניות, ואז בעלי המניות יכולים למכור מניות", מציין חביב. חברות שנקטו באסטרטגיה זו הן וויקס ואנזימוטק, שנרשמה גם היא בנאסד"ק.

השווי שאליו מגיעות החברות הישראליות בוול סטריט מעלה את השאלה האם אנחנו לא בעיצומה של בועה. "המכפילים גבוהים יחסית - אבל זה לא היסטרי ביחס למספרים שהיו לפני הבועה של 2000. לחברות יש הכנסות גבוהות, והן ממשיכות לגדול. אם מסתכלים על שוק המניות, ככלל ההכנסות תומכות במכפילים וזה לא נראה בועתי", טוען חביב. הוא מוסיף שהמצב החיובי מחלחל כלפי מטה, וגם הסטארט־אפים הישראליים הצעירים נהנים מהפריחה בשווקים וכתוצאה מכך זוכים להערכות שווי גבוהות וכסף רב שזמין להשקעות.

חביב מזהה זרז נוסף לעלייה בפעילות ההנפקות: כניסתה לתוקף של החקיקה JOBS Act, שמאפשרת לחברות להגיש תשקיף חסוי ולבדוק את היענות המשקיעים להשקעה בחברה. גם חברות ישראליות שרשומות כחברות אמריקאיות, כמו ורוניס או בורדרפרי, השתמשו באפשרות זו.

למכור או לצמוח

חברות מועדון מיליארד הדולר קיבלו החלטה אסטרטגית להישאר עצמאיות, גדולות ומבוססות - בניגוד לחברות אחרות, שנמכרו ונהפכו לחלק מתאגידים גלובליים. היזמים, ההנהלות והמשקיעים עמדו בפני החלטה אסטרטגית ומורכבת: מצד אחד מפגש מיידי עם סכומי כסף משמעותיים באקזיטים גדולים, ומהצד השני האפשרות להיהפך לחברה גדולה עם מועסקים רבים, הכנסות ורווחים גבוהים בטווח ארוך. "היזמים והמשקיעים של וייבר יכולים לקבל 900 מיליון דולר היום או 3 מיליארד דולר בעוד שלוש שנים. מה את היית עושה?", מציג הבנקאי את הדילמה של הנהלות החברות. "ההחלטה אם לצאת להנפקה או מכירה נובעת מניהול סיכונים". בעוד בשוק האמריקאי הנפקה היא נתיב שרואות למולן חברות רבות, בישראל לרוב הבחירה היא במכירה והתמזגות. עד גל ההנפקות הנוכחי, במשך כמה שנים חברות ישראליות לא הגיעו לוול סטריט.

חברות ישראליות, כמו צ'ק פוינט, מלאנוקס ואמדוקס, הוכיחו בעבר שיש להן אפשרות להפוך לחברות גדולות בתחומי הנחשבים נישתיים, שבהם הן הצליחו ליצור הובלה. כך, חלק מהחברות הישראליות הן מועמדות טבעיות יותר להפוך לעצמאיות, ואילו אחרות, המתחרות בזירה של ענקי הטכנולוגיה, מיועדות למכירה. "סטרטסיס מובילים בשוק שלהם. הם יוצרים את התחום שבו הם נמצאים, גם אם הם לא המציאו אותו", מציין הבנקאי. גם וויקס היא שחקנית משמעותית בזירה בה היא פועלת.

הנפקת וויקס, בנובמבר (צילום: Zef Nikolla)
הנפקת וויקס, בנובמבר | צילום: Zef Nikolla


"יש מקרים שבשוק לחברה אין מקום להיות חברה עצמאית משמעותית. אבל חברות טובות, שנבנות טוב, אם הן כבר מגיעות לשווי של 700 מיליון דולר - יש להן פוטנציאל להיות עצמאיות ולגדול כעצמאיות או להימכר בשווי משמעותי. לא נמכרים בשווי הזה אם אתה לא מוביל שוק ואין לך שוק משמעותי לצמוח לתוכו", אומר חביב. פרמינגר מוסיף שהחברות הישראליות רואות בהנפקה מהלך יוקרתי.

הבדל נוסף בין החברות שנמכרות לעומת אלה שמגיעות להנפקה הוא הנתונים הפיננסיים שלהן. ווייז, למשל, נמכרה כשהכנסותיה היו מזעריות - בוודאי לא סכום שהיה מאפשר לה להגיע לבורסה בטווח הקצר. לעומת זאת, חברות שמנפיקות נדרשות להציג בנוסף לצמיחה גם הכנסות שנתיות של עשרות רבות של מיליוני דולרים לפחות. צעד פחות אופייני לחברות ישראליות שביצעו כמה מהחברות המונפקות הוא אסטרטגיית צמיחה שמבוססת על רכישות, שמצביעה על בגרות ועל רצון לבנות חברה גדולה ומובילה בשוק. כך למשל, אימפרבה דיווחה לאחרונה על רכישת שלוש חברות ומיזוג פעילותן. סטרטסיס ביצעה גם היא שורה של רכישות, הבולטת שבהן של חברת MakerBot, שפיתחה מדפסות תלת ממד ביתיות. כך התרחבה סטרטסיס מהשוק המקצועי לשוק הביתי.

שני החודשים הראשונים של 2014 היו תקופת שיא בעולם מבחינת הנפקות. לפי ניתוח של חברת Renaissance Capital, שעוקבת אחרי פעילות הנפקות בעולם, מספר ההנפקות בחודשיים הראשונים של 2014 היה גדול ממספר ההנפקות ברבעון הראשון של 2013. מספר הגשות התשקיפים של חברות שממתינות להנפקות בחודשיים הראשונים של השנה היה הגבוה ביותר מזה עשור.

מניות של 40 חברות תומחרו מתחילת השנה - 80% יותר מאשר ב–2013, ו–74 חברות הגישו מסמכים לקראת הנפקה מתחילת השנה - עלייה של יותר מ–200% בהשוואה ל–2013. החברות הישראליות הן חלק בלתי נפרד מהחגיגה, ובהנחה שהמגמה לא תשתנה, נראה בהמשך השנה עוד חברות ישראליות מצטרפות למועדון המיליארד. פרמינגר מעריך שבתוך שנה יונפקו עשר חברות טכנולוגיה ישראליות, כולל חברות בתחום מדעי החיים.

הסיכוי להגיע לחברת מיליארד דולר - פחות מ-1%

ריבוי חברות מועדון מיליארד הדולר הישראליות בזמן האחרון עלול ליצור רושם כאילו היעד נהפך לקל להשגה. מהו הסיכוי האמיתי של חברות טכנולוגיה ישראליות להגיע לשווי של מיליארד דולר? לפי מחקר שפירסמה בנובמבר הקרן Cowboy Ventures, כ–60 אלף חברות תוכנה ואינטרנט הוקמו בעשור האחרון בעולם. מתוכן, 37 חברות בלבד הגיעו לשווי של מעל למיליארד דולר, כלומר 0.7% מהחברות, או אחת מכל 1,538 חברות.

אנחנו אמנם עדים לדור חדש של חברות ישראליות שהגיעו לשווי זה בשנים האחרונות, אך עדיין מדובר באירוע נדיר. לפי דו"ח לסיכום האקזיטים (מיזוגים ורכישות והנפקות) בעולם ב–2013 של חברת המחקר CB Insights, מתוך 1,824 חברות שביצעו אקזיט כלשהו - 19 בלבד חצו שווי של מיליארד דולר. על אף שנראה כי אקזיטים של מיליארד דולר נהפכו למחזה שכיח אחוז בלבד מהחברות הגיעו לסכום האגדי. אחד הממצאים בדו"ח מראה שהשקעה של קרן הון סיכון גדולה, כמו סקויה, מגדילה את הסיכוי להגיע לאקזיטים הגדולים.

ובמבט קדימה, מיהן החברות הישראליות שמועמדות להגיע לוול סטריט? 1,761 חברות טכנולוגיה ברחבי העולם נרכשו ב–2013, לעומת 64 חברות טכנולוגיה שהנפיקו בבורסות, לפי נתוני CB. כלומר, אפיק ההנפקות שמור לקבוצה נבחרת ומצומצמת של חברות. כיום, 590 חברות טכנולוגיה בארה"ב הגיעו להערכות שווי, מבוססות או על סמך שמועות, של יותר מ–100 מיליון דולר, נמצאות במומנטום משמעותי ומועמדות להנפקה - כך לפי דו"ח של חברת המחקר CB Insights. מתוכן, 26 חברות מוערכות כבר גייסו לפי שווי של מיליארד דולר ומעלה, ובהן Airbnb ,Box, דרופבוקס, פינטרסט וסנאפצ'ט. בדו"ח מקביל שפירסמה CB בשנה שעברה, היא העריכה כי היו 472 חברות טכנולוגיות שנמצאות בהליכים לקראת הנפקה (IPO). במהלך השנה 48% ביצעו אקזיט או גייסו כספים. 57 חברות נרכשו או הונפקו.

תחומי הפעילות הבולטים בישראל הולמים את המצב בשוק האמריקאי: חברות אינטרנט מהוות את המגזר המרכזי של חברות שמועמדות להנפקה. 320 חברות בתחום נמצאות ברשימה - 39% יותר מאשר ב–2013. גם חלקן של חברות המובייל והטלקום צמח ב–22% בהשוואה לשנה שעברה, ל–93 חברות. בתוך סקטור חברות האינטרנט, הייצוג הגדול ביותר הוא של חברות מסחר מקוון ואדטק (פרסום מקוון). שתי המועמדות הישראליות הקרובות להנפקה הן בתחומים אלה - מטומי בתחום הפרסום המקוון ובורדרפרי בתחום המסחר המקוון. חברות ישראליות נוספות שהוזכרו כמועמדות להנפקה בעתיד הקרוב פועלות גם הן בתחומים האלה, ובהן אאוטבריין, קנשו, טבולה ופיוניר.

לכתבה המקורית באתר TheMarker

וגם:
>> כל 15 שניות ישראלי מוכר מוצר באי-ביי - ומה אתם קניתם שם בזמן האחרון?
>> השחקנים העניים של הליגה העשירה