תערוכת העולם הסלולרי MWC 2014, שננעלה ביום חמישי האחרון בברצלונה, מהווה כמדי שנה סיסמוגרף ראשי לתעשיית הסלולר העולמית. אמנם לא נחזו בתערוכה טכנולוגיות ויישומים פורצי דרך שלא היו מוכרים עד כה, אך כנראה זו אינה מטרתה של תערוכה מסוג זה. בברצלונה 2014 הוצגו שורה ארוכה של יישומים וטכנולוגיות אפויים מספיק כדי להשפיע על חיינו כבר בטווח הקרוב. מרבית הגאדג'טים והמוצרים שהוצגו מוכנים לשיווק המוני וצפויים להגיע לשווקים כבר בחודשים הקרובים. אז מהן המגמות המרכזיות שיצאו מברצלונה?
מפעילות הסלולר במערב עדיין לא מתאוששות. ירידת המחירים שחלה בשוק הישראלי קרתה עוד קודם (אם כי לעתים בהיקפים יותר צנועים) ברוב שוקי הסלולר המערביים. מפעילות הסלולר במערב, גם אם לא צללו להפסדים, אינן רואות אופק צמיחה משמעותי בזמן הקרוב. מה שמחזק את הפסימיות סביב חברות הסלולר, ששלטו בעבר בנושאי השיחה בתערוכה, הוא העובדה שהמיקוד השנה היה סביב שני תחומים שלא צפויים לייצר לחברות אלה מקור הכנסה חדש שיוציא אותן מצרותיהם. הנושא הראשון היה הרחבת קהילת האינטרנט גם ללקוחות לא מחוברים במדינות מתפתחות, והנושא השני היה חיבור לרשת של לקוחות לא אנושיים, מכונות, או מה שקיבל את התואר: האינטרנט של הדברים (IoT - Internet of Things).
לפי נתוני הבנק העולמי ל–2012, יש עוד דרך ארוכה עד שהאינטרנט יגיע לכולם. הבנק חילק את העולם לשלושה אזורים: העולם המפותח, סין והעולם המתפתח - ומצא כי שיעור הנגישות לאינטרנט הוא 79%, 42% ו–27%, בהתאמה. כלומר, חלקים גדולים מהעולם עדיין לא נהנים מאינטרנט. מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, דיבר על הנושא בכנס, ועל היוזמה שלו לחבר עוד אנשים לרשת (internet.org). לדבריו, "מרבית אוכלוסיית העולם כלל לא מחוברת לרשת. רק שליש מאתנו מחוברים, וקצב הצמיחה אטי מכפי שחשבנו. מה שאני רוצה להתמקד בו הוא איך ניתן להגיע עם הרשת ל–5 מיליארד אנשים חדשים".
נראה שהתערוכה בברצלונה נסבה הרבה סביב ראיית עולם זו. נתחיל מהמכשירים: קרן מוזילה הציגה תפישה של סמארטפון עם מערכת הפעלה Firefox OS שיקבל תג מחיר של 25 דולר. נוקיה נשברה והצטרפה למשפחת האנדרואיד רק כדי להציג סמארטפונים במחיר שמתחיל ב–89 יורו. HTC הטייוואנית, חברה שמתמחה במכשירי פרימיום, הבינה שזה לא מספיק והכריזה בכנס על שני מכשירי טווח ביניים. היצרניות חוסכות ככל הניתן בחומרה, מציגות תג מחיר נמוך והכל כדי למכור בהיקפים גדולים לשווקים כמו הודו וסין.
גם עולם השירותים פוזל לכלכלות חדשות. לדברי אהוד לוי, שותף בקרן ורטקס, "אם זה יהיה מכשיר פיירפוקס או מכשיר אנדרואיד, זה לא ממש משנה. הנקודה היא שעוד מיליארד אנשים הולכים לקבל סמארטפון. להערכתי אגב, המלה 'סמארטפון' תיעלם כי הכל יהיה סמארטפון, אז יגידו פשוט טלפון. הנקודה היא שיש כאן הזדמנות לתת לאנשים שירותים".
כלומר, אנשים שהמגע הראשון שלהם עם האינטרנט יהיה באמצעות סמארטפון ולא באמצעות PC, יצפו לפתוח מייל, חשבון בנק, תיק רפואי וכן הלאה - דרך הסמארטפון. זה כר אדיר לחדשנות. אלא שצריך לומר את האמת, מעט חברות ישראליות הצליחו לפרוץ לסין למשל. איל רשף, מנכ"ל IMA, מלכ"ר שנועד לסייע לסטארט־אפים ישראליים לפרוץ לשווקים חדשים, התייחס לנושא בכנות ואמר כי "חוץ מלפתוח שלוחה בשאנזן עשינו הכל".
המכונות מתחברות לרשת
אם יש מונח באזז אחד שליווה את התערוכה של 2014, הרי שזה האינטרנט של הדברים. אלא שמדובר במונח די רחב ולא תמיד ברור. מדברים על חזון של עשרות מיליארדי מכשירים בעולם (מוצרי חשמל לבית, פריטי לבוש ואפילו מערכות תאורה) שיהיו מחוברים לרשת. פרוקטר אנד גמבל ובראון הציגו בתערוכה מברשות שיניים עם קישוריות לרשת, איזוטרי ככל שזה נשמע.
מנגד, מדברים על ערים חכמות ורשת אנרגיה חכמה - מה שמכונה Smart Grid. באמצע יש עולם שלם של פתרונות, כמו קישוריות לרכב. מה שמתדלק את הבאזז הם מוצרים כמו הגוגל גלאס (חלק ממגוון המוצרים המכונה "מחשוב לביש" ושכמה מבקרים בתערוכה פשוט מרכיבים אותם דרך קבע) וכמובן עסקת הענק שבה נרכשה Nest, חברת הטרמוסטט החכם, על ידי גוגל תמורת 3.2 מיליארד דולר.
ג'ף בר, מנהל פיתוח עסקי בחטיבת האלחוט בברודקום, הסביר כי "הערכה שמרנית מדברת על 30 מיליארד מכשירים שיהיו מחוברים לרשת ב–2020 - כל מה שאלקטרוני. ההערכה היא שיהיו בעולם 5.6 מיליארד סמארטפונים, ובממוצע סמארטפון יתחבר לשישה מכשירים אחרים - חלקם קיימים כיום וחלקם עדיין לא".
"צריך להסתכל על זה ככה: בקצה יהיה התקן או חיישן שהוא בסיסי יחסית, כמו למשל הצמיד החכם. ההתקן יתקשר עם הסמארטפון שבו יש יכולת אחסון, עיבוד מידע ותצוגה, וכל זה מתחבר לשכל האמיתי שהוא בענן", אומר לוי. "בענן יש יכולות Big Data (עיבוד של כמויות גדולות של נתונים) כך שניתן להפיק דברים בעלי משמעות רחבה יותר - למשל לזהות מגפה של שפעת. כמות החיישנים בקצה גדלה. תראה איזו יכולות עיבוד תמונה מציגות כל מיני חברות כאן. ניתן לזהות חפצים שונים, טמפרטורה, לחות וגם תקן התקשורת בלוטות' התייעל וכעת הוא צורך פחות אנרגיה".
עזי כץ, מנכ"ל טליט, אומר כי "צריך להיזהר מהסיסמאות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר. אנו מחלקים את השוק לשלושה סגמנטים ששונים מאוד בטבעם. הרמה הבסיסית זה הצרכן. מה שהכי מאפיין את הקטגוריה הזו הוא צמידי הכושר.
"אני מאמין שזה ענף שיעבור קומודיטיזציה (תהליך שבו מוצרים או שירותים מסובכים ויקרים נהפכים לקומודיטיס - מוצרים פשוטים, אחידים, זולים ונגישים, א"ז) מהר מאוד עם מוצרים סיניים. התחום השני שעשוי להיכלל בקטגוריה הוא פס רחב סלולרי. כיום נמכרים 10% מהמחשבים ו–60% מהטאבלטים עם קישוריות סלולרית וגם זה אינטרנט של הדברים. לבסוף יש את מה שאנו מכנים Industrial M2M (תקשורת ממכונה למכונה) וזה ענף עצום". כץ הזכיר כדוגמה פרויקט ממשלתי אדיר בבריטניה של Smart Grid לכל רשת החשמל והגז.
בכנס הוצג גם מספר גדול של צמידי כושר של כמעט כל היצרניות הגדולות, ואלה מוצרים שהגיעו ויגיעו לשוק הישראלי. כמו כן, היתה הכמות הגדולה אי פעם של מכוניות בחלל התצוגה - כאלה שמתקשרות בקביעות עם הרשת. בין החברות הישראליות שהציגו בתערוכה היו אירוטל עם מכשיר א־ק־ג (ECG) ביתי שמתקשר ישירות עם הרופא המטפל או מרכז החירום; טרקימו הציגה התקן מעקב סלולרי (אחרי ילדים למשל); ו–Mer הציגה מכשיר, משונה ככל שזה נשמע, שעוקב אחרי גדילה של פרי. לצורך ההדגמה נכח בביתן עץ לימון. חברת Life Watch, שמפתחת סמארטפון למעקב רפואי, היא דוגמה גם לחברה שפועלת בתחום ה–IoT אבל גם הצליחה לחדור לשוק הסיני עם חוזה גדול שהשיגה באחרונה עם צ'יינה טלקום.
רשת הסלולר עוברת לענן
MWC הוא קודם כל כנס של מפעילות הסלולר מצד אחד וחברות הציוד מנגד. בשנים האחרונות בכנס בברצלונה המפעילות והיצרניות דיברו בעיקר על LTE (תקן לתקשורת אלחוטית מהירה), על כיסוי סלולר בערים צפופות ועל תאים קטנים. לא עוד. ה–LTE הוא כבר עובדה קיימת - גל ההשקעות בתחום הזה מתחיל להסתיים. ה–GSMA פירסם נתונים על כך שבין דצמבר 2009 לינואר 2014 השיקו 264 מפעילות מ–101 מדינות דור 4 סלולרי (ישראל, למרבה הבושה, אינה ברשימה). נכון, מתחילים לשמוע כבר דיון על דור 5 סלולרי ו–LTE Advanced, אבל הנושא יתחמם באמת רק בעוד שנה שנתיים.
אז על מה דיברו חברות הציוד כמו נוקיה־סימנס, Huawei, אלקטל לוסנט ואריקסון, ובמה התענינו סמנכ"לי ההנדסה של חברות הסלולר? מה שללא ספק ליווה את הפן הזה בתערוכה הוא המונח SDN. אלה ראשי התבות של Software Defined Network - קונספט חדש ומעניין לאיך בכלל נראית רשת סלולר. אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, אמר כי "הרעיון הוא הפרדה בין תוכנה לחומרה בציוד הרשת. לעבור מחומרה ייעודית לחומרה סטנדרטית, שרתים מן המדף, ולשלב ברשת תוכנות מכמה ספקים".
אריקסון ומתחרותיה מדברות על חזון שבו מפעילות הסלולר יוסיפו ויסירו תכונות ושירותים ברשת בפשטות דומה לזו שבה המשתמש מתקין ומסיר אפליקציה מהסמארטפון, וזו כמובן קצת הפרזה. ברמן: "זה יפשט מאוד את מבנה הרשת, וינמיך חסמי כניסה ומעבר למפעילות בין ספקים".
לא ברור שלאריקסון ולדומתותיה יש אינטרס ב–SDN. למעשה, זה קונספט ותקינה שמפעילות הסלולר יצרו וכפו על חברות הציוד.
במחקר חדש העריכה חברת Strategy Analytics כי ב–2017 יחסכו מפעילות הסלולר בעולם סכום מצרפי של 9 מיליארד דולר בהוצאות התפעול בזכות ה–SDN. ברמן מודה שלאריקסון אין ממש אינטרס שמהפכת ה–SDN תקרה, אבל אי אפשר לעצור אותה (מפעילות הסלולר יזמו וכפו אותה על יצרניות הציוד) אז עדיף כבר להצטרף אליה.
כמה זה קרוב? ברמן אומר שה–SDN עושה צעדים ראשונים ונמצא בפיילוטים עם כמה מהמפעילות הגדולות בעולם, אבל החלפת ציוד הרשת המסורתי בתוכנה תהיה הדרגתית לאורך שלוש השנים הקרובות. בהתחלה יוחלפו שירותים קריטיים פחות שמספקת המפעילה, כמו מוצרי ערך מוסף, ורק בעתיד יוחלפו רכיבי רשת מרכזיים.
עולם התוכן משתנה
חברת Wibbitz הישראלית יכולה להתגאות בהישג גדול. החברה חוזרת הביתה עם פרס יוקרתי מתחרות הרשמית של MWC למוצר ה–Publishing (התוכן) הטוב ביותר בכנס. האפליקציה של Wibbitz יודעת לקרוא טקסט ארוך ולייצר ממנו סרטון קצר "אנו הופכים טקסט לווידאו בכל אתר תוכן", הסביר המנכ"ל, זוהר דיין. "במקום לקרוא טקסט על המסך הקטן אפשר לראות סרטון. עיקר הטכנולוגיה מבוססת על ניתוח טקסט, הבנה סמנטית ותמצות שלו - ואחר כך התאמת סרטונים ותמונות רלוונטיות. אנו רוצים לחבור לאתרי חדשות ותוכן ולהפוך כתבות טקסט, שהן הרוב, לכתבות וידאו שאפשר לעשות מהן יותר כסף מפרסום, ולעשות חלוקת רווחים על הפרסומות האלה".
חברות ישראליות נוספות הציגו פתרונות דומים כמו Web2go, שהופכת טקסט לקובץ קול. וכמובן מג'יסטו, אחת משתי החברות הישראליות שהציגה בביתן של קוואלקום, שפיתחה אפליקציה לעריכה אוטומטית של קטעי וידאו במובייל לסרטון. מנגד, הציגו בכנס חברות רבות פתרונות חדשים לעולם הפרסום הסלולרי, כמו חברת JustAD, שהיא מעין WIX של פרסומות אונליין. זה עולם חדש של מדיה (שקורה לרוב בלי מעורבות המפעילות הסלולריות), אך כל מי שעוסק בתעשיית התוכן צריך להבין שהגבינה הזו זזה.
בשנים הקודמות גוגל הפעילה בכנס את המתחם המגניב ביותר, עם מגלשות, מתנות, ושייקים בחינם. זה היה מתחם האנדרואיד שנועד לקדם את מערכת ההפעלה הסלולרית של גוגל. היא הפסיקה עם זה. כבר אין צורך, מכיוון שהאנדרואיד כבר השתלט על התערוכה. כל החברות שבעבר עוד הציגו מכשירי ווינדוס פון (סמסונג ו–HTC) לא עשו זאת השנה. נוקיה, הפטרונית האחרונה של ווינדוס פון, לא השיקה שום מכשיר ווינדוס חדש אלא להפך - היא הציגה מכשירי אנדרואיד. בלקברי נמצאת בסכנת קיום ושאר המתחרות (פיירפוקס OS, יולה ו–Tizen) הן בינתיים רק קוריוז. המתחרה הרצינית היחידה היא אפל - שממילא לא יאה לה להגיע לכנס.
באשר לסמארטפונים, MWC של 2014 הסתיים עם הכרזות די צפויות בעולם - אבולוציה ולא רבולוציה. אז ה–S5 של סמסונג גדל בעשירית האינץ' ל–5.1, ובמקום 13 מגה פיקסל, המצלמה היא של 16 מגה פיקסל. אין ספק, ה–S5 יהיה הצלחה עולמית וישראלית, גם ה–LG G2 Mini הולך להימכר טוב. המוצרים הסיניים מתחילים להראות מעולה. שורת המוצרים של אלקטל (מכשיר ה–Mini2 ומכשיר האלפא) והטאבלטים החדשים של וואווי הרשימו מאוד, ואין ספק שהסינים סוגרים את הפער.
ואולם מי שחיפש חדשנות היה צריך לחפש באולמות קטנים יותר או בפינות המרכזיות פחות בביתנים. הנה כמה פנינים מהתערוכה: חברה רוסית בשם Yota הציגה סמארטפון אנדרואידי שבצדו האחד מסך צבעוני רגיל ובצדו השני מסך e–Ink, כמו בקוראי ספרים דיגיטליים. המשתמש יכול להעביר תוכן, כמו קובץ PDF, מהמסך הקדמי לאחורי ולקרוא אותו. המסך האחורי כמעט שלא צורך חשמל ויכול להישאר דולק ימים. אלקטל הציגה תפישה חדשה של טלפון לטלפון: בצמוד לפאבלט בשם Hero, החברה מוכרת גם טלפון קטן שהוא למעשה שלוחה של הפאלבט ומשמש לדבר הזניח הזה… שיחות קול. מי שמתגעגע לנוקיה הישן שלו יאהב את התוסף הזה לסמארטפון שלו.
אם לציין חברה ישראלית אחת שהציגה פריצת דרך משמעותית בעולם הסמארטפונים, זו חייבת להיות CorePhotonics. החברה מצאה פתרון לבעיה ישנה בסמארטפונים - אין למצלמות זום אופטי אמיתי (אלא רק זום המובסס על מניפולציה בתמונה). CorePhotonics פיתחה מצלמה סלולרית חדשה לגמרי המבוססת על שתי עדשות - אחת רגילה ואחת מלוטשת כבר במצב זום X3. החברה הצליחה להפוך את הרעיון למוצר שעולה (עבור היצרנית) בערך כמו מצלמה סלולרית רגילה. את הרעיון המבריק הזה זיהה בועז פאר מקוואלקום, שהוא צייד כישרונות ומנהל הפיתוח העסקי של החברה בישראל, ויצרנית השבבים הראתה בתערוכה איך מעבד סטנדרטי שלה, SnapDragon 800, יכול להתמודד עם שתי המצלמות בלי בעיה ולאגד אותן לחוויה של מצלמה אחת עם עדשת תקריב. אל תתפלאו אם כבר ב–2014 הסטנדרט החדש של מצלמה בסמארטפון יהיה מבוסס על שתי עדשות.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
לכתבות נוספות באתר:
