דני שיפר, בן 18 מרעננה, עדיין לא סיים את כיתה י"ב בתיכון אוסטרובסקי בעירו, וכבר עובד בחצי משרה בהייטק. הוא החל להתעניין בתכנות מגיל צעיר, ולמד בעצמו קורסים של תכנות באינטרנט. לפני מספר חודשים החל לעבוד בחברת Nucleai, המפתחת תוכנה המתאימה תרופות לחולי סרטן, על בסיס פענוח ממוחשב של תמונות הפתולוגיה של הגידול. הוא משולב בחברה כחלק מצוות פיתוח קוד, ועוזר בפיתוח, בחקר ובפתירת באגים בתוכנה.
"התחלתי ללמוד תכנות בערך בגיל 10 באופן עצמאי באינטרנט. התחלתי בללמוד JAVA ולאט לאט המשכתי ללמוד עוד ועוד טכנולוגיות", הוא מספר ל-mako. "כיום אני יודע תכנות WEB, תכנות מובייל וגם תכנות שרתים. עשיתי בגרות מורחבת במחשבים, במגמת סייבר. אני חושב שמי שרוצה יכול ללמוד תכנות ברמה מאוד גבוהה מהאינטרנט. בחיפוש גוגל פשוט אפשר למצוא תכנים טובים".
דני מספר כי הוא מגיע פעמיים-שלוש בשבוע למשרד ועובד גם מהבית. "בתקופה של בגרויות אני עובד קצת פחות, והחברה מבינה את זה". לעיתים יש תחושה בשיחת הטלפון שלנו כי הוא כמו מבוגר צעיר, אך הוא טוען שהוא כלל לא מרגיש זאת.
מה החברים והסביבה חושבים על עבודתך?
"החברים שלי חושבים שזה מגניב שאני עובד. חלקם גם רוצים לעבוד, לומדים תכנות ומה שצריך. במגמת סייבר יש בערך 20 תלמידים ומבינים שצריך לדעת מעבר לזה כדי לעבוד".
כאשר אני שואלת ומתעניינת לגבי השכר והמשכורת, הוא מתחמק בנימוס ועונה: "אני מעדיף שלא להתייחס לגבי המשכורת, אבל אני רוצה להגיד שאני לא עושה את זה בשביל הכסף. המטרה של החברה חשובה, וזה עוזר לי בתחום המקצועי להכיר אנשים חכמים שיש להם ניסיון וידע".
"יכולתי לטייל ולשרוף כסף, אבל החלטתי לעשות משהו שיקדם אותי מקצועית"
דני לא לבדו. גם גור גלר, רק בן 18, כבר עובד, ואף עומד לסיים את לימודי תואר מדעי המחשב שלו - הוא נמצא כעת בסמסטר האחרון ועובד כמהנדס תוכנה בחברת קיסתרה. גור מתגורר במושב כפר הס בשרון, את לימודי התיכון סיים שנה שעברה, והוא ממתין כעת לתאריך לגיוס לצה"ל.
"ביוני שנה שעברה, כשסיימתי את הבגרויות, רציתי לדעת מה אני עושה בשנה שנשארה לי עד הצבא. רציתי להרגיש שאני עושה משהו משמעותי עם הזמן וגם להרוויח קצת כסף", הוא מספר. "יכולתי ללכת לטייל ולשרוף כסף או לעשות משהו שיקדם אותי ברמה אישית ומקצועית, והחלטתי ללכת על האופציה לא הקלה, אבל זאת שתקדם אותי. אני עובד במשרה מלאה, התחלתי לחפש והגעתי לכאן. מאוד התרשמתי מהמקום, מהאנשים ומהעיסוק".
איך הגעת לתחום?
"כבר מגיל מאוד צעיר, אפילו לפני שבע, התעסקתי בטכנולוגיה ונמשכתי לתחום. אם למישהו לא עבד משהו במחשב או בטלפון היו פונים אליי. התחלתי לתכנת בגיל 12 - הגעתי לזה מכיוון של בניית אתרים, והייתי צריך להוסיף דברים עם קוד. בתחילת כיתה ט' התחלתי את התואר הראשון במדעי המחשב במכללת נתניה. זו תוכנית שמיועדת לבני נוער והיא נקראת פרחי הי טק. היא תוכנית חמש שנתית - פורסים תואר לחמש שנים כדי שיהיה אפשר ללמוד במקביל לתיכון, ואני בעצם לקראת סיום של התוכנית הזו עכשיו".
איך מגיבים החברים?
"יש לי לא מעט חברים שהולכים הרבה לים, וכל אחד עוסק בשלו - חלק במכינות, חלק עובדים. אבל כל החברים מפרגנים - הם מבינים שזה מגיע לי, אני עובד קשה בשביל להגיע לזה, לא שמישהו עושה לי הנחות. להגיד לך שאף אחד לא מקנא? אני לא יודע להגיד מה החברים מרגישים בלב. אני מרוויח מצוין, לא נכנס לפרטים והשוואות".
על אף גילו הצעיר, הוא אומר שבחברה מקבלים אותו באהבה. "אני חושב שלפעמים יש כל מיני תחושות של מה אני עושה פה, אבל רוב הזמן אני מרגיש שייך וגם רוב החבר'ה צעירים יחסית. מעריכים אותי כאן וגם בפן המקצועי מקשיבים למה שיש לי להגיד. אני חושב שלהתחיל לעבוד מוקדם בגיל צעיר יכול לעזור לי לקדם את ההתפתחות המקצועית שלי. אני בעיקר חוסך את הכסף. אני לא מתפרע עם ההוצאות, אין לי משהו ספציפי שאני מכוון אליו, אני מתכנן לשרת שירות ארוך בצה"ל וחסכונות יכולים לעזור".
יפתי קרזנר, נשיא ומייסד חברת קיסתרה, מעיד מהצד שלו: "התפיסה שלנו היא שהעובדים הם השותפים החשובים ביותר לבנייה וקידום החברה. גור, כמו עובדים צעירים אחרים בחברה, הגיע עם הרבה מאוד ידע ויכולות ביחס לגילו, עם מחשבה חדשנית והבנה מקצועית רבה. כחלק מההתאמות שאנחנו עושים אל מול שוק התעסוקה שמשתנה כל הזמן, שמחנו לקבל אותו אלינו".
לדבריו, "מדובר במהלך שמשתלם לשני הצדדים, כאשר העובדים הצעירים נכנסים מהר מאוד לעניינים והופכים לחלק בלתי נפרד מהצוות, ואנחנו מאפשרים להם לצבור ניסיון בתחום המקצועי ולעבור תקופה משמעותית שבה הם נטמעים בחברה. ככל שהם מתקדמים בקיסתרה, הם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מפיתוח המוצר החדשני שלנו ומצמיחתה של החברה''.
"אני לא יודעת מה אני אעשה בעתיד, אבל אני רוצה להגיע גבוה"
יחד עם זאת, יש בני נוער שנמצאים בשלב הלמידה ועדיין לא עובדים בתחום. כך, מרום חי ג'ן, בת 14 מהוד השרון, סיימה לפני כשבוע קורס לימודים של שנה וחצי של עיצוב ובניית אתרים. מרום בחרה לנצל את תקופת הקורונה ולהיות התלמידה הכי צעירה בקורס, כאשר הצעירה הבאה אחריה הייתה סטודנטית בת 25.
"כשהייתי ממש קטנה בערך בת 8, הייתי בכל מיני חוגים לפיתוח משחקי מחשב ותוכנה. עכשיו עליתי המון רמות, אני רוצה להשקיע כדי להצליח ולהגיע רחוק", היא מספרת. "עכשיו, רגע לפני התיכון, הבנתי שגם בתיכון אלמד מחשבים ואלך למגמת הנדסת תוכנה. אני לא יודעת מה אני אעשה בעתיד, אבל אני רוצה להגיע גבוה. אני חושבת שזה כבר לא תחביב, זה מקצוע. אני רוצה להתפתח מפה, אני לא אסיים בזה".
מרום למדה במסגרת הקורסים של חברת HackerU, שכעת משיקה לפני החופש הגדול חמישה מסלולי לימוד והכשרת בני נוער למקצועות ההייטק. הלימודים יערכו במתכונת למידה מרחוק ובמסלולים שאורכם בין שישה לעשרה חודשים במקצועות פיתוח, בנייה ועיצוב אתרים אנימציה בתלת מימד, גימיניג ופיתוח משחקים, הגנת סייבר ואבטחת מידע.
"הלימודים נתנו לי המון, את הפוש הראשון. אולי זה יעזור לי גם בהמשך החיים, אפילו בצו ראשון. אני מתכננת על 8200", אומרת מרום.
תרצי לעבוד עכשיו בתחום?
"תראי, אני לומדת לא מעט ואפילו מתאמנת מספר פעמים בשבוע בטאקוונדו. הם ביקשו ממני לבנות אתר בשבילם. אני רוצה למצוא עבודה שאוכל לעבוד בה במקביל בלי לזנוח את הלימודים, כי עוד לא סיימתי אותם. אני רוצה לעבוד פעם-פעמיים בשבוע ולצבור ניסיון. הייתי רוצה לבנות אתר לזמר הארי סטיילס, ואני מאמינה שאני אצליח גם בזה".
"כדי ללמוד סייבר אין צורך במיומנויות טכניות מיוחדות"
דוד צ'סטרמן, ראש צוות הכשרות סייבר ב-ThriveDX ישראל מקבוצת HackerU, אומר שלפי דעתו אפשר ללמד בני נוער סייבר כבר מגיל צעיר, "בדיוק כמו שהצבא מלמד סייבר חבר'ה בני 18. כמובן שמדובר בתוכנית המיועדת לנערות ונערים עם משמעת עצמית גבוהה. דרושה גם יכולת קריאה והבנה טובה של השפה האנגלית. בניגוד לדעה הרווחת, סייבר זה לא תכנות ולא מדעי המחשב - כדי להתחיל את ההכשרה אין צורך במיומנויות טכניות מיוחדות, מעבר לשימוש בסיסי במחשב. למרבית בני הנוער, במיוחד אלו המתעניינים בלימודי סייבר, קיימת שליטה טובה מאד בעולמות הדיגיטל".
בני נוער שמסיימים את מסלול הלימוד באמת יכולים לשפר את הסיכויים שלהם להתקבל ליחידות הטכנולוגיות השונות בצה"ל?
"ההכשרה שלנו פותחה על בסיס אותן טכניקות למידה של יחידת הסייבר והמודיעין שכולנו מכירים בשם 8200. הטכניקה הצבאית מיועדת לחיילים עם אפס ניסיון או ידע בסייבר, ובאמצעותה מקבלים מקסימום יכולת פרקטית לפעול בזירת הסייבר ובמינימום זמן. אנו לקחנו את השיטות הללו והתאמנו אותן לעולם האזרחי. בוגרי התוכנית שלנו יקבלו כלים שיאפשרו להם לבלוט מעל כל השאר במיונים לסייבר ליחידות השונות, אם כי כידוע שהצבא מגייס לתפקידים השונים לפי צרכיו ושיקוליו".
האם אתם מלמדים סייבר התקפי או הגנתי?
"בחרנו להתמקד בהגנת סייבר המוכרת כ-'סייבר כחול', משום שמדובר בתחום שנחשב פרקטי ומאפשר הזדמנויות קריירה רבות. כמובן שכחלק מלימודי הגנת סייבר, יש מודולים שעוסקים בהיבט ההתקפי מתוך תפיסה שכדי להגן, נדרשת לעיתים זווית הראייה של התוקף".
באילו שיטות למידה מדובר כאשר מדובר בהכשרת בני נוער?
"המתודולוגיה שלנו שונה מהמתודולוגיה הקונסרבטיבית, אין מורה שעומד מול לוח. יש שילוב של למידה בין אישית עם יתרונות של למידה עצמאית על גבי פלטפורמה מקוונת הכוללת מעל 100 מעבדות סייבר, שמאפשרות לתלמידים התנסות מעשית ורכישת ניסיון בניתוח מתקפות סייבר והתמודדות עם מתקפות סייבר. לכל כיתה מוקצה מנחה שהוא מדריך סייבר מוסמך, אשר עובד כאיש סייבר בתעשייה. הוא לא עובר על כל החומר עם התלמידים, אלא מקנה להם מיומנויות למידה ומנחה אותם כיצד לעבוד על הפלטפורמה כיחידים וכצוות".
יש עיגולי פינות כאשר מדובר בהכשרות נוער לסייבר?
"ממש לא. אין אפשרות כזו בסייבר. התלמיד לומד על הפלטפורמה הדיגיטלית. מדובר ב'מכונה' שמציגה אירועי סייבר. בסוף גם אם מדובר בנער/ה או אדם בוגר, עליו לעמוד באתגרים שמציבה המערכת. המערכת אינה מבדילה בין נער או בוגר כשם שפריצת סייבר לא תבחין".
יש בני נוער שמועסקים בתחום עם סיום לימודיהם?
"מבחינת הידע שהם רוכשים הם בהחלט יכולים לעבוד בתחום לאחר ההכשרה, אך מאחר ומדובר בבני נוער בתקופת לימודים בתיכון, קשה לי להאמין שישתלבו בשוק העבודה בטרם גיוסם. כמובן שלאחר השחרור יוכלו לעסוק בתחום, גם במידה ולא שירתו בתפקיד סייבר בצבא. קורים גם מקרים משעשעים, כגון נער שבמהלך התוכנית זיהה חולשת אבטחה באחת מרשתות המסעדות הגדולות בישראל – הם העניקו לו בתמורה שובר 'אכול כפי יכולתך' והבטיחו לשלבו במחלקת המחשוב שלהם עם שחרורו מצה"ל".