האינטרנט מלא בפינות אפלות. אם רק תחפשו, תצליחו למצוא את הדברים הנוראיים ביותר שתוכלו להעלות על דעתכם; פדופיליה, אנטישמיות, סרטי הוצאה להורג וסחר בבני אדם הם לא דבר נדיר. עד כה, סרטונים הכוללים אלימות בוטה לא היו חלק מהמיינסטרים האינטרנטי, אך בשנים האחרונות הם מתחילים למצוא את דרכם אליו. ברוסיה, למשל, הולכת ותופסת תאוצה תופעה ששמה Trash Streams. קשה לתת תרגום מדויק בעברית, אך מדובר בשידורים חיים שבהם הגולשים תורמים לסטרימר כסף עבור ביצוע משימות מחרידות.
הפעם האחרונה ששידורי הטראש עלו לכותרות ברוסיה הייתה לפני כמה ימים, כאשר יוטיוברים פרצו לדירה של אישה שיצאה עם אחד מהם, אנסו אותה והשחיתו את דירתה. כל זה בשידור חי. מדובר במקרה נוסף אחרי שורת אירועים שזעזעו את המדינה ולעתים גם הסתיימו במוות. כך, בסוף 2020 משפיען רשת כפה על בת זוגו לצאת למרפסת בהלבשה תחתונה, וכשהכניס אותה בחזרה לדירתו, היא כבר הייתה ללא רוח חיים. התיעוד התפשט ברשתות החברתיות במדינה והגיע גם לטיקטוק וליוטיוב, שנאבקו במשך ימים כדי להסירו. בפברואר האחרון אירע מקרה נוסף בעיר סמולנסק, כשחסר בית בן 60 שתה ליטר וחצי של וודקה בתמורה לפרס כספי ומת לעיניהם של 150 גולשים.
ההמנגנון פשוט: בניגוד ליוטיוברים "נורמליים" שמשדרים את עצמם בלייב כדי לצבור צופים ומנויים נוספים, שדרני הטראש נוקטים באלימות קשה - בהתאם לבקשת הצופים, שמוכנים לשלם דרך פלטפורמות צד שלישי. לרוב מדובר ביוצרי תוכן שמעוניינים להרוויח כסף מהיר; הם מוכנים למתוח את הגבול כמה שיותר, ומציגים לגולשים "מחירון" של הפעולות שהם נאותים לבצע. לעתים הם משתכרים בשידור חי והופכים בעצמם לאובייקט ההתעללות, ולעתים הם מוצאים לעצמם אובייקט התעללות אחר. המשתתפים אמנם טוענים שהם משתתפים בסרטונים בהסכמה, אך בחלק מהסרטונים ניתן לשמוע אותם מתחננים לרחמים ואף זועקים לעזרה.
מגפת הקורונה סייעה לתופעה לחדור למיינסטרים ברוסיה; הקושי הכלכלי שחוו אזרחים רבים במדינה עוד קודם לכן, והחריף לאור התפשטות הנגיף, הפיח חיים חדשים בסרטוני הטראש, וכך גם הסגרים שהותירו רבים בחוסר מעש. ג'רמן וסילינקו, כוכב פורנו לשעבר ופליט הגרסה הרוסית של האח הגדול, החליט התפטר מעבודתו ענף המסחר ולהתחיל קריירה בתור יוטיובר. כשרוסיה נכנס לסגר, וסילינקו החל לשדר במהלך כל היום: בשעות היום הוא תיעד את עצמו משחק בקונסולה, ובערבים היה משדר את הישיבות אלכוהול עם החברים שלו. "זה היה כסף קל", הוא טען. למרות שיש לו 4,500 עוקבים בלבד, הוא מרוויח ביום טוב 8,000 רובל, שהם קצת יותר מ-350 ש"ח. מדובר בחצי מהמשכורת החודשית של קופאי בסופר.
וסילינקו ממש לא הראשון. אחד החלוצים בתחום הוא היוטיובר ויג'יי לינק; בשנת 2013 הוא צילם ביקור של ספרית בביתו, כשבאמצע התספורת בעלה נכנס והחל להכות אותו בטענה שהוא הטריד את אשתו. מאוחר יותר הואשם לינק שביים את הסצנה ועזר לפתח את הז'אנר המעוות. "זאת רק עבודה, אנשים עושים את זה עבור כסף", הוא אמר לרדיו אירופה החופשית. "לאחרונה ההמונים נהנים מהתכנים, איפה שיש ביקוש ישנו היצע".
לינק הפעיל את הערוץ שלו במשך עשור ואסף 435 אלף מנויים לערוץ, עד שבשנת 2017 הוא חבר ליוטיובר ריפלי, שלקח את הז'אנר רחוק יותר. ריפלי צילם את עצמו מרביץ לבת זוגו, קעקע על מתנדב את שם אחד התורמים שלו והשפיל את אורחיו. בפינה של שידוריו אפשר למצוא מחירון של שלל המעשים שהוא מוכן לבצע עבור תשלום. דרך אותו יוטיובר הכיר לינק גם את אנדריי בורים, צעיר בלארוסי המכונה "מלסטרוי", שמארגן מסיבות בדירה יוקרתית בגורד השחקים הגבוה ברוסיה.
באותן מסיבות נהג לינק להתחיל קרבות עם אורחים רנדומליים ולבצע מטלות שהוזמנו ע"י העוקבים שלו, כשמחצית מהתשלום קיבל המארח. בשנה שעברה השניים שכרו דירה בסנט פטרבורג ורישתו אותה במצלמות. במשך שבועיים הם שידרו את עצמם שותים אלכוהול ואוכלים, ומניין העוקבים של לינק זינק.
עם הפרסום מגיעות גם ההשלכות. באוקטובר האחרון המשטרה פתחה בחקירה נגד בורים, בטענה שהכה את הדוגמנית אליונה אפרמיובה בשידור חי מול 700 אלף צופים; בדצמבר ריפלי נעצר בטענה שגרם למות בת זוגו ולנטינה גריגוריבה, שננעלה במרפסת בהלבשה תחתונה בטמפרטורות מתחת ל-0, והוא ניצב כעת בפני עונש של 15 שנה; והרשויות חוקרות גם את המקרה של ולנטין גנישב, אדם נכה שהועבר בין בתים של 7 יוטיוברים שהתעללו בו במשך שנים בתמורה לתשלום, כשבאחד השידורים הוא אף נקבר בגינה.
המאבק בשידורי הטראש מתרחש בשני ערוצים מקבילים: בפלטפורמות עצמן ובפרלמנט. יוטיוב וטוויץ' (Twitch), שני האתרים הגדולים ביותר לשידורים חיים, מנסים לבער את האלימות מקרבם וחוסמים את שדרני הטראש בסיטונות. יחד עם זאת, רבים מהשידורים מצליחים לחמוק מתחת לרדאר, או פשוט ממשיכים בערוצי טלגרם פרטיים. גם המחוקק הרוסי החל לפעול לאחרונה, אחרי שורת הטרגדיות שצוינה למעלה. המדינה שוקלת לחייב סטרימרים להירשם בתור כיזמים עצמאיים, כך שיצטרכו לשלם מיסים ויספקו למשטרה כלי זמין ונוח למעקב.
זו אחת ההצעות המקלות יותר; הצעת חוק אחרת מציעה לאסור באופן כללי את הטראש סטרימינג, ולהפוך אותו לעבירה פלילית עם עונש מירבי של שש שנות מאסר. מומחים, מצדם, טוענים שההצעה חסרת סיכוי, כמו הניסיון הכושל של רוסיה לחסום את טלגרם. "כיום אתה לא יכול פשוט לאסור על משהו ולצפות מהגולשים להגיד 'אוקיי, זה נגמר'. הם פשוט עוברים לפלטפורמה אחרת", טוענת יקטרינה קולפיטנה, מרצה לתרבות דיגיטלית באוניברסיטת מוסקבה. היוטיוברים מצידם מחכים להבין כיצד יגדירו את האיסורים בחוק ותוהים: אם אדם נותן את הסכמתו, למה זה לא חוקי?
בזמן שהמחוקקים ממשיכים להתלבט, היוטיוברים ממשיכים למקסם רווחים. ג'רמן וסילנקו מתכנן לרכוש אוטובוס, לצאת איתו ברחבי רוסיה ולצלם את כל מה שהוא והחברים שלו יעשו בתוכו, ושלינק ובורים מתכננים לשכור בית גדול באחד הכפרים לארבעה חודשים ולשדר תוכנית ריאליטי מסביב לשעון. "זה מקצוע לכל דבר, אני חי מזה, ולא יכול לדמיין את החיים שלי בלי. יש מצב שאעלם לשבוע מהרשת, אבל לא אף פעם לא אפסיק לשדר".