יוטיוב-צ'ארלי (צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב)
צ'ארלי נשך לו את האצבע, וזה לגמרי הספיק כדי להפוך אותו לסופרסטאר | צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

יוטיוב חוגג עשר שנים, מה שאומר שבזבזנו עשור בצפייה בסרטונים דביליים ובטיפוח תחושת החמצה. רובנו בכלל לא זוכרים איך נראו החיים בלי יוטיוב, ששינה את הדרך שבה אנחנו צורכים מוזיקה, חדשות, בידור וחיות חמודות, והזכיר לנו שהעולם הזה זעיר במיוחד וחסר תועלת באופן כללי. ומכיוון שכל אחד רוצה להיט יוטיוב מגוחך אך ויראלי, החלטנו לנתח שנים של חוסר מעש לכדי כמה כללים שיעזרו לכם - קטנים, אמביציוזיים וחסרי כישרון ככל שתהיו - ליצור את הסרטון הגדול הבא.

תרקוד כאילו אף אחד לא רואה

לא משנה כמה מתקדם ומפותח יהיה המין האנושי ואלו קפיצות דרך מדעיות יתרחשו בעשורים הקרובים, כנראה שלנצח נשב מהופנטים מול סרטונים של אנשים רוקדים. לא יהיה מסוכן לקבוע שחלק גדול מהסרטונים הויראלים של העשור האחרון כוללים בני אדם פחות או יותר בגירים שמנערים מעליהם מוסכמות חברתיות ורוקדים מול המצלמה. אבולושן אוף דאנס  כפי הנראה היה להיט הריקודים הגדול הראשון, ומאז כבר היו לנו את ההארלם שייק המשוכפל, גנגנאם סטייל המאוס, הטוורקינג המעיק, הפלאש מובים המפדחים, אין ספור ריקודי חתונות של חברים סחים משקיענים ועוד מלא. זה לא אומר שכל ריקוד שתעלה ליוטיוב מיד יגרוף מאה מיליון צפיות, אבל זה בהחלט יגדיל את הסיכויים. ואפשר להבין למה - לרקוד מול העולם ומצלמתו זה להיות אמיץ, זה להיות משוחרר, זה לתבוע בעלות על הגוף שלך ולעשות ריקליימינג לכל הקטע הזה של מבוכה.

חשוב לזכור: אם הריקוד שלך יורכב מכמה תנועות מוגדרות וסט חוקים שאפשר להעתיק ולשכפל, הסיכויים לויראליות הכוללת מחוות ושעתוקים אפילו תגדל. יוטיוב זה כאוס אבל אנשים, בגדול, חולים על כללים.

תגיב באופן מוגזם

לא כולנו אנשים עם רעיונות מבריקים וזה בסדר. 92% מאוכלוסיית העולם עובדת בהגשמת חזונם של 2% הגאונים המעצבנים. ואיפה ששת האחוזים הנותרים? מפתחים מיזם אינטרנט, כמובן. אלו מאיתנו שלא יימכרו בשלב זה או אחר לגוגל בתמורה למאה מיליון דולר, יכולים להשקיע באפיק התגובות המוגזמות שגם לו תשואה נאה במיוחד. אנשים מגיבים ל2 גירלז 1 קאפ, אנשים מגיבים לפרק מחריד של 'משחקי הכס', סבתות מגיבות לקים קרדשיאן ומזכירות לנו שהזדעזעות קולקטיבית גורמת לנו להרגיש חלק ממשהו, וכמובן היסטוריה עתיקה כמו "ליב בריטני אלון". הדבר היחיד שצריך לעשות כאן זה לזהות בזמן משהו שקורה בעולם או בטלוויזיה, ואז לספר עליו לאנשים דרמטיים במיוחד תוך כדי צילום. כמובן שהיעדר הספונטניות יפגע בתוצאה, הרי מה שאהבנו ב"ליב בריטני אלון" היה האותנטיות של הגיי הצעיר והנעלב, או ההפתעה על פני האנשים שגילו מה זה בדיוק שתי בנות ומה יש להן בספל.

חשוב לזכור: עדיף להיות זה עם החברים הדרמטיים מאשר הדרמטי שחברים מצלמים. 

תשכפל

תת סוגה של התגובות. שלל הגרסאות ל"הארלם שייק", ל"צ'ארלי נשך לי את האצבע" וניסיונות הטוורקינג המגושמים. כולם יודעים מה המקור, אבל אין שום סיבה לא לעשות אותו טוב יותר, מצחיק יותר, או סתם אותו הדבר רק עם האנשים במשרד. השכפול, שהוא טייק אוף על ממים, גורם לנו לחוש חלק ממשהו גדול יותר. בין אם זו גרסה ל"קול מי מייבי" או ל"אתגר הקינמון" (ע"ע מדע פופולרי שקרי), הסמארטפונים הפכו את השכפול לפעולה פשוטה במיוחד (וכיפית), ולכזאת שמשותפת לאנשים בישראל, הודו או אוסטרליה. אנחנו אולי לא יודעים מי ראשי הממשלה של המדינות האלה, אבל כולנו מאוחדים בהבנה המצלקת שקינמון זה חונק.

חשוב לזכור: באינטרנט אין דבר כזה העתקה, יש מחווה.

השתמש במדע פופולרי שקרי

אוקיי אולי לא בדיוק שקרי, אבל לא ממש מבוסס או מדויק. בכל זאת, זה יוטיוב פה, לאף אחד אין סבלנות לשבת ולצפות בנבג על צלחת פטרי, תנו לנו דברים מהירים ומגניבים. אז המנטוס והדיאט קולה פרצו לחיינו בשנת 2006 והפכו לניסוי הכיפי ומחרב השטיחים של כל טינאייג'ר. אתגר הקינמון הוא עכשווי יותר אבל גם לו תוצאות סביבתיות הרסניות. "וויל איט בלנד" בכלל התחיל כסדרת פרסומות לבלנדרים חזקים במיוחד שהפכו לויראליות, עם ניסיונות משונים לדחוף לבלנדר אייפונים וגולגולות. כמובן שיש גם כל מיני אנשים שמנסים לטגן אייפון 6 בקולה ואז מתבאסים כשהוא נהרס, אבל מה זה אייפון חדש לעומת תהילת נצח של שני מיליון לייקים בפייסבוק?

חשוב לזכור: גם להבעיר פלוצים תמיד עובד.

תעשה משהו חשוב

כזכור, כשרבין נרצח האדם היחידי שצילם את האירוע היה רוני קמפלר, שנכח באירוע עם מצלמת וידאו 8 מילימטר וקיבל על הקלטת כמה מאות אלפי דולרים מערוץ 2 ומידיעות אחרונות. אם זה היה קורה היום, שעה לאחר הרצח יוטיוב כבר היה מתמלא בתיעודי סלולרי מכל זווית אפשרית שהיו גורפים מליוני צפיות. ב-2015 כבר הרבה יותר קשה להיות היחיד שמתעד, אבל אם אתרע מזלכם לחיות באזורי מלחמה או להיקלע לאסונות טבע, עדיין יש לכם סיכוי לא רע להביא תיעוד נצחי של המאורעות. ואולי גם למות על הדרך, אבל למה להתמקד בשלילי. הצונאמי ביפן, בניגוד לאסונות טבע במקומות אחרים, התרחש באחת המדינות המחוברות בעולם והוביל לתיעודים די מדהימים ביוטיוב. גם הרצח של נדה אגא סולטן באיראן הפך, דרך יוטיוב, לסמל להתנגדות למשטר, כי הרי היום דברים לא מגיעים לחדשת ואז ליוטיוב, אלא ליוטיוב ואז לחדשות. אסמה מחפוז והוידאו בלוג שלה לקחו חלק חשוב במהפכה במצרים, פוסי ריוט הפכו לוויראליות, אנונימוס הגיעו לכל בית, הפגנת אוקיופיי וולסטריט שהמשטרה השתמשה בה בגז מדמיע צולמה, הפכה לוויראלית ונתנה בוסט למפגינים, וסרט בן חצי שעה על משטר האימים של גנרל קוני באוגנדה הצליח לזעזע את רובנו, שלרוב אדישים או לא מודעים לזוועות שמתרחשות בעולם השלישי.

חשוב לזכור: נכון שמדובר בויראליות קצת יותר סבוכה ומסוכנת, אבל אם אתם גם ככה חיים בישראל, טפשי לא לנצל את זה.

תפתיע

שם קוד סוזן בויל. היא אמנם הגיעה מהטלוויזיה, אבל הוויראליות קרתה בזכות יוטיוב. הכרנו את סוזן בויל כחלק מתכנית ערוכה, כזאת שבנתה סיפור די צפוי (אודישן דאחקה בתכנית כישרונות) אבל לקראת הסוף הפכה אותו לגמרי (היא בעצם יודעת לשיר) ובכך ערערה את כל מה שחשבנו. בויל בנתה בדקות ספורות סיפור סינדרלה שלם עם לקח שחוק אך יפה שגם מילא אותנו ברגשות אשמה. אגב, לפניה עשה את זה גם פול פוטס, אף הוא מאותה התכנית. סביר להניח שתתקשו לשחזר את ההצלחה, בטח שלא את קשת הרגשות שהתעוררה בצופים והפכה את הווידאו הזה לאחד הנצפים בכל הזמנים, אבל תמיד יש לאן לשאוף.

חשוב לזכור: עדיף שתהיו מכוערים עם קול. ההיפך פחות עובד.

תפרגן לתרבות פופולרית

טריילר ל"הניצוץ" כקומדיה רומנטית, טריילר ל"מרי פופינס" כסרט אימה, סרטוני היטלר מתעצבן על דברים, סדרת הטריילרים הכנים ואין ספור מחוות ופרודיות לסרטים, ספרים וסדרות טלוויזיה הפכו לנישת יוטיוב איכותית ועם זאת מקליקה למדי שמזכירה לנו שבבסיסו, האינטרנט הוא עדיין מקום כיפי של חנונים. סרטונים כאלו ידרשו די הרבה השקעה וכפי הנראה לא יובילו אותך רחוק בחיים, אבל בהנחה והם עשויים טוב, הם עוד עשויים להביא לך את הדבר היחידי שבאמת משנה: צפיות.

חשוב לזכור: סרטון של היטלר מתעצבן שיגיע לשש מליון צפיות, יהיה הניצחון האמיתי שלנו כעם.

תתחבר לצד הנשי

השוטר שרוקד באוטו טיילור סוויפט צבר כל כך הרבה צפיות (ותגובה מטיילור סוויפט) לא רק בגלל הפופולריות של השיר, אלא בגלל שהוא שוטר זועף ושמנמן שפתאום רוקד באוטו בחדווה חסרת בושה. גם החיילים שרוקדים בחברון והאבות ששרים את "לט איט גו" מ"פרוזן", הזכירו שלצאת נשיים ובאופן כללי, ליצור ניגוד בין הדמות והסיטואציה ובין הפעולות, עובד לגמרי.

חשוב לזכור: בנות, יכול להיות שגם ההיפך יעבוד. נסו ודווחו.  

תשתמש בשירים פופולריים

כולם זוכרים את שתי הבנות מרמלה שעשו פיקסיז והצליחו להגניב אותנו (ואת הפיקסיז). גם מקהלת בית הספר ששרה טיילור סוויפט זכתה לפרסומת בקסטרו ולתגובה מסוויפט, כנראה תודות לאווירת ה"גלי" הפופולרית באותה תקופה. זה המקום להזכיר גם את נוי אלוש והמאש אפים שלו שכבר הפכו למוסד.

חשוב לזכור: טיילור סוויפט תמיד מתרגשת כשמתייחסים אליה. השתמשו בזה.

או שפשוט תשיר יפה

ג'סטין ביבר, נגיד. הנה הסרטון הראשון שלו ביוטיוב. אמנם יש כאלו שיתווכחו, אבל ביבר הוא הכוכב הגדול ביותר שיצא מיוטיוב. עקרונית, אם אתה שר מהמם אתה לא באמת צריך טריקים, אבל על כל צ'ארלי ואמילי שגורפים 18 מיליון צפיות על ביצוע לאדל, יש אינספור ילדות נודניקיות שמזייפות מריה קארי באופן שירשים רק את הוריהן. שיטוט באזור הדמדומים של הקאברים הגרועים יגרום גם לפלורליסט הנחוש ביותר להרהר ביתרונותיה של הרשת המוגבלת של פיונגיאנג.

חשוב לזכור: כישרון הוא מפלטם של חסרי היצירתיות. אל תנסו אפילו.

תביא חיה/תהיה החיה

יש לך סנאי דרמטי? חבל, כבר השתמשו בגימיק הזה. מארו החתול שנכנס לקופסאות, חתול הקלידים, החתול הסטוקר, הכלב שיודע להגיד איי לאב יו, פול תמנון המונדיאל, הפנדה המתעטשת, קולונל מיאו, גראמפי קאט, החתול על הרומבה, הכלב בו, ליל באב, המילטון החתול ההיפסטר – אין טעם להתחיל למנות את כל חיות המחמד שזכו לתהילת רשת, אבל אם יש לך אחת אתה כבר עם חצי רגל בפנים, גם אם באופן מעט זול. כמובן שאם היא לא חמודה במיוחד, סובלת מנכות, מתחזקת כישרון מפוקפק או סתם נראית מעולה בסוודרים, היא לא תועיל לך בכלום.

חשוב לזכור: האדם הוא החיה המטופשת ביותר.

תהיה מגוחך, אבל לא בכוונה

הדעות תמיד היו חלוקות לגבי רבקה בלאק ו"פריידי", ירדנה או אליעד מלכי. יש אנשים שמעריכים צפייה אירונית ומריעים לנחישות הנדירה הגורמת לאנשים מסוימים להתעלם מסביבה דכאנית וממשטרת, ויש כאלו שמתגעגעים לימים שבהם היה סף. תוסיפו אליהם גם את סרטוני הבת מצווש המפעימים, ויש לכם צפיית חובה שתרים כל פיד פייסבוק. כמובן שברגע שבו אתה מנסה להיות מגוחך בלי כוונה אתה אוטומטית מגוחך עם כוונה, מה שיהפוך את זה מוויראלי לסתם עצוב.

חשוב לזכור: אתה לא באמת כוכב הערב עד שאתה לא יוצא מצדפת ענק. 

תגנוב פוקוס

אתם בטח זוכרים את נאומה של שרה פיילין לקראת חג ההודיה לפני חמש שנים, שלא שמה לב בכלל שמאחוריה, בזמן שהיא מדברת, נשחט תרנגול הודו לעיני המצלמות. הרגע הפך לוויראלי בגלל שהוא הסיט את תשומת הלב מהמוקד הממלכתי המשמים לאיזוטריה שלרוב מעניינת הרבה יותר. גם ברנדן ג'ורדן, הילד ההיסטרי שרקד ליידי גאגא מאחורי איש החדשות המשמים, הצליח לגנוב את תשומת הלב ולהפוך לכוכב רשת. בכל אחד מאיתנו, בין אם אנחנו ילד גיי חמוד או תרנגול הודו מת, מתחבא לירן חולצה אפורה קטן שרק מחכה לרגע הנכון על מנת לזנק משולי ההיסטוריה ולחטוף את הזרקור לעצמו.

חשוב לזכור: עלול להיות מסוכן במטווחי ירי או בהפגנות ימין.

תבאס ילד

את זה שילדים הם חמסני צפיות גדולים כמעט כמו חיות כולנו יודעים. תינוקות צוחקים, צ'ארלי הנשכן, הילד המפחיד מצ'וקולט ריין, פעוטות מתגפפים עם חיות והילדה עם ה"ברמות של כלה" תמיד יהיו עמנו. אבל הטרנד הנוכחי בוויראליות הוא דווקא לבאס את הילד שלך. כך צצו סרטוני ג'ימי קימל שבהם ילדים מתבשרים שהוריהם אכלו להם את כל ממתקי ההאלווין, ילדים שבוכים מהתרגשות כשאמא שלהם שרה ושלל סרטוני טנטרומים של פעוטות שמשתטחים בוולמארט והוריהם מוותרים על החלק של המבוכה הפומבית וישר שולפים את הסמארטפון. והם צודקים, כמובן: תמיד יש זמן לחבק את הילד ולעטוף אותו באהבה, אבל לצלם אותו בהתקף זעם זה כבר חלון הזדמנויות די צר.

חשוב לזכור: זה חמוד כשאתה מצלם את הילד הפרטי המבואס שלך. כשהילד שייך למישהו אחר זה קצת מטריד.

תמתח את הזולת

נכון שזה מרגיש קצת ישן, אבל סרטוני מתיחות היו ויראליים במיוחד בשנתיים האחרונות. בין אם אתה מחפש את הכלב שלך לעכביש ענק ומשחרר אותו לחופשי לעת ערב, או מאגד כמה עשרות אנשים כדי למתוח סוטים בצ'ט רולט, יש מצב חזק שאתה וההומור הדלוח שלך תעשו חיל. אפשר להזכיר כאן שוב את מתיחות הילדים של ג'ימי קימל, להצטמרר ממתיחת הליצן הרוצח ולהעריך את המתיחה המושקעת של הבחור שגרם לשותפו לדירה להאמין שפייסבוק עוקבים אחריו (הם באמת! אכלת אותה!).  

חשוב לזכור: זה לא אותו דבר בלי מושון שמסתתר מאחורי שיח.

אל תנסה להיות ויראלי

כלומר, אתה יכול לנסות להיות ויראלי, אבל קח בחשבון שלרוב זה פשוט קורה בטעות. אם אנשים היו יודעים איך להפוך משהו לוויראלי, הרשת כבר מזמן הייתה הופכת למכונת כספים משומנת ומעצבנת. ויראליות מטבעה היא חופשית ובלתי צפויה, ניסיון להגדיר ולייצר אותה נידון מראש לכישלון. אז שכח את כל מה שנכתב פה ופשוט תעשה מה שבא לך.   

לכל כתבות המגזין