אינספור מילים כבר נאמרו ונכתבו על היוניקורן, הכינוי שניתן לחברות הייטק שהשווי שלהן חצה את רף המיליארד דולר. בעשור האחרון אינספור יוניקורנים ישראליים זכו בתואר הנכסף, אלא שהתקופה האחרונה, בה ירידות חדות בבורסה משפיעות על שוויין של חברות ההייטק, פגעה בהילה שאופפת את המושג.

בנוסף ליוניקורן, לאחרונה צץ בתעשייה מושג חדש שנועד לתאר את המצב הנוכחי בצורה טובה יותר - קנטאור (Centaur). אם אתם לא שולטים בעולמות הפנטזיה, נספר לכם שקנטאור היא חיה מיתולוגית שחציה אדם וחציה סוס. בהקשר של ההייטק, המונח מתייחס לחברה שהגיעה להכנסות של 100 מיליון דולר. המושג נטבע לראשונה על ידי קרן ההון סיכון האמריקאית "בסמר" דווקא בימים שבהם היוניקורנים נערכים לצמצומים והקפאת גיוסי עובדים, וחברות רבות לא ממהרות להפוך ליוניקורנים. מהצד השני, המשקיעים מעדיפים לשמור מרחק, לפחות באופן זמני.

לרשימת הקנטאורים הישראליים של tech12

המשמעות היא שהקנטאורים, חברות עם פעילות מוכחת בהכנסות שנתיות גבוהות ממאה מיליון דולר, הן אלה שעתידות לשרוד בהצלחה את התקופה הקרובה. דיברנו עם יזמים ובכירים של חברות קנטאור ישראליות שחוו כבר משבר אחד או שניים ושאלנו אותם על עתיד השווקים, חדי הקרן ותעשיית ההייטק הישראלית בכלל.

קנטאור, מיתולוגיה יוונית (צילום: Daniel Eskridge, shutterstock)
קנטאור, מיתולוגיה יוונית | צילום: Daniel Eskridge, shutterstock

"יוניקורנים יכולים להימחק ולהיעלם בקלות"

"הירידה בשווקים תגרום לתהליך 'ברירה טבעית' של חברות סטארטאפ. אלו שמייצרות הכנסות באופן יעיל ישרדו, השאר ייכחדו. בדיוק כמו בטבע", קובע בנחרצות עופר בנגל, מייסד משותף ומנכ"ל בחברת Redis, פלטפורמה לניהול נתונים בזמן אמיתי, המוצעת כקוד פתוח למפתחים וכמערכת מסחרית לגופים המנהלים כמויות גדולות של מידע. החברה עברה את רף ה-100 מיליון דולר הכנסות שנתיות, ובתחילת שנת 2021 גייסה לפי שווי של מעל 2 מיליארד דולר.

לדבריו של בנגל, גם הערכות השווי של חברות פרטיות תרדנה באופן דרמטי, בדיוק כפי שקורה לחברות טכנולוגיה ציבוריות (שהונפקו כבר) בימים אלו ממש. לדבריו, המכפילים על ההכנסות ב-12 החודשים הבאים ירדו מרמה של מעל 20 בשנים האחרונות, לאזור של 5-10, כלומר כדי לגייס כסף לפי שווי של מיליארד דולר (ולהפוך ליוניקורן) תצטרך חברה להוכיח שההכנסות שלה ב-12 החדשים הבאים יהיו בין 100 ל-200 מיליון דולר, משימה לא פשוטה לכל הדעות.

"כל זה עלול להישמע מפחיד, אך אני רואה בכך דווקא אלמנט חיובי", מסכם בנגל. "היכולת לגייס כסף קל בשוויי חברה גבוהים, הביאה לתופעות שליליות בהייטק בכל העולם וגם בישראל. כך לדוגמה, חברות עם מודל עסקי לא מוכח בנו לעצמן מגדלים באוויר עוד בטרם הוכיחו היתכנות כלכלית. ההרגשה שהן על גג העולם גרמה לבזבזנות - חברה עם הכנסות מועטות לדוגמה, לקחה את כל העובדים לנופש בחו"ל וכו'. זה גם גרם לתחרות עזה על עובדים שהעלתה את רמת השכר לגבהים בלתי הגיוניים, לפיהם מפתח בן 22 מרוויח שכר התחלתי של 30,000 ש"ח ויותר. התיקון בשוק מחזיר הכול לרמה יותר שפויה, וזה המפתח לבנות חברות טכנולוגיה גדולות לטווח ארוך. אני מאמין גדול בהייטק הישראלי ובטוח שישרוד את הנפילה הזאת, ואף יצא מחוזק יותר".

רבים משווים את המצב הנוכחי בשוק למה שמכונה "בועת הדוט.קום" - מצב ששרר בתעשיית ההייטק בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. במצב זה, נרשמה בבורסות לניירות ערך עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו, תוך ניתוק מהשווי הכלכלי ה"אמיתי" של החברות. בישראל לדוגמה, המשבר הביא לנפילת מאות חברות מצליחות. בתשובה לשאלה האם המקרה הזה עתיד לחזור על עצמו גם היום, עונה בנגל: "אין לי דרך לנבא את העתיד כי זה מאוד מורכב. יש הבדלים גדולים מאוד בין הסיבות למשבר אז והיום. משבר הדוט.קום נגרם בגלל התנפחות בלתי סבירה של שווי חברות אינטרנט ללא מודל עסקי של ממש, ואילו המשבר היום הוא תוצאה של גורמים מיקרו-כלכליים כמו האינפלציה בארצות הברית ובעולם, תחזיות למיתון עולמי ולאחרונה גם עליית הריבית, המעבירה כספים משוק המניות הציבורי ומשוק ההון-הסיכון לאג"ח ופקדונות. נפילת השוויים בשוק הציבורי גורמת לנפילת שוק חברות הטכנולוגיה הפרטיות בהתאם".

עופר בנגל, redis (צילום: redis)
עופר בנגל, redis | צילום: redis

כמה זמן זה ייקח עד שנראה את השוק מתאושש, לדעתך?

"במשבר הדוט.קום של שנות ה-2000 לקח כ-3 שנים עד להתאוששות. ההתאוששות מנפילת השוק עקב מגפת הקורונה לשם השוואה, לקחה חדשים בודדים. בגלל התחזיות למיתון עולמי, אני משער שהפעם זה יהיה דומה יותר ל-2000 מאשר לקורונה".

בעוד שרובנו מתארים את חברות היוניקורן בתור בזבזניות שמרבות לשלוח את העובדים לנופש מפנק בחו״ל, לקיים מסיבות נוצצות ולפנק בארוחות שף יוקרתיות במשרדים, בנגל מסביר שלראייתו, דווקא אין הבדל משמעותי בדנ"א הארגוני בין יוניקורנים לקנטאורים. "הדנ"א הארגוני נקבע על ידי המייסדים והמנהלים של החברה ללא קשר לרמת הכנסותיה או לשווי בו גייסה כסף", הןוא אומר. "יש יוניקורנים שעבדו ועובדים באופן יעיל וחסכוני, אפילו אם יש להם הכנסות משמעותיות, ויש כמובן כאלו מעוטי הכנסות שעבדו בבזבזנות. אז עכשיו הם ילמדו, ואני מניח שבקרוב כל החברות, גם היוניקורן וגם הקנטאור, יעבדו ביעילות ובחסכנות".

 מה אתה מציע ליזמים שמקימים היום חברה לשאוף - להיות יוניקורן או קנטאור?

"אני מציע להם להקים חברה שמוכרת מוצרים שהעולם באמת צריך ומסוגלת לייצר הכנסות משמעותיות באופן יעיל. להגדרות של יוניקורן או קנטאור אין שום משמעות אמיתית לעתיד של החברה. יוניקורנים יכולים להימחק ולהעלם בקלות. קנטאור, חברה עם הכנסות מעל 100 מיליון דולר - קצת פחות סביר, אם כי גם כאלה היו. מה שקובע בסוף הוא היכולת לבנות חברה מצליחה שמגדילה את ההכנסות והרווחים שלה באופן יעיל לאורך שנים".

"אני לא צופה בועה שתתפוצץ"

אסף פלד, יזם משותף ומנכ״ל חברת Minutemedia המייצרת תוכן וטכנולוגיה בספורט ובבידור ב-12 שפות עבור 350 מיליון משתמשים מסביב לעולם, אופטימי מעט יותר. "את החדשנות הישראלית אי אפשר לעצור, זה בנפשנו להיות קריאטיביים ולחפש הזדמנויות עסקיות חדשות", הוא אומר. "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שהיה נדמה שיש כסף זמין וקל לגיוס. אני חושב שהירידה הזו בשווקים היא הזדמנות לחדד את האסטרטגיה, להיות זהירים יותר עם כסף של משקיעים ולדייק את העבודה".

כיום Minutemedia נהנית מהכנסות של יותר מ-200 מיליון דולר ו-40% צמיחה שנתית. "העתיד תמיד ורוד יותר, מטבעו. אני לא צופה בועה שתתפוצץ כי אני רואה שהעובדים, השותפים והמשקיעים מפוקחים יותר מבעבר, לא משקיעים בהבטחות שווא ויזמים גם לא מחפשים אקזיט מהר. אנחנו למשל בונים חברה הוליסטית, לא עושים מיקור חוץ (אאוטסורסינג) בקלות דעת ובעיקר חושבים לעומק על התרבות הארגונית שאנחנו רוצים שתהיה לנו. אנחנו כאן בשביל להישאר".

בניגוד לבנגל, שלא ראה הבדלים בדנ״א הארגוני של חברות היוניקורן וחברות הקנטאור, פלד שלראייתו ההבדל נעוץ בעיקר בחוויית העובד. "אני בעד מסיבות וטיולי עובדים כי בסופו של דבר באנו ליהנות, אבל אנחנו משתדלים לחפש את המהות שבאירועים שאנחנו עושים כדי שחוויית העובד שלנו תכלול גם אימפקט ומשמעות מעבר לפאן. בחודש הבא למשל, 100 עובדים מהחברה נפגשים לאוף-סייט (פגישת עבודה שמתרחשת מחוץ למשרדים) בארצות הברית, וחצי מהזמן שיבלו יחד יהיה בפעילות התנדבותית. זו פעילות מגבשת עבור העובדים, אבל תוך כדי היא כוללת עשייה חברתית ועוד בתחומי הספורט שאנחנו עוסקים בהם".

אסף פלד, minutemedia (צילום: minutemedia)
אסף פלד, minutemedia | צילום: minutemedia

מה אתה מציע ליזמים שמקימים היום חברה לשאוף - להיות יוניקורן או קנטאור?

"זו שאלה שתלויה בהרבה גורמים - וביניהם מצב השוק, אבל גם אופי העובדים והתרבות הארגונית. אנחנו חברה עסקית עם שאיפות מסחריות גדולות ואנחנו עובדים קשה בשביל להמשיך לצמוח, אבל המשימה שלנו היא לבנות חברה שתאריך ימים ותעשה שינוי אצל הצרכנים/קוראים שלנו, הלקוחות, העובדים שלנו וגם אצל המשקיעים - אז צריך לקחת את המכלול כולו בשביל לבנות אסטרטגיה".

"בטווח הארוך, תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה את החסינות שלה והיכולת לצלוח ואף להתחזק מהמשברים הללו והמחזוריות של השווקים. בטווח הקצר-בינוני, צפויים לא מעט קשיי מימון וגיוס ככל ההשפעות הירידה בשווקים תעשה את דרכה מהשוק הציבורי לשוק הפרטי", מוסיף דימה ברוסלבסקי, סמנכ"ל פיתוח בחברת פאנדבוקס (Fundbox), שפיתחה פתרונות אשראי מבוססי טכנולוגיה לעסקים קטנים ובינוניים בארצות הברית. לחברה הכנסות של מעל 100 מיליון דולר.

"בתקופות כאלה, הסנטימנט של המשקיעים משתנה בצורה חדה ונוצרת העדפה ברורה לחברות עם מודל עסקי חזק ומוכח, חברות שמראות יכולת גם לצמוח המון משנה לשנה, אבל גם להתנהל כלכלית בצורה אחראית ולשלוט בקצב שריפת המזומן", אומר ברוסלבסקי. "אני מניח שנראה מצד אחד לא מעט חברות שלא מצליחות לגייס ומחליטות להיסגר, להימכר, לגייס בשווי נמוך מהסיבוב הקודם שלהן, לנקוט בפעולות הידוק חגורה אגרסיביות כמו קיצוצים וכו'. מצד שני, אנחנו נראה חברות עם מודל עסקי חזק שקופצות על ההזדמנויות שנוצרות במשברים כאלה ושועטות קדימה לעבר צמיחה עסקית וגיוסים אסטרטגיים".

האם מקרה "בועת הדוט.קום" יחזור על עצמו שוב, או שהעתיד ורוד יותר?

"לכל משבר בעשורים האחרונים היו מאפיינים ייחודיים משלו, אז על פניו התשובה היא לא. כרגע עוד לא ברור בכלל האם נמצא את עצמו במשבר כלכלי מלא, מצד אחד, האינפלציה והעלאות הריבית הן לא סימן טוב לבאות, אבל מצד שני, אנחנו לא רואים עדיין מחסור במשרות וירידה במשכורות. נראה שכרגע מדובר בתיקון לשווקים הציבוריים שסבלו בשנים האחרונות מהערכות שווי מנופחות מנותקות ממציאות פיננסית".

דימה ברוסלבסקי, Fundbox (צילום: Fundbox)
דימה ברוסלבסקי, Fundbox | צילום: Fundbox

לדבריו של ברוסלבסקי, ההבדל המשמעותי בין קנטאורים ליוניקורנים הוא שקנטאורים מתרכזים יום-יום בלשרת את הלקוחות שלהם כמיטב יכולתם ובלבנות את הביזנס הכי חזק שהם יכולים, ופחות נוטים להסחות דעת בדמות כותרות ויצירת תחושת FOMO (הפחד לפספס דברים). "נדרשת 'הזעה' יומיומית על המספרים ועל המון פרטים עסקיים קטנים שבסופו של דבר גורמים לביזנס לנגן ברווחיות", הוא מסביר. "לצופה מבחוץ אין הבדל מבחינת אירועי חברה, מסיבות וכו' מכיוון שכל אלה נדרשים היום כדי לשמר טאלנטים ולהתחרות בחברות אחרות. לצופה מבפנים, כל החלטה תקציבית שכזאת מגובה בתכנון תקציבי, תחזיות על רווחיות והפעלת שיקול דעת".

מה אתה מציע ליזמים שמקימים היום חברה לשאוף - להיות יוניקורן או קנטאור?

"אני חושב ששאיפות סביב הערכות שווי, במיוחד בשלבים המוקדמים, הן מיותרות. ליזמים שמקימים סטארטאפים בימים אילו הייתי ממליץ, כמו בימים יותר שפויים, להתמקד בלבנות מוצר או שירות שמישהו צריך כל כך שהוא מוכן לשלם עליו, לוודא שמסביב למוצר יש מודל עסקי ומודל go-to-market רווחי. כמו כן, גם לבנות תרבות ארגונית שתמשוך ותשמר טאלנט מצוין. עם אלה ולא מעט מזל, תבוא הצלחה בדמות של שלל חיות מיתולוגיות".