לא מעט אנשי הייטק מרגישים בשלב מסוים צורך לערוך שינוי משמעותי בקריירה שלהם ולעבור מהתעשייה אל עבר עולם החינוך. כך, בבתי הספר ובמסגרות החינוכיות השונות ניתן למצוא לא מעט אנשי הייטק לשעבר, אבל נדיר יותר למצוא אנשי חינוך שהחליטו לקחת את הידע והניסיון שלהם ולנתב אותו אל עולם ההייטק.

זה בדיוק המהלך שעשה אוריה מידן בן ה-31, נשוי ואב לתינוק מתל אביב. יחד עם חברו הקרוב מילדות עודד קישיק, הקים מידן את הסטארטאפ Cubee (שילוב של המילים Cube ו-Bee) המחזיק ברשת (או כוורת) של מיקרו-מפעלים ויצרנים פרטיים שמתמחים בהדפסת תלת מימד. באמצעות הרשת, Cubee מאפשרת לעסקים קטנים מסביב לעולם לעבור לייצור מקומי ואקולוגי. למעשה, מדובר במעין קיצור דרך שמעניקה החברה לעסקים שאין באפשרותם להתחבר לשרשרת אספקה לוגיסטית ארוכה, מסועפת ובזבזנית מסביב לעולם.

איך זה עובד? אתם נכנסים לאתר של קיובי, בוחרים איזה מוצר אתם רוצים להדפיס ואיפה אתם רוצים שהוא יודפס. המדפיס יקבל את ההזמנה, ידפיס אותה עבורכם וישלח אותה אליכם. אם הוא קרוב אליכם, אתם אפילו יכולים לאסוף את המוצר בעצמכם. כל אחד יכול להשתמש במערכת, אבל קיובי התאימה אותה בעיקר לעסקים קטנים. למשל, חנות צמחים בתל אביב יכולה להיכנס לקיובי, לבחור אגרטלים שהיא אוהבת, להתאים אותם לצרכים שלה ולהדפיס אותם בעיר - במקום להזמין אותם מסין.

 

"המוצרים עולים בהתאם לתמחור של היצרנים עצמם, המיקרו-מפעלים, ואנחנו לוקחים עמלה מהמכירות", מסביר מידן את המודל העסקי שמאחורי החברה. "בנוסף, יש לנו הכנסה קבועה מהתוכנה שלנו – תוכנת ניהול שירותי הדפסה, בה משתמשים רבים מהיצרנים שלנו. יש לנו יתרון משמעותי בכך שהמוצר שלנו דינמי ומאפשר לנו הרבה נקודות הכנסה שונות. יש הרבה סוגי לקוחות שמשלמים לנו – מעסקים ועד משתמשי קצה והרבה תתי-מוצרים שמשמשים אותנו".

מידן, בוגר תכנית המצטיינים למדעי הרוח והאומנויות באוניברסיטת תל אביב, מעיד שהרוח היזמית הייתה קיימת בו גם כשעבד כמדריך במכינה קדם צבאית וכמוכר בגלריות אמנות. קישיק שותפו היה אסיסטנט של אמנים ובוגר לימודי עיצוב תעשייתי במכון אבני. "חשבנו שאנחנו רוצים להתקדם בעולם היזמות ושקלנו ללמוד מנהל עסקים, אבל אז אמרנו לעצמו, 'למה שלא פשוט ננסה להקים חברה?'".

את הידע המקצועי להקמת הסטארטאפ שאב מידן מאח של בת זוגו, שעבד בעבר בווייז וכן מנרי ריכטר, ארכיטקט תוכנה שבנה אלגוריתמים לחברות כמו Verison ו-Yahoo, והצטרף לצוות ההקמה של הסטארטאפ. "הייתי קלולס, לא ידעתי מה זה SaaS, אפליקציה, למדנו תוך כדי תנועה. הרבה אנשים מדהימים פתחו לנו דלתות, זה השתלם פי אלף מללכת לבית ספר למנהל עסקים", מעיד מידן. "בנינו גרסה ראשונית של הרשת ואיתה התקבלנו לאקסלרטור  Fusion VC של גיא קצוביץ׳ ויאיר ורדי, שהימרו עלינו בגדול. הראינו להם שיש לנו תושייה ושהצלחנו להקים אתר שיש לו אלפי משתמשים, למרות שלא הכנסנו שקל. הם ראו שיש לנו חזון גדול ושאנחנו שואפים לייצר אקו-סיסטם של עולם ירוק יותר, שבו הכול מיוצר באופן לוקאלי ובו מייצרים רק את מה שצריך".

אוריה מידן, קיובי, Cubee (צילום: קיובי סטודיו)
אוריה מידן, קיובי | צילום: קיובי סטודיו

Cubee (קיובי) הוקמה באופן רשמי בתחילת 2021, אך כבר ב-2020, בשיאה של הקורונה, יצאו מידן וקישיק עם המוצר הראשוני לשוק. המגפה כמובן השפיעה גם עליהם, ויצרנים רבים החלו לעבוד בהתנדבות על אמצעים שיועדו לצוותים רפואיים. בתחילה, נתמך הסטארטאפ בכספים שהשקיעו בו המייסדים מהונם העצמי – "שמנו ביחד 70 אלף שקל, השקעה שעוד לא חזרה אלינו", עד שהחלו לגייס ממשקיעים וקרנות. הם צירפו אליהם את יותם פרוסט, ראש דסק הארץ לשעבר, שמשמש כסמנכ״ל תוכן בקיובי. "לא היה לו רגל ולא חצי רגל בעולם ההיי טק, אבל הבן אדם גאון עם ידע מדהים בתוכן וידע איך לספר סיפור".

עד כה, הם גייסו כחצי מיליון דולר מהשקעות פרה סיד, ובימים אלו הם יוצאים לסבב גיוס נוסף. "יש המון קשיים בלהקים חברה, זה פתאום להתמודד עם דברים ברמה האישית וברמה החברתית שמעולם לא עשיתי. צריך לייצר יש מאין, אין דבר שאתה רוצה לעשות שלא נתקע בחסם, כלכלי או פיזי", אומר מידן. עם זאת, בצד של הביקוש לדבריו, הדרך יותר חלקה. "יש קהילות גדולות של תלת מימד בפייסבוק, ברדיט וביוטיוב. כך שהרבה יצרנים פונים אלינו. מנגד, אנחנו בוחרים בפינצטה במי אנחנו משקיעים ולאיזה אומן אנחנו מייצרים קטלוג מוצרים".

כיום בחברה מועסקים 8 עובדים שפועלים ממשרד, שהוא למעשה סדנת אמנים ומעצבים בדרום תל אביב, ומאגר הלקוחות כולל כבר כ-1,500 יצרנים מסביב לעולם, מתוכם כ-400 בישראל. "אנחנו אוהבים לעבוד בארץ, ככה אפשר לפגוש את הלקוחות, אבל אנחנו עדיין עסק שמכוון לשוק האמריקאי. רוב היצרנים שלנו בארה“ב ואנחנו על הקו".

איך זה לעבוד עם החבר הכי טוב שלך?

"אנחנו במערכת יחסים שהיא שנייה רק לזוגיות, ולעיתים יותר אינטנסיבית ממנה. פעם בחודש אנחנו צריכים לעשות טיול ביחד, שבו אנחנו מדברים על הרגשות שלנו ופורקים מתחים. זה מאוד מאתגר, היו רגעים שהבוס היה צריך להגיד דבר אחד והחבר דבר אחר, אבל אני מאמין שלהיות חברים-שותפים זה דבר בריא לחברה בטווח הארוך".

ואזות ואיברי מין

בעוד שחלק נכבד מההבטחות סביב עולם ההדפסה בתלת מימד עוסק בתחום התשתיות והבנייה, בקיובי מבהירים שאין להם רצון להתעסק עם מוצרים שאינם מיועדים בסופו של דבר למשתמשי קצה. כך לדוגמה, מגדלים סביר להניח שלא תמצאו בקטלוג שלהם, עציצים - דווקא כן. אחד מלקוחות החברה הוא עסק מצליח של צמחי בית מניו יורק שעושה שימוש בקיובי על מנת לרכוש עציצים מותאמים אישית. כך, הם מצליחים להשיג מוצר איכותי שמיוצר לפי דרישה, בלי צורך להתחייב להזמנה גדולה. בנוסף, הכלי עצמו עשוי מחומר אקולוגי כמו עמילן תירס ומיוצר בקרבת מקום, כך שתהליך ההובלה אינו מזהם ואף חוסך זמן וכסף.

מלבד עציצים, ואזות ואלמנטים נוספים הקשורים לעיצוב הבית, היו גם כמה דברים יותר מוזרים שביקשו להדפיס בקיובי כמו אביזרי מין. "זה שוק מדהים", אומר מידן, "למה להשתמש בדילדו מהחנות כשאפשר להשתמש באיבר מותאם אישית? הדפסנו כמה איברי מין, אבל אני עדיין לא מרגיש ביטחון לגבי המוצר הזה כי יש פה גם עניין של בריאות, בסופו של דבר זה חומרים שנכנסים לגוף".

אי אפשר לדבר על עולם הדפסת התלת מימד מבלי לקשר אותו לבאזוורד הנוכחי של עולם הטכנולוגיה - NFT. באמצעות הדפסת מימד, יכולים מעצבים לקחת נכס דיגיטלי וליצור שעתוק פיזי שלו, עניין שמעניין את מידן לדבריו "ברמה הפילוסופית והפרקטית", אך עם זאת, יש לו לא מעט ביקורת על התחום.

View this post on Instagram

A post shared by Ivan (@kowafatcompany)

"יש לי בעיה עם NFT כי בעיניי זה בין משחק הימורים למסחר בורסה. הוא לא נוגע לעולם האמיתי ולא נותן ערך אמיתי לעולם. כשלנכסים הדיגיטליים יהיה גם ערך אמיתי, כמו במטאוורס המתפתח, אז ל-NFT יהיה שימוש מדהים", הוא אומר. "אנחנו עובדים עם אמנים שיש להם NFT בפלטפורמות אחרות, ומדפיסים אותם כך שתהיה להם גם נוכחות פיזית".