"לא הודענו לעמותת SpaceIL שהוספנו דובוני מים לחללית בראשית, כי לא רצינו לגרום לבעיות. זו הייתה החלטה של הרגע האחרון". כך אמר נובה ספיבק, האיש שטוען ששלח יצורים חיים לירח, בשיחה עם NEXTER.

ספיבק סיפק לעמותה ששיגרה את החללית הישראלית הראשונה לירח דיסק שמכיל את עשרות מיליוני עמודים של תרבות וידע אנושיים בחריטות זעירות, ותרם לעמותה תמורת שליחת המטען הזה לחלל. השבוע התברר כי, עשה על דעת עצמו ניסוי מדעי. בדבק שחיבר בין שכבות הדיסק השונות ובין הדיסק לחללית הוא הטמין, לטענתו, אלפי דובוני מים מיובשים. אלה יצורים זעירים בגודל של כמילימטר, שיכולים להתייבש, לשרוד שנים רבות בתנאים קיצוניים, ואחר כך אפשר להחיות אותם. על הדרך הוא שם גם דגימת DNA של ספיבק עצמו ושל עוד 24 אנשים ממגוון מוצאים.

דובוני מים על הירח (צילום: צילום: בראשית | Willow Gabriel, Goldstein Lab)
דובוני מים על הירח | צילום: צילום: בראשית | Willow Gabriel, Goldstein Lab

אלא שעמותת SpaceIL ומהנדסי בראשית לא ידעו שהם שולחים את הייצורים הללו לחלל, והם מתנערים מהניסוי הזה. אנשי העמותה שמעו על כך רק השבוע, ארבעה חודשים אחרי התרסקות בראשית, אחרי שזה פורסם בתקשורת. העמותה הגיבה: "אין לנו כל דרך להתייחס לדברים שפורסמו. לא מפתיע שישנם גורמים רבים המבקשים לקחת חלק בהצלחת משימתה של בראשית. לא נתפלא אם יהיו כאלה שיטענו ששלחו דובוני אכפת לי לירח באמצעותה".

ספיבק הודה שעשה זאת בלי ליידע אותם, אבל הסביר "זה נעשה בצורה מובקרת ונקיה, ולא היה סיכוי שזה זיהם את החללית או את הירח כי אין בו אטמוספירה והם לא יכולים להתרבות. זה נעשה בזהירות במעבדה ואז נאטם. גם סין שלחה זרעים לירח, אז אנחנו לא הראשונים שעושים זאת". לדבריו, הניסוי הזה, שנעשה מאחורי גבם של אנשי בראשית, עוזר לישראל. "זו המדינה הראשונה שהנחיתה ייצורים חיים על גוף שמיימי אחר", הוא הסביר.

ההודעה של ספיבק על הניסוי, ארבעה חודשים אחרי ההתרסקות מעלה כמה תהיות. לדבריו, הוא גם לא היה בטוח שרצה לחשוף את זה עכשיו בגלל הדיון שזה יעורר, ואמר שהבין שהיה בלבול או כעס בתקשורת הישראלית, ושבכל מקרה אם יש כעס, צריך להפנות אותו אליו, ולא ל-SpaceIL.

חיים מחוץ לכדור הארץ

מכיוון שהדיסק שאמור להכיל את אותם דובונים קבור אי שם בירח, אי אפשר באמת לדעת מה בדיוק מה יש שם, ואי אפשר לאמת את טענותיו של ספיבק. אבל בהנחה שהוא כן ניסה לעשות אתזה, האם זה אפשרי מבחינה ביולוגית? 

"דובוני מים מיובשים נחשפו לחלל הפתוח (קרינה, וואקום) במשך 10 ימים", סיפר אורן אוסטר,בוגר תואר שני במיקרוביולוגיה וכותב במדע גדול בקטנה, על ניסוי בקנה מידה קטן יותר שנעשה על הייצורים הללו, "בשנת 2007 דובוני מים משני מינים נשלחו במשימה של סוכנות החלל האירופאית FOTON-M3. כלל דובוני המים נחשפו לוואקום של החלל ולקרינה קוסמית, חלקם נחשפו גם לקרינת על-סגול. רוב הפרטים שנחשפו לוואקום בלבד שרדו וגם הטילו ביצים. מרבית דובוני המים שהוגנו מפני הקרינה וחלק קטן מאלו שלא הוגנו מהקרינה, שרדו ו'חזרו לחיים' כשהחזירו להם את הלחות בכדור הארץ".

"אנחנו יכולים להגיד שדובוני מים, במצב המיובש שלהם, מאד עמידים. זה בעל חיים שעבר התאמות לשרוד בתנאי סביבה קשים במצב מיובש, ואז 'לחזור לחיים' כאשר הלחות חוזרת והתנאים מתאימים. התכונה הזו הקנתה לו יכולות לשרוד בתנאים קשים של קרינה, הפרשי טמפרטורה, משך זמן ארוך וכו׳. עם-זאת, אנחנו לא יודעים בדיוק מה מצב הדובונים שהתרסקו, האם הכלי בו הוחזקו נשאר שלם ומגן עליהם מתנאי השטח הקשים או התרסק לרסיסים, האם אי פעם ימצאו אותם ומתי. אם דובוני המים התפזרו על הירח כשהם לא מוגנים מקרינת על סגול, אני משער שהסיכוי שהם שרדו עד עכשיו זניח. אז כרגע זו בעיקר שאלה מאתגרת למחשבה".