הערס לבש חולצה משובצת וז'קט ארוך בשנות ה-70, היה לו שיער ארוך ומשקפי טייסים והוא האזין ל"סיגל" של אריס סאן, כך מצטייר מהסרטון "האבולוציה של הערס" של KOG, שזכה לחצי מיליון צפיות ואלפי שיתופים, לייקים ותגובות. בעת הנוכחית, הוא לובש חולצת פסים ספורטיבית, חובש כובע, מעשן, מחזיק ערימת שטרות ומאזין ל"דרך השלום" של פאר טסי. בכל השנים, יש לדמות שמוצגת בסרטון מאפיינים של תנועות מאיימות, ובאחת הגירסאות ה"ערס" אוחז בסכין.
אבולוציית הערסאבולוציית הערס הישראלי - סיכום של 60 שנות אופנה
Posted by KOG בית ליוצרים ברשת on Friday, October 9, 2015
המגיבים חלוקים ביניהם, כאשר חלקם הגיבו בצורה חיובית, וחלקם האשימו את היוצרים בגזענות. "ערס זו מילה שלא קשורה לסגנון מוזיקה או לסגנון לבוש, אלא להתנהגות", כותבת המגיבה הדר קולה, "לבזות מזרחים על קוד הלבוש שלהם או על סגנון המוזיקה שלהם זה דבר גזעני. תתביישו לכם!".
"60 שנות סטראוטיפים וגזענות נטו", כתב המגיב רפאל רפאלי. "כ"שאנחנו מסכימים עם סרטון כזה, אנחנו בעצם מסכימים עם השלכת כל הסטיגמות שבו על אחייננו כהה העור, על דודה שלנו ששומעת אום כולתום ובתכלס על עצמנו" כותב נועם בן שבת.
גולשת בשם מיטל ואן שנוגי סלע כותבת "אני מזרחית מרוקאית גאה והסרטון מצחיק לאאאאאאאלללה! כל הקשת המזרחית זה חסרי הומור וחיים. ומה לעשות שערס ולא חשוב מאיזו עדה שומע מוזיקה כזו בלי קשר למוצא שלו. לא תמצאו ערסים אשכנזים או מזרחיים שיתענגו לכם על דיפ פרפל או יפה ירקוני. חלאס כבר עם ההתבכיינות". הילה כהן כותבת "הסרטון מצחיק ברמות!!! ואני מרוקאית ומיזרחית גאה ואם למישהו יש בעיה איתנו הוא יכול להכנס לנו לתחת ולצאת מצופה".
"ארס" הוא פיקח ושנון
ארס, אומר הלשונאי רוביק רוזנטל בשיחה עם NEXTER, נכתב במקור באות אל"ף. פירושו המילולי הוא רועה זונות, כלומר סרסור. אך בשנות ה-50 בישראל (לפני העליה הגדולה ממרוקו), המשמעות שלו הייתה חיובית והיא "אדם פיקח שיודע להסתדר", או מישהו שנמצא בעניינים. האטימולוגיה של המילה בתחברה גם למילה "ארוס", כלומר חתן. באותן שנים לא היה כלל הקשר של מוצא, לפי רוזנטל.
במילון של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה לעברית מדוברת הפירוש הוא "כינוי לאדם פיקח. שנון מאוד המוצא מוצא מכל מצב ובעל תושיה". בלקסיקון הסלנג העברי מ-1993, הפירושים הם "כינוי לאדם פיקח ושנון", "כינוי לאדם בעל דימוי של עבריין", ו"רועה זונות". על פי רוזנטל המעבר מאל"ף לאות עי"ן הגרונית, הוסיף את ההקשר המזרחי. באתרו, הזירה הלשונית, כותב רוזנטל כי "החל משנות השבעים הוא הפך לעבריין קטן או מתנהג כעבריין, שחצן ובעל גינוני עושר מדומה, ובדרך כלל מזרחי".
האם המילה יכולה להתפס כגזענית?
"העניין הוא לא רק לשוני, אלא סוציולוגי. מה אנשים מרגישים כשאומרים "ערס". זה בהחלט יכול להתפס כגזעני. אבל, בניגוד למילה "צ'חצ'ח" שמתייחסת רק למזרחים. אגב גם המילה "פרחה" איבדה את ההקשר המזרחי ונשאר רק מאפיין של התנהגות".
יוצר הסרטון: נעשה בהומור וסאטירה
דוד גוזלן, בעליה של חברת KOG שיצרה את הסרטון, ומי שמשחק בו את דמות הערס, מסר: "אנו מצרים על כל פגיעה ברגשות הצופים, וככל שנגרמה פגיעה שכזו היא לא נעשתה מתוך כוונת זדון ובוודאי שלא מתוך גזענות, או זלזול בעדה כזו או אחרת. הסרטונים המועלים עי קבוצת קוגמדיה, נעשים בהומור ובסאטירה, ובאופן המשקף את הלך הרוח בחברה הישראלית.
"הסרטון המדובר זכה למאות אלפי שיתופים ולייקים, ומרבית הצופים העלו חיוך וצחוק שראו אותו. לדאבוננו, אנו חיים בעידן בו תמיד יהיה מי שיבחר להיעלב בשם אחרים, ותמיד יהיה מישהו שיצעק ויתלהם רק בשביל הפרובוקציה. מגמה דומה זו שהחלה בארצות הברית היכתה שורשים, עד כדי שקומיקאים דוגמת ג'רי סיינפלד הכריזו שהם אינם מופיעים יותר פני סטודנטים, כיוון שאלו מפריעים אחרי כל משפט, ונשאלת השאלה 'האם למצב כזה אנו מייחלים, האם למציאות בה אסור יהיה להביע הומור אנו שואפים להגיע?'- התשובה היא לא.
"הומור וצחוק הינם חלק בלתי נפרד מהחיים ( לא כל שכן במציאות השוררת במדינה), ועל כן קבוצת קוגמדיה שמה לעצמה למטרה לשמר על הזכות לצחוק ולהצחיק, ולפזר מסרים שיש בהם לאחד את כולם. במאמר מוסגר יצויין כי מייסדיה של קבוצת קוגמדיה הינם בני העיר העיר דימונה וכולם ממוצא מזרחי. מייסדי הקבוצה גאים בעיר ממנה צמחו וגאים במסורתם ובערכים אותם ינקו מילדות- הם ערכי אהבת האדם באשר הוא אדם".