השבוע פורסם לראשונה בחדשות 12 על מהלך מרחיק לכת שנרקם במשרד התקשורת נגד ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, שבמסגרתו צוות מומחים יבחן, בין היתר, אם פייסבוק ודומותיה יהיו אחראיות משפטית לפוסטים שיפורסמו בה.

בין המומחים שישתתפו בצוות שיוקם נמצאים פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וד"ר מיכה גודמן, מחבר הספר "מהפכת הקשב". פנינו אליהם כדי לשמוע האם הם יודעים מה צפוי באותה ועדה.

"לא מדובר רק על פייסבוק, אלא צריך לחשוב על רשתות חברתיות באופן כללי. לפני שאנחנו מדברים על אחריות משפטית – צריך לחשוב על סט שלם של נושאים", אומרת נהון ל-mako. "שקיפות של הפלטפורמות - מתי הן צריכות להיות שקופות ואיפה, האם יש מקום לשירות לקוחות - אם משתמש נפגע מול הפלטפורמה. אני לא יכולה להגיד מה הוועדה תעשה, אבל החוק הישראלי לא מעודכן לעידן המידע. חוק הפרטיות מ-1981, ואין בו הגנה כמעט על המשתמש מול איסוף מידע עליו מצד חברות גדולות. גם חוק הבחירות ודרכי התעמולה הוא מ-1959, כשעוד נשאו לפידים! יש סעיף על הלפידים בתוך החוק. מה שחשוב לי הוא להגן על הצרכן, לוודא שחופש הביטוי נשמר ולוודא שיש גם תחרות".

  • מה לגבי הנושא של הטלת אחריות משפטית על הרשתות החברתיות? שניתן יהיה לתבוע, לדוגמה, גם את פייסבוק, וגם את מי שכתב את פוסט הדיבה עליך.

נהון: "זה מאוד מורכב ורגיש, כי דבר כזה עלול להביא לפגיעה בחופש הביטוי. אני חושבת שצריך מאוד להיזהר להגיע למקומות כאלו. כשיש משתמש שנפגע, יש מקרים מסוימים שצריך לאפשר לו לעמוד מול הפלטפורמה ולבקש ממנה להוריד את התוכן – אם יש הוכחה שמדובר בתוכן לא הולם, הוכחה שעברה ערכאות מסוימות. יש דברים רבים שאפשר לעשות קודם במדינת ישראל כדי לשפר את המצב, בהשוואה למה שקורה היום".

באשר לשאלה מי קובע אילו תכנים ניתן להעלות לרשתות החברתיות – המדינה או הרשתות עצמן, עונה נהון: "יש חוקים בכל מדינה. במדינת ישראל יש חוק לגבי טרור ופדופיליה, יש תכנים שהם קיצונים דיים וגם חוסים בחוק הפלילי. לא יכול להיות שתהיה אקס טריטוריה שנקראת רשתות חברתיות. זה מרחב פוליטי חברתי של כולנו, ולכן להחריג אותה - זה כמו להחריג את הפיל הגדול בחדר".

פרופ' קרין נהון (צילום: נקסט, קשת 12)
צילום: נקסט, קשת 12

ד"ר גודמן מספר כי השר יועז הנדל קרא את ספרו "מהפכת הקשב", שעוסק בהשפעות השליליות של הרשתות החברתיות על המשתמשים, ופנה אליו כדי שיהיה חלק מהצוות. "בספר שלי אני מציג הרבה מאוד מחקרים שמראים ששימוש מופרז בפייסבוק ולא רק בה, עשוי לפגוע מבחינה רגשית במשתמשים. למשל, פרדוקס הבדידות - ככל שאנשים מבלים יותר זמן בפייסבוק, הם מרגישים יותר בודדים. כשאתה מחובר דיגיטלית לאנשים אתה מרגיש בודד", מסביר גודמן ל-mako. "שימוש מופרז בפייסבוק גורם לאנשים להרגיש פחות שביעות רצון עם החיים שלהם, מגביר קנאה. לאחרונה הוכח שמדובר לא רק בתיאוריות על פייסבוק, אלא בתיאוריות של פייסבוק, כאשר נודע כי פייסבוק ערכה מחקר ומצאה ששימוש מופרז באינסטגרם גורם לפגיעה בדימוי העצמי של נערות".

ד"ר מיכה גודמן (צילום: חינוכית)
צילום: חינוכית

לדברי גודמן, "השאלה המשפטית היא מה זה פייסבוק וטוויטר, מה היא רשת חברתית, האם היא פלטפורמה ניטרלית או אמצעי תקשורת. אם היא פלטפורמה ניטרלית – אין לנו אחריות על התכנים, כמו נגיד לוח מודעות. אם העירייה תולה לוח מודעות - אין לעירייה אחריות על התוכן של מודעות. מאקו הוא ערוץ תקשורת, יש לו אחריות על התכנים שעולים בו ואפשר לתבוע אותו. אולי אפשר לחשוב על פייסבוק כעל ערוץ תקשורת, ואז יש לו אחריות מסוימת על התכנים. אנחנו יודעים שהאלגוריתם של פייסבוק מושך את המשתמשים לתכנים שימשכו את תשומת לבם - וסוג התכנים האלו פוגע ביציבות של הדמוקרטיה, אלו תכנים מקטבים שפוגעים בבריאות הנפשית שלנו. אז קשה להגיד שהחברה היא פלטפורמה ניטרלית - יש לה עניין בסוג התכנים, ולכן כדאי שהיא תהיה אחראית על התכנים. זה הטיעון בעד למה פייסבוק הוא ערוץ תקשורת, וזה הדיון שהולך להתנהל בוועדה".