בימים אלה תובעת נערה בת 18 מאוסטריה את הוריה שבמשך שנים ארוכות העלו לפייסבוק תמונות מביכות שלה, ללא הסכמתה. גם כשביקשה מהם להסירן - הם סירבו. לטענתה, תמונות מביכות שלה יושבת על האסלה או שוכבת עירומה על המיטה הפכו אותה ללעג בקרב חבריה, ובגלל שהוריה סירבו להסיר כ-500 תמונות - היא החליטה לקחת את המקרה לבית המשפט.

התביעה מעלה לסדר היום את אחד האתגרים שעולים מהשיתוף האינטנסיבי ברשתות החברתיות - שיתוף המידע שנעשה על ידי ההורים ועל ידי הקטינים עצמם בתום לב מהווה הפרה של פרטיותם - כשלא קיים חוק במדינה שמטפל בסוגיה. כלומר, בעידן מהפכת המידע והשימוש הרב שעושים ילדים ברשת, כמו גם השימוש הרב שהם עושים בטכנולוגיות השונות - המידע האישי שלהם נהפך לבעל ערך רב, בעיקר עבור החברות המסחריות שמטרתן לשווק לקטינים פרסומות אישיות.

איגוד האינטרנט הישראלי, בשיתוף עם עו"ד סאני כלב, חיברו דו"ח שמציע פתרונות משפטיים וחוקיים להתמודדות עם הסוגיה, שככל הנראה צפויה לפגוע במיוחד בבני דור ה-Z (ילידי אמצע שנות ה-90 או שנות ה-2000 המוקדמות, ר"ג) בשנים הבאות: הפרה מתמשכת על בסיס יומי של פרטיות הקטינים.

הדו"ח שהוצג אתמול בכנס הגנה על פרטיות ילדים בתל אביב, הציג את שני המישורים העיקריים שבהן נפגעת פרטיותם של ילדים: הראשון, איסוף המידע שמבצעות הרשויות בישראל וגופים מסחריים - לרוב ללא הסכמתו של הילד - עיבודו והעברתו לגורמים שלישיים. השני, פגיעה בפרטיות ילדים בעקבות מעקב של הורים אחר פעילותם היומיומית.

מהדו"ח עולה כי בשל העובדה שלא קיים חוק ספציפי שמספק מענה במקרה של הפרת פרטיות של קטינים, המדינה צריכה להסתמך על הדין הבינלאומי, ובעיקר דיני האיחוד אירופי; על חוקי מדינת ישראל שחלים על כלל הציבור; על חוק הגנת הפרטיות מ-1981 שאינו מוגבל בגיל ועל כן לא כולל התייחסות פרטנית לקטינים; ועל חקיקה ספציפית לגבי הזכות לפרטיות של קטינים בתחומי חיים שונים, שאינה כוללת התייחסות פרטנית להשפעות הטכנולוגיה.

צילום ילדים (צילום: ShutterStock)
צילום ילדים | צילום: ShutterStock

קטינים נחשבים כקבוצת אוכלוסייה מוחלשת ללא כוח פוליטי. לכן, הם נסמכים על שיקול דעתם של הוריהם שבדרך כלל קובעים גם לגבי פעולות שעלולות להפר את פרטיותם, כגון אילו תמונות של ילדיהם יעלו לרשת ואיזה מידע עליהם ישותף. אך לא די בכך. לדברי כלב, "ישנם הורים שגם מתקינים תוכנות מעקב אחרי הילדים - איפה הם נמצאים, מה הם כותבים בווטסאפ וכד'. כתוצאה מכך, כל אחד ברשת יכול להגיע למידע הזה וחברות מסחריות יכולות לעשות בו שימוש. למעשה, מתפספסת ההבנה שילד הוא בנאדם ויש לו זכות לפרטיות. יש מקרים שמותר לפגוע בזכות הזאת, למשל, כשרוצים להגן על הילד. אך ברוב המקרים ההורים משתפים מידע שהוא לעתים מביך ולעתים חושפני מדי - ללא הסכמתו והבנתו של הקטין".

כלב מוסיף כי "בעולם שבו אנו חיים כיום קיים מידע רב על קטינים ברשת, ואין בחוק הפרטיות בישראל שום סעיף שמדבר על פרטיות ילדים ברשת - וזאת בניגוד לחקיקה בעולם. בצרפת הורים עלולים להיות מואשמים בפגיעה בפרטיות הילדים שלהם ואף צפויים למאסר או קנס. בארה"ב יש חקיקה שאוסרת על גורמים מסחריים לאסוף מידע על ילדים עד גיל 13 בלי הסכמת ההורים".

מהדו"ח עולה הדרישה להסדיר את סוגיית הפרטיות בחוק ולהטיל חובות על גורמים מסחריים שאוספים מידע על ילדים. הדו"ח מכיל תיקון להצעת חוק הגנת הפרטיות, שיכלול התייחסות מיוחדת לגבי קטינים. בדו"ח ישנה גם התייחסות לגבי חזרה מהסכמה - מחיקת מידע על קטין שהועלה לרשת. כלב: "זה לא הוגן שתמונה שילד העלה בגיל 15 תישאר לנצח ברשת. צריך לאפשר להם מחיקה של מידע שהם העלו על עצמם או שמישהו העלה בשמם".

נקודה חשובה נוספת שהדו"ח מעלה, ושנדונה בכנס, היא פיתוח וקידום אוריינות טכנולוגית. על משרד החינוך ליצור מערכי שיעור שילמדו הורים וילדים כיצד להתנהג ולנהל בחוכמה את המידע שמצטבר אודותם ברשת.

פורסם במקור ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker

הסימנטק תרכוש את לייף-לוק תמורת 2.3 מיליארד דולר
עוד לא בן 19: הצעירים הישראלים שגייסו 3.5 מיליון דולר מהמשקיעה של פייסבוק