הסערה שהשתוללה הלילה והבוקר בישראל היא כאין וכאפס לעומת מה שהתחולל ברחבי הרשתות החברתיות במהלך השבוע. ובשני המקרים קצת יותר תשומת לב והפקה של לקחי העבר הייתה מונעת את ההיסטריה וההצפות.
בסוף השבוע העלתה בחורה פוסט לפייסבוק ובו היא תיארה כיצד היא וחברתה, שתיהן קצינות במדים, ביקשו להיכנס לבר "רוזה פארקס" בתל אביב, אולם המלצר לדבריה אמר להן שייתכן ותהיה להן בעיה להיכנס כי במקום לא כל כך אוהבים את הצבא ואת החיילים.
נו נו, אתם כבר ודאי יכולים לתאר לעצמכם את ההמשך. הפוסט הזה זכה למסת לייקים ושיתופים, עלה ל"סטטוסים מצייצים" ומכאן הקריאה להחרים את המקום, לדווח עליו לרשויות ולהוציא את הבעלים להורג בכיכר העיר בגין בגידה לא היו רחוקות מלהגיע.
האירוניה כמובן לא פסחה כאן. מקום שנקרא ע"ש אחת הלוחמות הגדולות באפליה נגד השחורים בארה"ב, נוקט בעצמו בסוג של אפליה. לכאורה.
אלא שאז הגיע טוויסט מפתיע בעלילה: אחת התגובות לפוסט הופיעה תחת השם "רוזה פארקס" והתוודתה ש"אנחנו פשוט לא אוהבים חיילים, הם משרים אווירה לא נוחה על הלקוחות". התגובה הזו כמובן רק ליבתה עוד יותר את מדורת השבט.
רק שכעבור כמה שעות טובות, התעוררו בעלי המקום לגלות שבן לילה הם הפכו לאויבי המדינה מספר 1 ומיהרו להבהיר שהחשבון שהגיב בשמם הוא מזוייף, מתחזה, פיקטיבי, שהברמן בסיפור המקורי בכלל ניסה להתלוצץ ולא התכוון ברצינות לדבריו, שמדובר בכלל בלוחם "אשר תומך בצה״ל ומאמין בערכיו", ושהבעלים הם יוצאי יחידות מובחרות, ושבכלל "צה״ל הוא צבא ההגנה לישראל וללא צה״ל, אין ישראל". רק היה חסר שיסיימו ב"תחי מדינת ישראל, ביבי המלך!" וישימו קליפ של נגינת ההמנון, כדי שהכל היה מושלם.
שחלילה לא יחשבו שאנחנו שמאלנים
כמה דברים מדאיגים ומטרידים, שלא לומר מפחידים, עולים מהסיפור הזה. זו לא הפעם הראשונה שהעדר מבצע לינצ'טרנט מבלי לבדוק קודם את מה שקרה בפועל. העובדות מעולם לא הפריעו לתפיסת המציאות של הטוקבקיסטים. אבל הנזק שיכול להיגרם הן ברמה האישית והן ברמה הכלכלית, עלול להיות קטלני. את המגיבים זה כמובן לא מעניין. הם רואים אנשים רצים עם לפידים בוערים וממהרים להצטרף לציד מבלי לעצור לשנייה ולחשוב אחרי מי רודפים, למה רודפים, האם לנרדף ניתנה הזכות להגן על עצמו.
הדבר השני הוא השימוש ביוזר מזויף בפייסבוק. מסתבר – וגם זה כנראה לא בפעם הראשונה – שכל אחד יכול לפתוח חשבון בשמו של אדם או מוסד אחר. להתנהל בשמו, להגיב בשמו, להוציא לו שם רע ולהכפיש אותו, ולפחות בשלב ראשון אין דרך למנוע את זה. לדוגמה: יכול לבוא מישהו שלא מחבב אותי, לפתוח פרופיל בשמי תוך שימוש בחומרים שכבר נמצאים ברשת, ואז להטריד בחורות, או לצאת מהארון, או הדבר הנורא מכל – להציג אותי כאוהד הפועל. וזה לא חייב להיעצר כאן. יכולות בקלות להיפתח קבוצות בפייסבוק שכל מטרתן לעשות שיימינג שקרי למישהו שלא אוהבים. למשל "זוהר ישראל הטריד גם אותי". מישהו יכול להגיד שזה לא נכון? זה ברשת!
לך תנקה אחר כך את שמך, לך תתחקה אחרי המתחזים, לך ותנסה להגיש תביעה. הצחקתם את צוקרברג.
אבל העניין הוא שגם גם הבר עצמו לא יוצא ממש טוב בסיפור הזה. מעבר לבדיחה סרת הטעם של העובד שלא הפכה להתנצלות מיידית בפני הלקוחות, תגובת המקום מייצגת את המיליטריזם הקיצוני שכבר השתלט על חלקים נרחבים בחברה הישראלית. שימו לב: זה לא שהם סתם אוהבים חיילים, הם בעצמם לוחמים, מסיירות מובחרות, ובלי צה"ל אין ישראל. זהו למעשה בר פטריוטי של טובי בנינו. ודיר באלאק שמישהו יגיד מילה רעה על הצבא אצלנו! אנחנו גם חלילה לא שמאלנים!
אגב מעניין מה היה קורה אם מי שהיה מבקש להיכנס למקום היה ערבי שנתקל בברמן המתלוצץ. ספק אם היה נוצר הד מרשתתי כל כך חזק. להפך, אולי הבעלים עוד היו מתגאים ומוציאים את הסיפור בעצמם. זה בטח היה מגדיל להם את קליינטורת הטוקבקיסטים.