זה מספר שנים ש-א' (השם אסור לפרסום), אדם פשוט וחסר אמצעים כלכליים, נתון תחת מתקפת טרור רשתית אכזרית ונטולת כל זכר לקיומו של צלם אנוש. זאת, בלא שעשה כל רע לאיש. מי שהניע את מתקפת הטרור הוא אדם פרטי, אכול שנאה ורגשות נקם; אך מי שנותנת חיים, עוצמה ואפשרות להמשיך את מתקפת הטרור הרשתי במשך תקופה ארוכה, טוען א' בתביעה שהגיש לאחרונה לבית-משפט השלום בהרצליה, היא חברת פייסבוק.

אותה מתקפה כוללת בין היתר פתיחה של 177 פרופילים מזויפים בפייסבוק – חלקם מתחזים להיות א', חלקם מתחזים למשפחתו ולמכריו, וחלקם משתמשים בזהות בדויה לחלוטין; המשותף לכולם היא תכלית קיומם – רצח אופיו, שמו, זהותו, כבודו ואף חייו של א', בין היתר באמצעות הצגת תכנים מיניים קשים בפרופילים המזויפים וייחוסם ל-א'.

את כל הנ"ל טוען א' בתביעה בהיקף 1.5 מיליון שקל, נגד פייסבוק ישראל, פייסבוק ארה"ב ופייסבוק אירלנד. לפי כתב התביעה, התנהגות פייסבוק מאפשרת את "מתקפת הטרור האינטרנטית" רחבת ההיקף נגדו, שעיקרה בדברי לשון הרע, פגיעה בפרטיות, ורשלנות של פייסבוק "מן החמורות שניתן לדמיין". לטענת א', התוצאות הנובעות מכך הן "מן הקשות שאדם יכול לספוג, דיני נפשות של ממש".

א', המשתייך לקהילת הלהט"בים, טוען בתביעתו, באמצעות עו"ד בן קרפל, כי הפרופילים המזויפים שנפתחו חירבו את יכולתו לשלוט בסיפור חייו; דרך אותם פרופילים הופצו עליו שקרים מיניים ופוגעניים, שהעמידו אותו מול נידוי חברתי קשה, השפלה חסרת תקדים, ואף פחד שמא חייו ייפגעו פגיעה של ממש.

כן נטען בתביעה, כי נפתחו פרופילים מזויפים בשמם של בני משפחתו של א', לרבות אחייניו (חלקם קטינים) וחבריו, ובמסגרתם הועלו פרסומים, סרטונים ותמונות, שבהם נחזה כביכול א' על רקע תמונות מיניות המציגות לשווא סיטואציות הומוסקסואליות מן הקשות ביותר שניתן להעלות על הדעת.

עוד כותב א' בתביעתו כי "לאחר הקמת ה'תשתית' להרס חיי התובע, החלה מלאכת משלוח הודעות – המבזות, משפילות ורומסות את שם התובע – לפרופיל הפייסבוק שלו, ולפרופילים של חבריו ומשפחתו באופן בלתי פוסק. בנקודה זו, ראוי לציין כי הגם שפייסבוק בחרה להסיר 117 פרופילים פוגעניים, ממאנת היא למחוק את ההודעות שנשלחו דרכם לנמענים רבים ומגוונים. ומדוע? אין לכך כל תשובה".

לטענתו, הוא "איבד שליטה על חייו ועל היכולת לשמור על כבודו – והכול באמצעות המערך המכפיש שתואר, שקיומו מתאפשר ומתקיים הודות לרשת הפייסבוק ולסגולותיה. אלמלא הכוח והפרסום האדיר של רשת הפייסבוק, לא הייתה כל פלטפורמה כה יעילה לחרב את חייו. לא די בכך, אלמלא הייתה נוהגת פייסבוק בשרירות ובצורה בלתי סבירה בעליל, היה נמנע הנזק שנגרם לתובע, ולכל הפחות – היה קטן שיעור תוחלתו בצורה משמעותית".

יצוין כי א' הגיש תלונה במשטרת ישראל נגד המטרידן, אשר הכחיש כל קשר לכך, ולטענתו המשטרה ובית-המשפט עומדים כמו מול שוקת שבורה בלא ראיות נוספות למעשיו. התלונה של א' אף הועברה לחקירה באגף הסייבר של המשטרה, אך היות שנעשה שימוש בשרתי PROXY במסגרת המתקפה, זיהוי כתובת ה-IP של העומד מאחורי אותה מתקפה אינטרנטית בלתי אפשרי.

ואולם בידי פייסבוק קיימת האפשרות למחוק את התכנים. לטענת א', הבעיה היא שפייסבוק עושה זאת בכלים אוטומטיים, באמצעות תוכנה, ללא התערבות אנושית – ומכאן השרירותיות בהסרת חלק מהתכנים הפוגעניים בלבד ולא כולם. "הייתכן כי ה'עין הבוחנת' וה'כלי האוטומטי', הם אלגוריתמים מתמטיים, הרחוקים מהבנתו ומציפייתו של המשתמש הסביר? הייתכן כי זהו הכלי שתאגיד-על, ששוויו מיליארדים, יעניק למשתמשיו ו/או לצדדים שלישיים שעלולים להיפגע מדרך פעולת התאגיד?", כותב א' בתביעה.

טרם הוגש כתב הגנה בתביעה, אולם פייסבוק ישראל הגישה לביהמ"ש בקשה למחיקת התביעה נגדה על הסף, בטענה כי היא אינה הצד הנכון בהליך, בהיעדר יריבות בינה לבין א'. לטענת החברה, התביעה נוגעת להפעל שירות פייסבוק, שאינו מופעל על-ידי פייסבוק ישראל, אלא חברות אחרות בקבוצת פייסבוק, שהיא אינה נציגה שלהן בארץ.

פייסבוק ישראל טוענת עוד, באמצעות עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר ועוה"ד אריאל רקובר ואליזבטה טראב-מידן, ממשרד עוה"ד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, כי "עיסוקה של פייסבוק ישראל מתמצה בתחום המחקר והפיתוח, ובתמיכה בפעילויות פרסום ושיווק"; ולכן היא אינה הנתבעת הנכונה.