הישראלים לא יכולים בלי פייסבוק, אבל הרשת החברתית כבר לא חסינה גם מביקורת: אחרי התלונות על הטיה אנטי-ישראלית וביקורת מצד הכנסת ובתי משפט על התנהלותה, עכשיו נתבעת פייסבוק בישראל על כך שהיא מפירה בכוונה את החוקים שנועדו להגן על קטינים.

בשבוע שעבר הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה בשם ילדה ישראלית בת 12 (לקריאה - PDF) על ידי עו"ד אדם לוין, יהונתן רפפורט ורועי ביטון. הסיבה: הילדה נרשמה לפייסבוק. פייסבוק מגבילה את ההרשמה לגיל 13 ומעלה - אלא שבתביעה נטען כי החברה לא עושה דבר כדי לאכוף את ההגבלה הזו.

טענה זו לא מפתיעה, בערך מהיום הראשון שיש אינטרנט כל אחד מאיתנו שהיה קטין הקליק על "אני בן 18" בשביל להיכנס לאתרים או "קראתי את תנאי השימוש" בלי לקרוא אותם, בדיוק שהיום רבים מקישים על "איני הנהג" כשהם נוהגים ב-110 קמ"ש, ובדיוק כפי ש"חתיך 27" באתרי ההכרויות אינו בן 27 כבר עשור, ועל חתיך אפשר להתווכח. כן. אנשים משקרים באינטרנט, אבל עכשיו גם מישהו תובע בקשר לזה.

ווטסאפ, פייסבוק (צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL)
אפשר להתחזות. מי היה מאמין? | צילום: Justin Sullivan, GettyImages IL

הילדים כתבו שהם לומדים ביסודי

"פייסבוק מפרה באופן בוטה את דיני הגנת הפרטיות והפרסום הישראלים (...) ומשתמשת באופן לא חוקי בנתוניהם האישיים של משתמשים קטינים", נכתב בכתב התביעה.

שמה של הילדה ושל אביה שהגיש את התביעה נותרו חסויים. לטענת עו"ד אדם לוין, שהגיש את התביעה בשמם, בעת ההרשמה לפייסבוק סומכת החברה על דיווחו של הנרשם בקשר לגילו, ללא שום צורך בהוכחה. כך, נרשמו הילדה בת ה-12 וחבריה מבית הספר לרשת החברתית ללא שום קושי. הילדים אפילו כתבו בפרופילים שלהם כי הם לומדים בבית ספר יסודי - פרט שמרמז על גילם הצעיר. אך החברה לא עלתה על כך, משום שמלבד במקרה של חסימה בגלל הפרת מדיניות היא כנראה לעולם לא בודקת את פרטי זהותו של משתמש באופן ידני.

"עד גיל בגרות, קטינים ניתנים להשפעות באופן קל משמעותית ממבוגרים", נכתב עוד בכתב התביעה, "למרבה הצער, נדמה כי בעיניה של פייסבוק אותם קטינים בסך הכל מהווים רכיב נוסף בשורת הרווח השנתי". פייסבוק, טוענים האב ועורך דינו, "מתרשלת וחושפת קטינים לתוכן פוגעני".

כאשר הבין האב עד כמה קל לקטינים להירשם לפייסבוק בניגוד לכלליה, הוא הבין גם שהרשת החברתית לא עושה דבר כדי לציית להוראות החוקים להגנה על קטינים: היא אינה מבקשת אישור הורים להרשמה ושיתוף מידע פרסומי על הילדים, כפי שמתחייב בתקנות הפרטיות, ולא מסוגלת למנוע הצגת "פרסומות בעלות תוכן לא ראוי" לילדים כמתחייב מתקנות הפרסום, משום שאינה מודעת כלל להיותם ילדים. כלומר יתכן שבתו נחשפה לפרסומות לאלכהול, סיגריות והימורים למשל. "האם חברת הימורים לא תנסה למשוך את תשומת ליבו (של הקטין), בחושבה שמותר לה לעשות כן?".

לוודא את גיל הילדים

האב דורש כעת מפייסבוק לשנות את דרכי פעילותה, להציב בעת ההרשמה מנגנון לווידוא גיל הנרשמים, להחריג קטינים ממנגנון הפרסום ולפצות את הקטינים שכבר נפגעו. סכום הפיצויים המבוקש לא נקבע, אך לצורך העניין ביקש האב פיצויים בגובה 2,000 שקל עבור בתו, והוסיף כי למעשה הוא משאיר את גובה הפיצויים לשיקול דעתה של ועדה שהוא דורש למנות, שתאמוד את הנזק ומספר הילדים בישראל שמגיע להם לקבל פיצוי.

"הקרב במידה מסויימת אבוד", אומרת אורנה היילינגר  מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, "אבל הטכנולוגיה יכולה לסייע בזה. כמו שיודעים לשלוח לי את הפרסומת הרלוונטית שמתאימה לי. הם יכולים להבין שצעיר נמצא שם, למרות שהוא מתחזה לבן 21. כמו שפייסבוק יכולה לזהות נטיה מינית בלי שמציינים אותה מפורשות, היא יכולה לזהות גיל אמיתי. אי אפשר למנוע מילדים לרמות, אבל אפשר להגן עליהם".

היילינגר מציעה "ככל שההורים יהיו יותר מעורבים ככה ייטב. הילדים פחות מתעניינים בפייסבוק, בואו ותווכו את האתגרים שם, ותדעו שהם יכולים להתכתב עם כל העולם. תהיו פעילים שם. בן 11 שהחליט לפתוח דף פייסבוק יעשה את זה בכל מקרה. לך איתו, תסביר לו על הסכנות – ותהפוך את זה להזדמנות".

הילדה הישראלית אינה הראשונה שמשמשת כתירוץ לתבוע את פייסבוק על הפגיעה שלה בקטינים. ב-2010 נתבעה פייסבוק בשם שני קטינים מקליפורניה, דייויד כהן ושלבי אורלנד, על רקע דומה. התביעה התמוססה לבסוף לאחר כשנה, אך ככל הנראה הדבר נבע מסיבות טכניות.

פייסבוק לא הגיבה לתקשורת בנוגע לכתב התביעה.