זה לא היה כעס על פייסבוק בגלל שערוריית קיימברידג' אנליטיקה; גם לא תסכול מהפרסומות ההולכות ומשתלטות על הפיד; אפילו לא ניסיון להפסיק לבזבז זמן על מריבות טיפשיות עם אנשים זרים. הנרי גרבר, כתב מגזין Slate, הפסיק להיכנס לפייסבוק ב-6 ביוני - לפני שבועיים וחצי - מסיבה פרקטית לחלוטין.

"לא היתה לי כוונה להפסיק להשתמש ברשת החברתית", סיפר גרבר בכתבה שפרסם בשבוע שעבר, "אבל השתמשתי במחשב וטלפון חדשים, שבאף אחד מהם לא היתה שמורה הסיסמה שלי". בכל פעם שניסה להיכנס, הוא כתב, התעצל להזין את הסיסמה ידנית, ו"זה היה מספיק כדי להזכיר לי שיש לי דברים טובים יותר לעשות באינטרנט".

אגב - אם אתם רוצים להתנתק מפייסבוק - ככה עושים את זה

מה שגרבר לא ידע זה שפייסבוק תיקח קשה את העצלנות שלו. במשך 9 ימים הוא קיבל מהחברה לא פחות מ-17 מיילים - ממוצע של שניים ליום - שבהם היא מנסה לפתות אותו לחזור.

ביום שבת, יומיים לאחר שהפסיק להיכנס, היא שלחה להנרי שני מיילים על תמונות חדשות שהעלה חבר ילדות שנפגש ומדבר עם הנרי מדי פעם, אבל לא מספיק כדי שהנרי ירצה להיכנס רק כדי לראות מה צילם החבר. למחרת הוא קיבל שני מיילים נוספים - הפעם על שני פוסטים בשתי קבוצות בהן הוא חבר שקיבלו לייקים רבים. אלא שהפוסטים הופיעו במיילים, אז הוא בכלל לא היה צריך להיכנס לפייסבוק כדי לדעת מה הוא מפסיד.

ביום ראשון הזמינה פייסבוק את הנרי לראות על מה אנשים מדברים בקבוצה אחרת בה הוא חבר, יחד עם תגובות לכתבה ששותפה בה. חצי שעה בלבד אחר כך היא עדכנה אותו במייל שבינתיים התקבלו עוד תגובות לכתבה. הנרי התרשם מכמות התגובות, אבל לא מספיק כדי להיכנס לרשת החברתית. אבל זה לא היה הסוף: הודעת מייל שלישית באותו יום, לאחר פחות משעה, סיפרה לו שמישהי שהוא מכיר העלתה תמונה חדשה וקיבלה עליה לייק בודד ממישהו שהוא לא מכיר. הוא הרים גבה על הניסיון המוזר לעניין אותו במשהו שבבירור לא מעניין אף אחד אחר - וחזר לעבוד.

ביום שני הוא קיבל רק מייל אחד, על תמונה חדשה שהעלה חבר בשם ג'ייקוב - אבל על כך שהוא לא קיבל מייל שני באותו יום הוא נענש במבזק לילי על תמונה חדשה של טראביס - לא איזה חבר קרוב, אלא בסך הכל בחור שהנרי משחק איתו כדורגל והוא גם אחיו הקטן של בן זוגה של עמיתה לעבודה.

בצהרי יום שלישי הגיע מייל על כך ש"5 אנשים אוהבים פוסט בקבוצה שלך" - שוב, מספר לייקים שמעיד דווקא על כך שהפוסט לא מעניין ואין סיבה להיכנס ולראות אותו. ברביעי דווקא הגיע עדכון על פוסט קצת יותר מעניין בקבוצה, שקיבל 603 לייקים - פחות משעה אחרי מייל אחר שבו הוא נשאל "הנרי, ראית את התגובה של קת'רין לסטטוס שלה?". גם ביום חמישי הוא נשאל אם ראה תגובה של חבר בשם ג'ושוע לסטטוס שלו. שאלות רטוריות שהתשובה אליהן היתה - ונשארה - לא, כי זה פשוט לא עניין אותו.

המייל השני שהגיע ביום חמישי היה קצת מטריד: 8 דקות אחרי שקיבל מייל מחברה שלא ראה ולא דיבר איתה שנתיים, הודיעה פייסבוק להנרי שאותה חברה עדכנה את הסטטוס שלה.

גם שני המיילים האחרונים לא היו מפתים במיוחד: ביום חמישי סיפרה פייסבוק לגרבר ש"אליז שיתפה סרטון של מישהו אחר" שהוא לא מכיר, אז אין לו סיבה לרצות לראות, ובשבת היא בישרה לו על פוסט עם שני לייקים בקבוצה.

אלא שדווקא אז, אחרי שהבין סופית שכל המיילים "מוכיחים טוב יותר ממה שיכולתי אני אי פעם להוכיח את חוסר הרלוונטיות של פייסבוק" - הוא חזר. לא בגלל שהוא השתכנע. הוא פשוט חזר למחשב הישן עם הסיסמה השמורה, ולא היה צריך להקליד אותה ידנית.

התקרית המבדרת הזו מראה בעיקר כמה פייסבוק לא אוהבת לוותר על משתמשים - אבל המציאות מוכיחה שהם הולכים ומתפכחים מהאשליה שהיא המקום שבו הכל קורה. לפי סקר של חברת הסקרים האמריקאית פיו, רק 51% מבני העשרה בארה"ב משתמשים בפייסבוק - ירידה משמעותית לעומת 71% לפני 3 שנים. כששואלים אותם מה הרשת החברתית המועדפת עליהם רק 10% מהצעירים עונים פייסבוק - ירידה של שלושת רבעי לעומת 41% בסקר מ-2015. ב-2017 הודתה פייסבוק כי שיעור המשתמשים הפעילים בה ירד לראשונה מאז פתיחתה.