אם תכתבו בפייסבוק "לעזאזל הפלסטינים" - רוב הסיכויים שהסטטוס יימחק ואולי גם תחטפו חסימה כעונש. לעומת זאת, אם תכתבו "לעזאזל ישראל" - פייסבוק לא תעשה לכם כלום. לא, זה לא בגלל אפליה או אנטישמיות. זה מה שאומרים הכללים לסינון תכנים בחברה, שנחשפים סוף סוף לראשונה.

פייסבוק מוחקת פוסטים מסוימים ומסירה אחרים, בלי להסביר לגולשים מה בדיוק הייתה הבעיה בהם. כאשר אנחנו או כלי תקשורת אחרים פונים לקבל תשובה, אנחנו נשלחים לקרוא את תנאי השימוש בעצמנו, או במקרים נדירים יותר מקבלים הודאה בטעות - וסטטוס כזה או אחר משוחזר אם היה לגיטימי, או נחסם אם היה פוגעני.

כעת כתבי העיתון היומי הגרמני זוד-דויטשה צייטונג, טיל קראוזה והאנס גראסגר, מדווחים שהצליחו להגיע לעובדים בחברה ברלינאית המעסיקה 600 איש שאחראים לצנזר עבור פייסבוק סטטוסים ברשת החברתית, וקיבלו מהם לראשונה הצצה לסוד הכמוס ביותר של פייסבוק - מסמך ובו הגדרות לפיהן מוחלט איזה תוכן יוסר ואיזה ישאר.

לכל אורך המסמך המנחה של בודקי הדיווחים של פייסבוק, נראה שהקו המרכזי הוא מניעת פגיעה באנשים לפי השתייכות קבוצתית: "אנחנו מסירים דברים שמכוונים נגד אנשים על בסיס מאפיין ארוך-טווח שמעצב את זהותם ומשייך אותם לקבוצה שהופלתה, דוכאה או נוצלה באופן מתמשך", נאמר בו.

מותר לכתוב נגד דת, לא נגד מאמינים

מה זה אומר בפועל? הנה הנוסחה של פייסבוק: "קבוצה מוגנת + התקפה = דברי שנאה". במילים אחרות - אם פוסט מכיל אזכור של קבוצה מסוימת ומילת גנאי - הוא יימחק. אבל רגע, זה לא הכל. פייסבוק מסייגת ומבהירה שמבחינתה מותר לכתוב נגד הקבוצות ככלל, אך לא על הפרטים. כך, לדוגמה, מותר לכתוב נגד מדינות ודתות, אסור נגד התושבים או המאמינים. לכן, כפי שהזכרנו בפתיח, "לעזאזל הפלסטינים" ייחסם, משום שהוא מגנה את הפלסטינים עצמם, בעוד "לעזאזל ישראל" יושאר, משום שהוא משמיץ את המדינה, ולא את תושביה.

מסובך? זה עוד לא הכל. פייסבוק מונה "קבוצות מוגנות" לפי מין, זהות מינית, נטייה מינית, דת, לאום, גזע, נכות או מחלה. בנוסף, היא מציינת שיש קבוצות מוגנות במיוחד, לפי גיל (בני נוער וזקנים), מצב תעסוקתי (מובטלים או בעלי מקצועות מסוימים כמו מורים, רופאים, טייסים ואסטרונאוטים), מוצא יבשתי ("אסייתים", "אמריקאים" ו"אוסטרלים"), מצב כלכלי (עניים עשירים, ואפילו מעמד הביניים), מראה חיצוני (נמוכים, גבוהים, שמנים, רזים, בלונדיניות וברונטיות) ותומכי מפלגות (למשל: רפובליקנים ודמוקרטים). לפי ההנחיות, אם מישהוא כותב נגד בני קבוצה כזו - צריך להסיר זאת. אם הפרסום מערבב שתי קבוצות כאלו - צריך להסיר.

נשים מוגנות, בני נוער לא

אבל, וכאן מגיע הטוויסט, אם מישהו כותב נגד קבוצה שמערבת קבוצה מוגנת וקבוצה לא מוגנת - זה בסדר, על פי דיווח העיתון הגרמני. לשם הדוגמה אומרת החברה שפוסט נגד "נשים איריות" יש למחוק", אך פוסט נגד "בני נוער אירים" אפשר להשאיר, מפני ש"בני נוער" אינם קבוצה מוגנת. רגע, אתם שואלים את עצמכם, לפני רגע אמרתם שבני נוער וזקנים הם קבוצות מוגנות? נכון. גם אנחנו שאלנו את עצמנו. אבל פייסבוק לא תסביר איך זה קרה, כי היא ממילא לא מוכנה להודות שההוראות הללו קיימות.

מעניין לציין שפייסבוק ראתה לנכון להזכיר שמהגרים אינם קבוצה מוגנת, ולכן מותר לכתוב "מהגרים מזוינים", אבל לא "מוסלמים מזוינים". לעומת זאת, אם תכתבו נגד מהגרים באופן ספציפי יותר, נגיד, "מהגרים הם לכלוך" - הפוסט יימחק, אבל אם תכתבו "מהגרים מלוכלכים" - הוא יישאר. הסיבה היא ככל הנראה ההבדל בין ייחוס תכונה ("המהגרים הם מלוכלכים" כציון עובדה) למילה שמיועדת לגנאי ("מהגרים הם לכלוך", כקריאה "לנקות" אותם מהמדינה).

פרסמו קעקוע, אל תמליצו לעשות אחד

בכל הקשור לתמונות, ההנחיות מעדיפות תמונות ללא הקשר. כך, למשל, תמונה של כמה נשים מותרת, אך אם הטקסט המצורף לה קורא למגיבים לדרג אותן לפי יופי - הפוסט יוסר. באופן דומה, תמונות של קעקועים, פירסינג ושאר נזקים גופניים שאנשים מעוללים לעצמם במתכוון מותרות, כל עוד הן לא מלוות בהמלצה לכולם לעשות כך. החברה טוענת שהסיבה היא כדי שהחברים של מעלי התמונות יוכלו לראות את "הקריאה לעזרה".

באופן דומה, מותר לשתף תמונות של אנשים עושים צרכים, מקיאים וכדומה - כל עוד הן לא מלוות בטקסט שעלול להתפרש כמבזה. יוצאות דופן הן תמונות של אנשים מפורסמים - וההגדרה של פייסבוק למפורסמים היא "אנשים שנבחרו למשרה ציבורית, אנשים שיש להם יותר מ-10,000 עוקבים ברשתות חברתיות, אנשים שמועסקים בתקשורת ומופיעים בהצהרות פומביות ואנשים שהוזכרו בחדשות יותר מ-5 פעמים תוך שנתיים".