תארו לעצמכם שהייתם יכול לעשות כל מה שאתם רק רוצים מבלי שאיש ידע או מבלי שתיענשו. איך הייתם מתנהגים? האם תשתמשו בו כדי לתת דרור לרוע הגלום בתוככם? או כדי להיות צדיקים נסתרים? זו בדיוק השאלה שמנחה את יורם שפר, יוצר דוקומנטרי, מרצה וחוקר ניו מדיה שעובד בימים אלה על סרט בנושא רשת האינטרנט האפלה לערוץ 1. לפי שפר, רובנו פותרים את השאלה הזאת בהחלטה פשוטה – פשוט נמנעים מלחשוב עליה או אפילו ללמוד על ה-Darknet: רשת האינטרנט הנסתרת מעיניה של גוגל ומנועי החיפוש המוכרים לנו.
"הדארקנט מאוד מפחידה אנשים", הוא אומר בריאיון ל-mako לקראת כנס "תעשייה ללא גבולות 2", שם ירצה בשבוע הבא, "רובם חושבים על זה באוריינטציה של פדופיליה וסמים, ומעדיפים לא לדעת איך כל זה עובד. לדעתי, הסיבה שאדם נרתע מזה כל כך היא פחד: הוא קצת מפחד מהאיש הרע שבתוכו. כשאני מספר למשל על דוגמאות לשימוש חיובי ברשת האפלה, כמו 'מתן בסתר', רוב האנשים מגחכים. הגיחוך הזה מרמז על מה הם באמת היו רוצים לעשות אם היו נכנסים לרשת האנונימית הזאת".
רוע ואומץ בחסות האנונימיות
סרטו של שפר אינו הפרויקט הראשון שעושה שימוש באנונימיות כדי לבחון את טבע האדם. אחד הניסויים המוכרים ביותר בתחום נעשה כבר בשנות השבעים על ידי הפסיכולוג סטנלי מיליגרם באוניברסיטת ייל שהראה שכאשר הדמות שמאחורי מחיצה היא אנונימית, כ-80% משתתפי הניסוי הסכימו לחשמל אותה, גם אחרי שהשמיעה זעקות כאב.
אחרי מיליגרם, הגיע ניסוי הכלא של זימברדו ששחרר סטודנטים צעירים מכל סממן מזהה והפך אותם לסוהרים אכזריים ולאסירים חסרי אונים. וגם המופע הניו יורקי "Sleep no more" (שוב לא תשנו), שמלביש לצופים מסכה על פניהם ומאפשר להם לשוטט בין שחקנים במלון בן שש קומות, מהווה מעין ניסוי קטן ומעודכן שכזה. היכולת להסתתר מאחורי המסכה מאפשרת לאנשים לאבד עקבות: להתקרב לשחקנים גם בסיטואציות פרובוקטיביות במיוחד, לגעת בשחקנים ואף לעשות פעולות קיצוניות יותר, כמו לזרוק חפצים בחלל.
אבל שפר מצדו לוקח את האנונימיות הזאת צעד אחד קדימה. "בניגוד לכל הניסויים שהתבצעו בעבר, אני חושב שהדארקנט מביאה את האנונימיות לקיצוניות שלה. אנשים שכותבים טוקבקים יכולים להיות אכזריים מאוד, אבל בגבולות מסוימים. הם מודעים לכך שניתן לאתר אותם במקרה הצורך. בדארקנט האנונימיות היא מוחלטת ואז הדרור ליצרים הוא הרבה יותר גדול", הוא מסביר.
איך זה עובד?
"באתר ובאפליקציה (שעדיין לא ניתן להוריד), אני מלמד שלב אחר שלב איך להשתמש ברשת האפלה. הפוסט הבא שלי למשל יעסוק בשאלה 'תכל'ס איך עושים את זה?'. אני אסביר איך להשתמש ברשת בבטחה, איך לא להיתפס, איך להיזהר מהונאות ביטקוין, איזה סמים ניתן ולא ניתן לרכוש מאמצעות הרשת ומה קל להעביר במכס? הרעיון הוא שאנשים שיחליטו להיכנס לאתר וללמוד איך משתמשים בדארק נט, יבחרו בעצמם בין הטוב והרע, מתוך בחירה חופשית".
אתה נותן לאנשים כלים לביצוע פשעים. אתה לא מפחד ליצור מפלצות?
"קודם כל, אני לא האומנת של אף אחד. ודבר שני, אם אני נחשפתי למידע הזה, עמדתי בו ואני ממשיך להיות אדם נורמטיבי, אני מניח שגם אנשים אחרים יקבלו החלטה כזאת. הרי, אם היית רוצה לבצע פשע בקלות. היית יכולה גם ללכת לחנות ולקנות סט סכינים, לדרוס כמה אנשים בדרך או לקחת את הרובה בצבא".
ובכל זאת, פה ניתנת להם אפשרות לבצע את הפשעים ללא סנקציות חברתיות.
"נכון מאוד. אבל אם אני חוסם את המידע הזה אני כאילו אומר: 'אני יכול לעמוד בזה, אבל אתם לא' ובעייני זאת גישה מאוד מתנשאת. אומרים שאם עוד ועוד אנשים ילמדו על הדארק נט, חלקם באמת יפלו לפשע ואז נקבל כמות עבריינים שתכפיל עצמה פי ארבע תוך חצי שנה, מפחיד, אה? אבל התועלת בזה היא שתהייה לנו הרבה יותר פרטיות. אפשר אפילו לומר שהממשלים והתאגידים דחפו אותנו למקום הזה כי היום יודעים עליי הכל, כולל על השיחה הטלפונית הזאת, שאם אומר בה צבר של מילים מסוים מישהו יינטר אותה. העניין הזה מקומם אותי".
ובכל זאת, למה שארצה לדעת להשתמש במשהו כזה אם אין לי כוונה לעבור על החוק?
"הרעיון הוא לעורר אנשים לחשוב – להבין את היתרונות של האנונימיות ושל שמירה על הפרטיות, מבלי להירתע, להבין עד כמה אנחנו פגיעים כאנשים שאין להם פרטיות ברשת. הדארקנט יכולה לשמר לא רק לפשעים. היא גם מהווה את אפשרות יחידה לפעמים ליצירת מהפכות במשטרים אפלים או דרך פעולה ללוחמי זכויות אדם, היא יכולה גם לשמש להעברת מידע אישי או עסקי, כמו פתנטים למשל. מבחינתי זה סוג של אוריינות תקשורתית שאדם חייב להיות מודע לה ואז להחליט אם הוא רוצה להשתמש בה או לא".
שפר מקביל את החשיפה לרשת האפלה להבדל בין דתיים וחילונים. "אפשר להמשיל אדם שלא רוצה לשמוע על הדארקנט לבחור חרדי שלא מוכן להיחשף לעולם החילוני, לעומת אדם חילוני שנחשף להכל אבל בוחר בעצמו את ערכי המוסר שלו", הוא אומר וחוזר על המטאפורה בכמה הזדמנויות, "מצד אחד אני יכול לפסול גישה לדרקנט, אבל מצד שני אני יכול לנסות ולראות אם אני מספיק חזק. זה בעצם ניסוי מחשבתי שמראה איך אדם מתמודד עם הרוע".
"יש גם סוחרי סמים טבעוניים"
במסגרת הסרט, שעתיד להיות משודר בעוד כשנה, שפר יצא למסע עצמי של חקר הרשת האפלה. באתר האינטרנט שלו הוא מציע לפעילי הרשת הסמויה לשלוח לו מכתבים ובהם לספר לו על האופן בו הם פועלים ברשת. בנוסף, הוא גולש ברשת הסמויה ומצ'וטט עם גולשים אחרים. שפר מספר כי עיקר הגולשים שאיתם הוא מתכתב בינתיים בתוך הדארק-נט מגיעים מעולם הסחר בסמים. "עיקר הפעילות שנעשית בדארק נט כיום נוגעת לסמים. יש כמובן גם פדופילים, אבל לי באופן אישי יש רתיעה מלדבר איתם", הוא אומר.
משהו הפתיע אותך באנשים שנתקלת בהם?
"הופתעתי לגלות שגם לרוע יש גבולות. דמיינתי את אותם אנשים מיזנתרופים לחלוטין, סוציופתים שמעוניינים לדפוק את כולם. בפועל, גם במקומות האלה, כשאנשים שמחליטים לפעול בניגוד לחוק ולסחור בסמים והם אנונימיים לחלוטין, יש להם עדיין עקרונות מוסריים. נתקלי בהרבה פעילי דארקנט שהטילו על עצמם איסור לסחור בסמים מסויימים.
"יש למשל כאלה שלעולם לא יתעסקו עם סמים שקשה לזהות ואפשר להכניס בהם חומרים רעילים. גראס למשל אפשר לזהות לפי צורת הצמח וריחו, בקריסטל ובכימיקלים מהסוג הזה הם לא יגעו. מעין 'סוחרי סמים טבעוניים' אם תרצי. בנוסף, יש כאלה שלא רוצים ליצור ג'אנקיז ולכן נמנעים מלסחור בסמים ממכרים מאוד, כמו: אוקסיקודון, משכך כאבים חזק שמשמש גם כתחליף סם.
בפועל מדובר באנשים בעלי משפחות וילדים, שאף אחד בסביבה שלהם לא יודע על מעשיהם. חלקם מגיע משכבות סוציואקונומיות גבוהות ממה שהיה ניתן לחשוב. הרי מומחיות במחשבים דורשת מאדם להיות משכיל, אינטליגנט. זה לא הפושע האלים שגדל בשכונה קשה ולא הצליח לצאת ממנה. אלה אנשים שרואים הזדמנות, יכולים להשאיר את הידיים נקיות ובכמה לחיצות במחשב עושים כסף".
בהנחה שהחשיפה לתחום גדלה, איך אתה רואה את הרשת האפלה בעוד כעשור?
"לדעתי היא תהפוך להרבה יותר נפוצה מהיום אבל לעולם לא תהייה נחלת הכלל, בגלל אותה קבוצת אנשים גדולה שעדיין תמשיך לפחד ממנו ובעצם לפחד מעצמם".