עוד מוקדם לומר איך שנת 2020 תראה בראי ההיסטוריה אבל אין ספק שהיא תיזכר כאחת השנים המשמעותיות במאה השנים האחרונות. מגפת הקורונה שינתה כל אספקט בחיינו, לצד נזקים עצומים שעדיין קשה להבין עד הסוף, התמורות שהיא הכניסה לעולם הרפואה ילוו אותנו עוד שנים רבות. ההבדל בלט במיוחד כאן בישראל, מדינה קטנה עם אוכלוסיה צומחת שרגילה להתנהל בתוך קרבה חברתית ומשפחות גדולות ונדרשה לחיות עם ריחוק חברתי.

בענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט פועלים כבר שנים לפתח טכנולוגיה מתקדמת שתשרת גופי בריאות בעולם ובישראל. עדי בן נשר, ארכיטקט דיגיטל וחדשנות בתחום הבריאות במיקרוסופט, הוא בין האנשים שעובדים יחד עם גופי הבריאות בכדי לשלב טכנולוגיה מתקדמת בבתי החולים, בקופות החולים ובמרכזי הלוגיסטיקה וההכשרה,  אך חשוב מכך – לדאוג שתהיה זמינה ותאומץ בפועל על ידי האנשים שצריכים להשתמש בה. ״הטכנולוגיה שמיקרוסופט מפתחת מאפשרת לנו להעצים את החוויות והיכולות של האנשים ובכך גם את הארגונים. אחת מהפעילויות המרכזיות  שלי היא להסתכל ביחד עם הלקוחות שלנו על החוויה – הן של אנשי הצוות הרפואי והן של המטופלים ולחשוב ביחד איך הטכנולוגיה יכולה לשפר ולהוסיף לחוויה הזו״, מסביר בן נשר.

לדבריו, ההסתכלות של החברה על חדשנות טכנולוגית בשירות הרפואה כוללת מבט-על הבוחן את כל הזוויות בתחום. בן נשר מפרט את תפיסת העולם הרחבה של מיקרוסופט: ״לא רק צוותי רפואה או סיעוד מעניינים אותי, חשוב לי לוודא גם איך יעבדו המעבדות או בתי המרקחת, כיצד תנוהל התנועה והלוגיסטיקה, כדי לקצר את משך הטיפול ולהבטיח מינימום סיכונים למטופלים ולצוותי הרפואה. כך אנחנו דואגים לחבר את הנקודות השונות ביצור המורכב הזה שנקרא ארגון בריאות״.

באיזה אופן השפיע נגיף הקורונה על העבודה שלכם?

״על קצה המזלג – הקורונה האיצה תהליכים דיגיטליים וטכנולוגיים שהובילו גורמים רבים במשק הישראלי, חלקם עוד לפני הקורונה. הרבה מהלכים שארגונים שקלו או חשבו לבחון בעתיד, קיבלו זריקת מרץ בעקבות הקורונה. דרכי העבודה השתנו בצורה מהירה, כשבראש ובראשונה היה חשוב להבטיח את בריאות ובטיחות הצוות והמטופלים״.

מה למשל?

״למשל היה לנו רעיון לבצע תהליכי מעקב לחולים כרוניים מרחוק. ברגע שהתחילה הקורונה, היינו צריכים למצוא פתרון מיידי שיאפשר לצוותים רפואיים להעניק טיפול רפואי מרחוק למאושפזי הקורונה במחלקות הייעודיות בבתי החולים. משם כבר התחלנו לחשוב כיצד ניתן לבצע, באמצעות אותה טכנולוגיה, אישפוז בית גם לחולי הקורונה וגם למטופלים אחרים, בסביבה נקייה יותר מזיהומים, נוחה יותר למטופל אשר גם נהנה מקרבה למשפחה, כשלמעשה, המטופלים עדיין נהנים מליווי רפואי מלא, שנעשה מרחוק בעזרת טאבלטים ומכשירים אחרים״. עדי בן נשר מסביר כי היתרון במקרה הזה הוא לשני הצדדים - גם למטופל וגם למטפלים. ״בדרך זו מתפנה לצוותים הרפואיים זמן יקר שמאפשר להם לטפל בחולים ולהתעסק בפחות אדמיניסטרציה״, הוא אומר.

רפואה  (צילום: shutterstock| Gorodenkoff)
לבצע תהליכי מעקב לחולים כרוניים מרחוק | צילום: shutterstock| Gorodenkoff

לייצר את הפתרונות שישנו את מערכת הבריאות מן הקצה אל הקצה

ד״ר אייל צימליכמן, סמנכ״ל רפואה וחדשנות במרכז הרפואי ״שיבא-תל השומר״, הוא בעצם אותו הלקוח שבן נשר מדבר עליו. כמי שאחראי על אימוץ הטכנולוגיה המתקדמת וההטמעה שלה בבית החולים, יש בין השניים שיתוף פעולה פורה שנועד להוביל להתקדמות הטיפול שניתן בבית החולים. ״אנחנו מפעילים משיבא תוכנית חדשנות מאוד מקיפה שנקראת ARC (ארק) שהמטרה הרחוקה שלה היא לייצר את הפתרונות שישנו את מערכת הבריאות מן הקצה אל הקצה לקראת שנת 2030. חברת מיקרוסופט ומערך השותפים שלה מהווים שותף אסטרטגי שלנו בנושא הזה״, מספר לנו צימליכמן.

אם אתם תוהים איך נראה יום העבודה של סמנכ״ל חדשנות במרכז רפואי, מסתבר שהשלב הראשון הוא בסיסי למדי. ״רוב החדשנות היא להגדיר את הצורך שלנו כמרכז רפואי ולהבין מה הפתרון הנדרש בעולמות האלה שאנחנו מדברים עליהם״, אומר צימליכמן, ״זה יכול להיות בינה מלאכותית (AI) או מערכת תומכת החלטות שעוזרת לרפואים לקבל החלטות מושכלות יותר. לשם כך אנחנו צריכים תשתית ואת התשתית הזאת מספקת לנו מיקרוסופט״.

כאן בעצם נכנס הנושא של הענן?

״כמובן, אנחנו מדברים כל הזמן על הנושא של הענן וחשוב לדעת שהמרכז הרפואי שיבא הוא הראשון בארץ שקיבל את האישור להעביר את המידע שלו לענן לצרכי מחקר כבר כמעט לפני שנתיים, ולאחרונה גם קיבל אישור ממשרד הבריאות להתחיל לפעול עם מידע קליני תפעולי בענן. אנחנו מקווים, שעם הפעלת הדאטה סנטר בישראל יהיה קל יותר לבצע ולהעביר עוד פעילויות מבלי להסתכן בתקלות הקשורות לזמני תגובה או חסמים רגולטוריים, זאת עבודה שאנחנו עושים עם השותפים ממיקרוסופט״.

מה האתגרים בפרויקט כזה?

״חשוב שמידע רפואי שנמצא בענן יהיה מאובטח ברמה הגבוהה ביותר. מדובר במידע רגיש וחשוב להיות מודעים לנושא ולהבטיח שחיסיון המטופלים ישמר. הרגולציה המחמירה במדינת ישראל ובמדינות נוספות בעולם מבטיחה ומגינה עלינו האזרחים. היתרון בענן מקומי, כמו זה שיושק על ידי מיקרוסופט בישראל, שהמידע יישאר בגבולות המדינה"

יכול להיות שהסיכון באובדן הפרטיות לא שווה את זה?

״אי אפשר ליצור חדשנות טכנולוגית ברפואה בלי ענן. בסוף, כדי להגיע אל אותם פתרונות שאני מדבר עליהם, כאלה שמאפשרים לרופא בזמן אמת לקבל ׳עזרה׳ של בינה מלאכותית בזמן שהחולה מולו, צריך לפתח וליישם תשתית מבוססת ענן. זאת הסיבה שכל עולמות ה-TeleHealth קיבלו דחיפה בזמן הקורונה״.

ואכן, לדברי צימליכמן הקורונה באמת הביאה דחיפה משמעותית בעידוד והאצת תהליכים הקשורים בטלה-רפואה (TeleHealth) מתוך ההבנה שלא ניתן להמשיך ולייצר מיטות אשפוז ובתי חולים ללא הפסקה וצריך לחשוב על פתרונות טכנולוגים שיגשרו על הפער הזה וגם יטיבו את מצב המטופלים.

הענן הוא באמת הנושא שכולם מדברים עליו עכשיו בכל הנוגע לחדשנות וטכנולוגיה בתחום הרפואה, אך שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט וגופי הרפואה הוא רחב הרבה יותר. ד״ר צימליכמן מספר כי רק בשנה האחרונה הפך ״שיבא״ למרכז הרפואי הראשון מחוץ לגבולות ארצות הברית שקיבל את משקפי המציאות הרבודה HoloLens המאפשרים לצוותי רפואה, פרא רפואי וגם צוותים טכניים להעניק טיפול מדויק מרחוק.

״זה היה שימושי במיוחד במחלקות הקורונה״, אומר צימליכמן, ״כאשר אחות רצתה לתפעל מכשיר הנשמה של חולה קורונה ויכלה לקבל הדרכה מטכנאי שיושב מחוץ למחלקה המבודדת וסימן לה עם טוש מיוחד על גבי המכשיר בדיוק מה היא צריכה לעשות. בנוסף, זה גם מאפשר לצוותים ליהנות מקצת הפוגה במשמרות הבלתי פוסקות, כך הם יכולים אפילו ליהנות מאפליקציות המדמות צלילה עם שנורקל או סקי באלפים״.

כיצד קרה שדווקא מגפת הקורונה הביאה את רפואת העתיד אל ההווה? לצפייה בתוכנית המלאה>>