את אזהרות המדענים אנחנו חשים יומיום: שיאי חום שמתנפצים שוב ושוב, רצף של שנות בצורת וכמויות בלתי נתפסות של גשם בשעה אחת. הצפות, סופות, שריפות ואירועי מזג אוויר קיצוניים הופכים תדירים יותר ויותר, והכול קשור בהכול. "בקצב הזה, עד סוף המאה צפויה עלייה של 4-3 מעלות בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ", מתריע פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב. לשם המחשה הוא מזכיר שפער דומה מבדיל בין הטמפרטורה כיום לזו של עידן הקרח האחרון, לפני 20 אלף שנה. "וזה עוד הממוצע, לא הקיצון. די אם נחשוב מה קורה לגוף שלנו כשהמדחום עולה בכמה מעלות, כדי שנבין את גודל האסון שאנחנו משאירים לדורות הבאים".
כידוע, הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית הוא פליטה של "גזי חממה", בעיקר פחמן דו-חמצני, לאטמוספירה. זה קורה ביצירה וצריכה של אנרגיה – בבית, בתחבורה, בייצור מזון ובתעשייה. ו"תעשייה" זה לאו דווקא מפלצות בטון ופלדה עם ארובות ועשן שחור שמיתמר לשמיים. לכל פעולה מקוונת שלנו, מצפייה בסטרימינג ועד שליחת מצגת, יש מחיר אנרגטי. כריית ביטקוין למשל אחראית לכמעט אחוז מצריכת האנרגיה העולמית. ולזה יתווספו בקרוב ערים חכמות, הרכב האוטונומי ו"האינטרנט של הדברים".
כדי לשמור ולעבד כמות אסטרונומית כזאת של מידע צריך שרתים – המון שרתים – ואלה זוללים אנרגיה ומים בהיקפים אדירים. דוגמה טובה היא קליפורניה שבה פרוסות 900 חוות שרתים, שצורכות מאות מגה-וואטים רבים של חשמל, ויחד הן צורכות מיליארדי ליטרים של מים בשנה לייצור וקירור. הבעיה היא שעמק הסיליקון שוכן במדינה עתירת חקלאות שסובלת ממילא מבצורת, יובש ושריפות חורש קשות.
את הצורך בשינוי כיוון העולם החל סוף סוף להפנים, עם התחייבות להפחית את השימוש בדלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז טבעי – כדי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית, Carbon Footprint. אבל נראה שזה מעט מדי ובעיקר לאט מדי. מי שמקדימות בעשורים שלמים את הממשלות הן ענקיות הטכנולוגיה. מיקרוסופט, שמובילה את המגמה, הכריזה על שורת יעדים שאפתניים: מאה אחוז אנרגיות מתחדשות, בעיקר על בסיס שמש ורוח, עד 2025; מעבר ל- carbon negative עד 2030; והחזרת הגלגל לאחור – ממש שאיבה של כמות הפחמן המצטברת שפלטה לאטמוספירה מאז נוסדה החברה ב-1975 – עד 2050.
איך מוחקים 85 שנות פליטה?
"יש היום טכנולוגיות לשאיבה והטמנה של ה-CO2, חלקן כבר בשלות ואחרות בדרך", אומר ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במיקרוסופט ישראל. הוא מציין כי מתוך מיליארדי הדולרים שמשקיעה מיקרוסופט מדי שנה בסטארט-אפים ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות, חלק משמעותי מוקצה לצמצום האימפקט הסביבתי של התעשייה. "אנחנו נחושים להוציא את הפחמן, להחזיר את המים לטבע, לקדם אופטימיזציה בהולכת חשמל ומים, למחזר פסולת אלקטרונית ולצמצם את טביעת הרגל הפחמנית".
ד"ר סיימון מוסיף כי מיקרוסופט שינתה באחרונה את החוזים והוסיפה דרישות לספקים. עתה, כדי להיות שותפים שלה, הם נדרשים לקדם את יעדי ה-SDG (פיתוח בר קיימא) של סוכנויות האו"ם, לנקוט צעדים אקטיביים ולהראות התייעלות אנרגטית, אם במיחזור או גריסה של פסולת אלקטרונית ואם במעבר לאנרגיות מתחדשות. מחשבון ה-carbon footprint של מיקרוסופט מאפשר לספקיה וללקוחותיה לעקוב בזמן אמת ובאופן רציף אחר ההשלכות הסביבתיות של פעולותיהם.
"לא מצופה מאיתנו להוריד את רמת החיים, לעצור את הפיתוח או לא לנצל יישומים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה – רק לעשות את זה בדרך אחרת, עם אנרגיה ממקורות אחרים", אומר פרופ' פרייס. בהקשר הזה מעלה סיימון נקודה קריטית נוספת להתייעלות אנרגטית במשק הבית או בעסק: "ממש כמו שקונים רכב היברידי או ירוק ומתקינים מערכות סולאריות על הגג, רצוי לעבור לענן. כגוף קטן, אין לך יכולת לקדם טכנולוגיות כאלה, להציב דרישות דומות לספקים או להשפיע ברמה הגלובלית. אבל כשאתה משתמש ב-Azure אתה יכול להיות בטוח שאנו במיקרוסופט עושים הכול כדי למקסם את היעילות האנרגטית עבורך".
דאטה סנטר ירוק כחול-לבן
מעצמת השרתים של מיקרוסופט תכלול בקרוב 64 דאטה סנטרים ברחבי העולם, בהם לראשונה גם מרכז בישראל. הוא ישפר משמעותית את זמני התגובה והשיהוי וישמש גם משרדים וחברות ממשלתיים ומסחריות שמעוניינות להשאיר את המידע שלהן בגבולות המדינה. סיימון מבהיר שכלל ההתחייבויות הגלובליות שלקחה על עצמה מיקרוסופט יחולו גם בדאטה סנטר הישראלי, מה שייתן דחיפה לטכנולוגיות מהסוג הזה באקוסיסטם שלנו. פרופ' פרייס מזכיר כי מיטב המוחות נמצאים כאן: "אנחנו מובילים בעולם בטכנולוגיות מים – התפלה, הובלה ומיחזור – ואין שום סיבה שארץ שטופת שמש כמו שלנו לא תיקח את המושכות גם במעבר לאנרגיות מתחדשות ובפיתוח טכניקות לניקוי העולם מהפחמן העודף".
ההתייעלות בצריכת המים היא אתגר משמעותי כשלעצמו בתקופה של שינוי קיצוני במשטר הגשמים ומדבור שהולך ומתרחב. סיימון מזכיר כי גם בחיינו הפרטיים אנחנו משתמשים בהרבה יותר מים משנדמה לנו, אם מביאים בחשבון את מה שמכונה "מים וירטואליים": כוס קפה למשל כוללת גם את ייצור הכוס וטחינת הקפה, מה שמסתכם ב-140 ליטר, או 2,400 ליטר למנת המבורגר. "זו בעיה דרמטית, כששיעור עצום מאגני ההיקוות העולמיים הולכים ומתייבשים. מיקרוסופט משקיעה הון עתק במחקר ופיתוח של תהליכים להחזרת המשאב החיוני הזה לטבע, ובמקביל, לשימוש מופחת בו". הכוונה לא רק לניטור וייעול, אלא גם לרעיונות שאפתניים יותר שכבר נוסו בהצלחה: הטבעת דאטה סנטר שלם מול חופי סקוטלנד, כך שהוא פועל ללא צורך בקירור; מילוי דאטה סנטר בגז חלופי לחמצן (ההפעלה ממילא נעשית בעיקר מרחוק) שמפחית את ההתחממות בו; ומילוי בנוזל שיודע לפזר את החום בצורה מושלמת, כמעט ללא צורך בקירור.
שני הדוברים – המומחה הסביבתי ומי שמייצג בשיחה את התעשייה והמו"פ – מסכימים שהשעון מתקתק, ושממילא העולם נכנס לתהליך הזה בשלב מאוחר. "אם לא נעבור לאנרגיה נקייה ואפס פחמן בהקדם האפשרי, מה שאנחנו רואים וחווים בשנים האחרונות זה בקושי הפרומו", אומר פרופ' פרייס. ד"ר סיימון מצידו מבטיח להפוך כל אבן וחלקיק אטמוספירה כדי להשאיר לילדים ולנכדים עולם שקודם כול, ועוד לפני השדרוגים ברמת החיים, אפשר באמת לחיות בו.