גירסת הנינטנדו סוויץ' של המשחק Diablo III היא הדרך האולטימטיבית לשחק במשחק המצויין הזה. גם אם שיחקתם בו בעבר - שווה לתת לו סיבוב נוסף
בסוף השבוע שעבר, קיימה חברת המשחקים הפופולרית בליזארד את הכנס השנתי שלה. מול עשרות מעריצים, היא החליטה לחשוף משחק חדש במותג הוותיק דיאבלו שצפוי לצאת במהלך החודשים הקרובים. המשחק שהוצג, Diablo Immortal, זכה לקיטונות של בוז באינטרנט, מסיבה אחת בלבד: הוא מיועד לצאת למכשירים סלולריים.
המעריצים זעמו, וסיפרו שהם ציפו להכרזה על "משחק אמיתי", שייצא למחשב ולקונסולות המשחק המרכזיות, ולא למשחק סלולרי המיועד, מטבעו, לפלח קהל קצת יותר מיינסטרימי. אנשי השיווק של בליזארד הודו שהם קצת הופתעו מהתגובה, והבטיחו לחשב את צעדיהם הבאים בעניין.
בינתיים, עד שייצא המשחק הסלולרי או עד שיוכרז משחק אחר, מעריצי הסדרה הוותיקה יכולים להתעודד בגירסת הסוויץ' החדשה של Diablo III, המשחק האחרון בסדרה. בין אם הם חרשו על המשחק עשרות פעמים בגרסאות הקודמות שלו ובין אם הם משחקים בו לראשונה - גירסת הסוויץ' היא הדרך האולטימטיבית לשחק במשחק הזה.
משחק מפלצתי
הסוויץ' של נינטנדו היא קונסולה היברידית, שמתפקדת גם כקונסולה ניידת (עם מסך 7 אינץ' מובנה) והן כקונסולה ביתית (עם ערכת עגינה שמחברת אותה למסך הטלויזיה בסלון). לא משנה איך תבחרו לשחק בדיאבלו - העסק יעבוד נהדר.
הרעיון במשחק הזה די פשוט: העולם מלא במאות שדים מרושעים שהגיבור צריך לחסל. אתם בוחרים איזה סוג של גיבור אתם מעוניינים לשחק (לוחם, מכשף, צייד וכו') ויוצאים לדרך. בתחילת המשחק אתם חלשים יחסית, אבל ככל שתחסלו יותר שדים תעלו ברמות ותמצאו ציוד עוצמתי יותר, שיאפשר לכם לחסל שדים חזקים יותר - עד שתגיעו לדיאבלו עצמו, מלך השדים, ותחסלו גם אותו.
את כל המהלך הזה תתבקשו לבצע מספר רב של פעמים, ברמות קושי שונות. ככל שהמשחק מאתגר יותר - כך הוא מתגמל יותר, בציוד אפילו יותר חזק ומגניב. וכמובן שתמיד ניתן להתחיל הכל מאפס עם סוג אחר של לוחם.
כשהמשחק הזה יצא במקור, בשנת 2012, הוא כלל בערך 20 שעות משחק. עם השנים המפתחים של בליזארד הוסיפו לו עוד תכנים, עוד רמות קושי, עוד שלבים ועוד שדים - וכיום כבר מדובר במשחק מפלצתי של ממש, עם מאות שעות שרק מחכות להרפתקנים האמיצים שיסכימו להלחם בשדים.
גירסת הסוויץ' כוללת את כל התכנים שיצאו אי פעם למשחק, עם כמה בונוסים זניחים שבלעדיים לגירסה החדשה: שיריון בהשראת סדרת משחקי The Legend of Zelda, תמיכה בשלטי התנועה היחודיים של הסוויץ' ואפשרות לשחק בשני שחקנים על קונסולה אחת באמצעות שלטי ה-Joy Con המובנים בה (אפשרות לא מובנת מאליו בלבד בגלל מיעוט הכפתורים בבקר של נינטנדו, ודי מופלא שבליזארד הצליחה לגרום לה לעבוד).
התוספות החדשות והבלעדיות אינן שוות את המחיר - אבל כל שאר התוכן בהחלט כן. Diablo III מודל 2018 הוא משחק בשל, גדוש בתכנים, שמתאים גם לגיימרים וותיקים וגם לכאלה שרק עכשיו נכנסים לתחביב. העובדה שגירסת הסוויץ' היא ניידת ואפשר לשחק בה באוטובוס היא בונוס גדול נוסף שהיא יכולה לזקוף לטובתה.
רץ מעולה
החשש הגדול ביותר מגירסת הסוויץ' הנ"ל היא הצד הטכני שלה. הסוויץ' היא קונסולה עם מפרט טכני די חלש, ודיאבלו הוא משחק שאוהב לדחוס הרבה מאוד אקשן על המסך. למרבה ההפתעה, הטכנאים של בליזארד הצליחו ליצור גירסה כמעט מושלמת של המשחק, שרצה חלק לגמרי: בלי האטות, בלי גמגומים - לא משנה כמה שדים יש על המסך, דיאבלו רץ מצויין.
המקום היחיד בו הגירסה הנוכחית נחותה מהאחרות היא ברמת הפירוט הגרפי: גירסת הסוויץ' כוללת פחות אפקטים ויזואליים ורצה ברזולוציה חלשה יותר מגרסאות הקונסולות האחרות או ה-PC. אך לא לדאוג, לא מדובר בהבדל של שמיים וארץ: המשחק עדיין נאה למדי, ולדעתי ההקרבה הזו בהחלט שווה את הניידות של הגירסה הנוכחית.
גם מצב האונליין עובד מעולה, וגם זה לא מובן מאליו בקונסולות של נינטנדו, חברה שלא ידועה ברשת יציבה וזו בלשון המעטה. למרות זאת, אם תרצו לשחק יחד עם חברים, או להשתתף באירועים העונתיים במשחק תוכלו לעשות זאת בלי שום בעיה.
לא רק מריו וזלדה
הסוויץ' של נינטדו מתחילה לשבור לאט לאט את הפרדיגמה שבדרך כלל מאפיינת את הקונסולות של החברה הזו. זוהי לא רק קונסולה למריו וזלדה, אלא כזאת שגם מארחת מותגי משחקים גדולים אחרים כמו Doom, Woldenstein ועכשיו גם Diablo.
אז נכון, מדובר במשחק שיצא במקור לפני 2012 והוא לא בדיוק שיא הטכנולוגיה, אבל עדיין: זו הגירסה האולטימטיבית שלו, והוא רץ מדהים על קונסולה בגודל של אייפד. אם הייתם מספרים לי ב-2012 שתוך שש שנים אוכל לשחק בו בצורה ניידת הייתי חושב שאתם הוזים, או שמכרתם את נשמתכם לשטן.