תשכחו מטרור ומלחמות טריטוריה. המלחמה שמיוצגת במשחק הגדול החדש של יוביסופט, Ghost Recon: Wildlands, היא המלחמה בסמים. חיילים אמריקאים רבים משתתפים בה. הם מוצבים במדינות בדרום אמריקה ומנסים להפיל ברוני סמים, שמפיצים את מרכולתם ברחבי ארצות הברית.
זו מלחמה בעייתית מוסרית, שמציבה שאלות רבות לגבי מידת התערבותה הצבאית של ארה"ב במדינות זרות, גם אם הן לא נמצאות במצב מלחמה רשמי ומוגדר. למרבה הצער, Wildlands לא מתעסק ברצינות בסוגיה הזו, ומעדיף להציג אותה תוך שימוש בהומור נמוך ודמויות פלקטיות. זה מרגיש קצת כמו פספוס, אבל לא פספוס מפואר, כי למרות השטחיות היחסית שלו אפשר למצוא כאן משחק פעולה יעיל וכיפי - במיוחד אם מגיעים אליו יחד עם חברים.
אל תלכו עם זרים
Wildlands בנוי כמו משחק עולם פתוח טיפוסי: מפת העולם ענקית ומפוזרות בה עשרות משימות. כאן מחנה של סוחרי סמים שצריך להשמיד, שם יעד מבוקש שצריך להשמיד, ועוד יותר שם יש בוס אכזרי במיוחד שצריך, - ניחשתם נכון - להשמיד.
בשביל לבצע את כל ההשמדה הזו, תוכלו להיעזר בעד שלושה חברים. כמו רוב משחקי הפעולה המודרניים, המשחק הזה עובד הכי טוב כשמשחקים בו יחד עם חברים ברשת. אם תעשו זאת, תוכלו ליצור צוות קטן ואיכותי שיתמודד עם האתגרים השונים בצורות מגוונות ומקוריות, עם הרבה מאוד אלתורים כשהעניינים מתחילים להסתבך ("לעזאזל! הם ראו אותי! תפסו מחסה!" הוא המשפט שנאמר הכי הרבה פעמים במהלך שעות המשחק שלי).
אם אין לכם חברים שמוכנים לצאת אתכם לטיול הזה, תוכלו להסתפק במשחק עם זרים מוחלטים ברשת - אם כי זה לא מומלץ, כי לכו תתאמו איתם מבצעים טקטיים מורכבים - או לוותר על האינטראקציה האנושית ולתת לאינטליגנציה מלאכותית לשלוט בחבריכם לצוות. האפשרות האחרונה הופכת את המשחק לקל מאוד. ה-AI הופך את חברי הצוות שלכם לכמעט בלתי מנוצחים. הם תמיד יקפצו להציל אתכם לפני שתמותו, ויענו בצייתנות לכל הבקשות שלכם. אם אתם לא בקטע של אתגר - לכו על זה.
לסיים את המשחק יקח לכם בערך 40 שעות. 20 השעות הראשונות כיפיות למדי: זה משחק פעולה יעיל מאוד, עם מערכת יריות מוצלחת, גאדג'טים נחמדים שיסייעו לכם בקרב וגרפיקה לא רעה בכלל. אחרי 20 שעות העניינים יתחילו קצת לחזור על עצמם, וחבל: עוד קצת גיוון היה יכול לעשות פלאים לחצי השני של המשחק, שקצת נגרר יותר מדי זמן.
אפשר גם לתהות האם מבנה "העולם הפתוח" של העולם תורם לו: הניווט בעולם לא מאוד כיפי, וכלי הרכב שמוצעים בו לא נוחים לשליטה. אולי היה עדיף להסתפק בשורה של משימות ליניאריות.
דף המסרים של "אל סם" משכנע יותר
גיימרים רבים לא מתעניינים במסרים אידאולוגיים במשחקי הפעולה שלהם, אבל לדעתי יש טעם להתעכב עוד קצת על היעדר האידיאלוגיה של המשחק הזה. כפי שציינתי בהתחלה, מלחמות הסמים בדרום אמריקה מעלות ביקורת רבה לגבי פעילותה של ארצות הברית, כמו גם על ברוני הסמים עצמם, שמוכנים להקריב את המדינה שלהם תמורת רווח אישי.
כל מה שנשאר מהקונפליקט המעניין הזה הוא סיפור נקמה די פשטני: ברון הסמים התורן עינה והרג את אחד מחברי הצוות שלכם, ומטרתכם היא להגיע אליו ולחסל לו את הצורה (טוב טוב, "ללכוד אותו", אבל אף אחד לא יעשה לכם משפט אזריה אם האצבע שלכם תהיה קלה על ההדק). הדמויות מדברות בינן לבין עצמן בטונים ילדותיים, כולל בדיחות מפגרות וחסרות רגישות.
בדרך כלל, שמו של טום קלנסי (שחתום על המשחק הזה, למרות שנפטר הרבה לפני שהתחילו לעבוד עליו) מבטיח משחקים מציאותיים ורציניים. הפעם זה לא המצב: בין חוש ההומור הקלוקל לסיפור הלא משכנע, הבעיה הנראטיבית של Wildlands היא נקודה שיכולה להפריע גם לאנשים שמדלגים בדרך כלל על סצנות המעבר הסיפוריות ומתמקדים ביריות בלבד. חבל.
זמין ל-PC, Xbox 1 ופלייסטיישן 4