כולם מכירים את מריו השרברב, גיבור סדרת המשחקים המיתולוגית של נינטנדו שהוגדר על ידי רבים כ"מיקי מאוס של תעשיית המשחקים". את אחיו הקטן קצת פחות מכירים. לואיג'י הוא האח הקצת פחות מוצלח של המשפחה. הוא גמלוני, מסורבל ומאוד מאוד פחדן. ובמשחק החדש Luigi's Mansion 3 הוא חייב להיות אמיץ ולחלץ את כל חבריו מבית-מלון ענקי ורדוף רוחות.

החדשות הטובות: לואיג'י לא לבד. עוזר לו פרופסור משוגע עם אובססיה לא בריאה לכל מה שאינו טבעי, שמאבזר אותו בציוד המשוכלל ביותר ללכידת רוחות רפאים: פנס, שואב אבק, וגוש ירוק רוטט של ג'לי שנראה ומתנהג בדיוק כמו לואיג'י. מאוחר מדי להכנס לפאניקה?

המדריך ללוכד הרוחות המשופם

בתחילת המשחק, לואיג'י וחבריו מוזמנים לסוף שבוע קסום במלון יוקרתי. קצת כמו בקלאסיקה "הניצוץ", מהר מאוד מגלים שהמציאות מפחידה מכל דימיון. המלון נשלט על ידי רוח רפאים עצבנית במיוחד, שמנסה ללכוד את כל החבורה בתוך תמונות קיר. לואיג'י הוא היחיד שמצליח לברוח מהגורל האכזר, וכך הופך גם למושיע הפוטנציאלי של כל השאר.

בניגוד למשחקים הסטנדרטיים בסדרת "סופר מריו", Luigi's Mansion אינו משחק פלטפורמה. כדי לצלוח את האתגרים שהוא מציג יש להצטייד בקצת שכל ועין חדה לפרטים. עיקר המשחק מורכב מחידות סביבתיות, שצריך לפתור כדי להגיע לאיזורים חדשים של המלון ולהתקדם במשחק.

אגב, אם "בית מלון יוקרתי" נשמע לכם כמו רקע משעמם למשחק, אין מה לדאוג. המלון של Luigi's Mansion הוא כל דבר חוץ מסטנדרטי. כל קומה בו נבנתה בתמה אחרת, והוא כולל בתוכו, בין השאר, מוזיאון הסטורי, אולפן טלוויזיה, גן בוטני, פירמידה (!) ועוד.

הגיוון לא בלעדי רק לעיצוב הסביבה, אלא גם לסוגי האתגרים שתצטרכו לעבור. Luigi's Mansion הוא מסוג המשחקים שלא מפסיקים להפתיע. בכל רגע הוא יזרוק אליכם סוג חדש של פאזל או של רוח רפאים שצריך ללכוד. כשתחשבו שאתם מתחילים להבין מה צריך לעשות - המשחק יטרוף מחדש את הקלפים ויציג מכאניקות חדשות.

קסם מפחיד

את כל המשחק מלווה האווירה הקסומה והמקסימה שלפעמים נדמה שרק נינטנדו יודעת ליצור. זה לא מקרי שהמשחק יוצא בדיוק בזמן לליל כל הקדושים, הגירסה המפחידה של פורים. הוא מפחיד ומצחיק לכל אורכו, החל מסצנת הפתיחה המצויינת ועד לקרבות הבוסים שלא מפסיקים להפתיע. ואמנם מדובר במשחק קצת מפחיד, אבל האווירה שלו היא תמיד כמו של סרט מצוייר, והוא לחלוטין מתאים לכל המשפחה.

כדי להלחם ברוחות, לואיג'י נעזר בפנס ושואב אבק. האקשן במשחק ידרוש מכם לשלב את שני הכלים האלה (וגם כלים נוספים שתאספו ככל שתתקדמו). ראשית יש לסנוור רוח רפאים, ואז לתפוס אותה בזרם האוויר של שואב האבק עד שהיא תשאב כולה למיכל. זה אמנם לא הצד החזק של המשחק (עוד על זה בהמשך), אבל ברוב המקרים מדובר במערכת קרב סבירה למדי, שבוודאי לא גורעת מהמשחק המקסים הזה.

ויש גם את גו-איג'י, גירסת הג'לי של לואיג'י שמסייעת לו לפתור חידות שגדולות מדי לאדם אחד. גואיג'י מסוגל להגיע לאיזורים שלואיג'י לא יכול לגשת אליהם, אך נמס מייד כשהוא נתקל במקור מים, מה שיצריך מכם לחשוב טוב טוב מתי ואיך להשתמש בו.

יש גם מצד משחק מקוון, בו שחקנים מכל העולם יכולים להתאגד יחד כדי לחסל כמות גדולה של רוחות רפאים. הוא נחמד, אבל ה"מנה העיקרית" של המשחק הזה היא ללא ספק הקמפיין לשחקן יחיד שלו, שיקח לכם כ-12 שעות לסיים.

קשה לשאוב אבק

כמו שקשה להתעלם מהחן והליטוש של המשחק, כך גם קשה להתעלם מאחת הבעיות הכי קריטיות שלו, והיא השליטה בלואיג'י עצמו.

בתור האח הפחות מוצלח במשפחת מריו, לואיג'י הוא טיפוס די מגושם. ההרגשה הזאת עוברת טוב בהליכה הלא יציבה שלא, שמתאימה כמו כפפה לאווירה האיטית והמפחידה-חמודה של המשחק. אבל כשההרגשה המגושמת עוברת גם לקרבות זה כבר פחות כיף. כדי לכוון את כלי הנשק הלא סטנדרטיים של לואיג'י, נינטנדו בחרה לשלב בין שליטה תנועה (באמצעות הג'יירוסקופים המובנים בסוויץ') לבין שליטה עם ג'ויסטיקים, במיש-מאש שלא ממש מתחבר וגורם להרבה אי-דיוקים בשליטה.

ברוב המקרים הבעיה הזאת לא מעצבנת מספיק כדי לזרוק את הקונסולה על הקיר, אבל מדי פעם, במיוחד בשלבים האחרונים, הם גרמו לי להפסל סתם כי שואב האבק שלי לא הסכים בשום פנים ואופן לשאוב את הנקודה הנכונה.

ליטוש נוסף של מערכת השליטה היה הופך את ההמשחק הזה לכמעט מושלם, אבל גם במצב הזה מדובר בסוכריה נדירה בנוף המשחקים: משחק מלוטש, חמוד, מלא באווירה ובקסם שמתאים לכל המשפחה. נינטנדו הצליחה בשנים האחרונות למלא את ספריית המשחקים של הסוויץ' בלהיטים רבים, ו-Luigi's Mansion 3 יכול להצטרף לרשימה הזו בחזה מורם.

המשחק זמין לקונסולת הסוויץ'. עותק סקירה נשלח ע"י נינטנדו ישראל. ניתן לרכוש אצל המשווקים המורשים ובחנות הדיגיטלית