פיקאצ'ו רק נראה תמים. מאחורי המבט התמים מסתתר הסמל של מותג הבידור הרווחי ביותר בעולם: פוקימון.
נינטנדו שחררה לאחרונה את המשחקים החדשים ביותר בסדרת המשחקים המאוד מאוד מצליחה שלהם: Pokemon Sword ו-Pokemon Shield. למה שניים? ובכן, זו כבר מסורת: מדובר למעשה במשחק אחד שיוצא בשתי גרסאות עם הבדלים מינוריים. בכל משחק יש כמה פוקימונים בלעדיים, אבל חוץ מזה מדובר באותו דבר.
מה שבאמת מרגש במשחקים החדשים הם הפלטפורמה אליה הם יוצאים: הסוויץ'. מאז ומעולם המשחקים העיקריים בסדרה הזו יצאו לקונסולות ניידות (גיים בוי, DS וכו'). הסויץ' חזק יותר בהפרש גדול מהניידות, מה שפותח את החלון למשחק פוקימון ברמה שונה לגמרי ממה שאי פעם ראינו.
פוקימון פה, פוקימון שם
הדבר הראשון שרואים כשמתחילים לשחק במשחקים החדשים הוא שמדובר בשדרוג מובחן מאוד על הגרסאות הקודמות. הגרפיקה מרשימה יותר, הקצב מהיר יותר (בניגוד למשחקים הקודמים שכללו שעות ראשונות איטיות ומשעמם, כאן האקשן מתחיל ממש מוקדם), הפוקימונים מגניבים יותר. בקיצור, במבט ראשון - הכל נראה מושלם.
כמו בכל המשחקים בסדרה, גם הפעם אתם נכנסים לנעליו של מאמן פוקימונים מתחיל שחולם לאסוף את כל המפלצות הקטנות ולכבוש את ליגת לוחמי הפוקימונים. המסע שלכם לגביע הנכסף יחשוף אתכם גם לסוד מסתורי מעברה של יבשת גאלאר (המקבילה הפוקימונית של אנגליה), שקשור כמובן לפוקימון אגדי שאף אחד לא ראה כבר שנים.
אחרי שתעברו את האיזור הראשוני, תגיעו לראשונה ל"איזור הפראי", שהוא כנראה החידוש הכי מסעיר במשחק הזה. איזור פתוח לגמרי, שכולל עשרות פוקימונים שמסתובבים להם בפנאן שלהם ורק מחכים שתתפסו אותם. אם אתם מחוברים לרשת, זה יהיה גם המקום בו תוכלו לראות שחקנים אחרים מסתובבים לצדכם, ואפילו לחבור אליהם בנסיונות להביס גרסאות גדולות וחזקות במיוחד של פוקימונים נדירים.
הגרסאות הענקיות האלה הם גם החידוש העיקרי במשחק מבחינת הקרבות. בקרבות מסויימים תוכלו גם אתם להגדיל את הפוקימון העיקרי שלכם, וכך להפוך אותו לעוצמתי במיוחד. המכניקה הזו אמנם מחליפה מספר מכניקות שהוצגו במשחקים הקודמים ובכך גורמת לקרבות להיות פשוטים יותר מבעבר, אך זה לא בהכרח דבר רע. היא מוטמעת טוב וגורמת לקרבות הנ"ל להיות מרגשים ונראים יותר מאי פעם.
האיזור הפראי כיפי מאוד, ואפשר לבלות בו שעות ארוכות לפני שמתפנים "לטפל" במשימות שעלילת המשחק דורשת מכם. קצת חבל שבסופו של יום מדובר באיזור קטן ומוגבל, ושברגע שבוחרים להמשיך עם העלילה "נזרקים" חזרה לשלבים ליניאריים ומוגבלים. משחק פוקימון שלם שמורכב כולו מ"איזור פראי" היה יכול להיות הרבה יותר מעניין.
זעמם של המעריצים
ובכל זאת, לא הכל ורוד בממלכת הפוקימונים. כשהמשחקים האלה יצאו לפני מספר שבועות, התחוללה סערה אינטרנטית גדולה סביבם. המעריצים הגדולים של הסדרה זעמו על נינטנדו, שקיצצה משמעותית את ה"פוקידקס". תרגום למי שפחות מתמצא: כדי להקל על מלאכת הפיתוח, נינטנדו הכניסה למשחק מספר קטן יחסית של פוקימונים, והשאירה רבות מהמפלצות הקטנות בחוץ.
לא צריך להכנס לפאניקה. גם "מספר קטן של פוקימונים" זה הרבה יותר ממה שאתם צריכים, והוא כולל מאות מפלצות שונות. למעשה, מלאכת העריכה שנעשתה כאן זרקה לפח הרבה מהפוקימונים הפחות מוצלחים שהוצגו בשנים האחרונות, ומשאירה ארסנל מספר ומאוזן של מפלצות שהופך את החוויה למהודקת יותר.
אך בעוד השחקנים ה"רגילים" לא ירגישו בחסרונם של הפוקימונים הנעדרים, שחקני פוקימון מקצועיים (כן. יש דבר כזה), שמכירים כל פוקימון ופוקימון על בוריו, בהחלט מרגישים בכך. תחושת ה"נלקח לי" מוצדקת, אך כמו בכל זעם אינטרנטי, היא גם קצת מוגזמת, ובוודאי לא צריכה למנוע משחקנים חדשים או קז'ואליים להנות מהמשחקים האלה.
צעד קטן לפיקאצ'ו
למרות כל השינויים המצויינים, קשה שלא להרגיש לעיתים שנינטנדו לא עשתה עבודה מספיק יסודית בהתאמת סדרת המשחקים הוותיקה הזו לדור החדש שלה. מספיק להציץ ב-Zelda: Breath of the Wild או אפילו ב-Super Mario Odyssey כדי לדעת שהחברה הזו יודעת לחדש כשהיא באמת רוצה, ושני משחקי הפוקימונים החדשים פשוט לא חדשניים מספיק.
אולי המפתחים הרגישו שיש גבול לשינויים שהשחקנים שלהם מסוגלים לספוג במשחק אחד ולכן הם בחרו בגישה השמרנית. אולי פשוט לא היה להם מספיק זמן. ובכל זאת: פוש נוסף כדי לשפר את הגרפיקה, הטמעה של מכאניקות "האיזור הפראי" לכל אורך המשחק, כתיבת סיפור חדש ומרגש - כל אלה צעדים שהיו יכולים לקחת את המשחקים האלה צעד אחד נוסף קדימה. בסופו של יום, יש הרגשה שנינטנדו היתה יכולה לעשות יותר, הרבה יותר.
האם זה הופך את Pokemon Sword ו-Pokemon Shield למשחקים פחות מוצלחים בפני עצמם? לא. אלא אם כן אתם מעריצי פוקימון כבדים ששולטים בכל הניואנסים ועדיין פגועים מצמצום הפוקידקס, סביר שגם אתם תסכימו שמדובר בזוג משחקי הפוקימון הטובים ביותר של השנים האחרונות, ואולי מאז ומעולם. יש בהם המון תוכן, כמה חידושים מצויינים ומשחקיות בסיסית מצויינת וממכרת.
ובכל זאת, לפרקים המשחק הזה מרגיש כמו צעד אחד לפני הדבר האמיתי, משחקי הפוקימון הבאים שייצאו לסוויץ' ואולי ינצלו אותה בצורה טובה יותר. אם וכשזה יקרה נרגיש סוף סוף, על אמת, שפוקימון התקדם לשלב הבא של האבולוציה שלו. או כמו שאומרים: צעד קטן לפיקאצ'ו - צעד גדול לגיימרים.