מה זה צבעוני, צעקני וגדוש ממש עד הסוף ברובים, רובים ועוד רובים? התשובה: משחק הפעולה החדש Borderlands 3, שמגיע אלינו לאחר המתנה ארוכה מאוד של שש שנים מאז המשחק הקודם בסדרה (לא כולל ספין-אופים). הבעיה שאת אותו דבר בדיוק אפשר גם להגיד על שאר משחקי הסדרה שקדמו לו. האם לילד הזה חיכינו כל כך הרבה זמן?
מרגיש כמו 2012
נתחיל במידע הבסיסי. סדרת Borderlands היא אחת מהסדרות הבולטות בז'אנר עם השם משובב הלב Shlooter - שילוב של משחקי יריות עם מנגנון איסוף שלל, עליו בנוי ה"לופ" של המשחק.
חצי שעה אופיינית במשחק הזה נראית ככה: אתם מסתובבים בשלבים גדולים ויורים במאות אויבים. חלק מהם ישאירו אחריהם תיבות שלל, בתוכם תוכלו למצוא כלי נשק חדשים ועוצמתיים יותר. בסופו של דבר תגיעו לקרב בוס, שיהיה מטבעו מאתגר יותר מהאויבים הרגילים וישאיר אחריו תיבת שלל גדולה יותר עם כלי נשק מוצלח יותר. וחוזר חלילה וחלילה במשך עשרות שעות.
אולפן המשחקים Gearbox מבטיח שהמשחק הזה כולל מיליארד (!) רובים שונים, ככה שגם אם תשחקו בו תקופת חיים שלמה אין סיכוי שתראו את כולם. וכמיטב המסורת, חלק מכלי הנשק הנ"ל מטורפים לחלוטין, ומשנים לגמרי את הדרך בה תתקפו את האויבים הרבים שישמחו להפוך לבשר התותחים הפרטי שלכם.
כך למשל, בשלב די מוקדם במשחק נתקלתי בכלי נשק שבכל פעם בו מטעינים אותו הוא זורק רימון מתלקח, שיכול לפגוע גם באויבים אך גם בחברים שלכם. לפתע המחשבה מתי כדאי לטעון את הרובה הפכה להרבה יותר טקטית ממקודם. כלי נשק אחר ירה מעין "גדר אנרגיה" רחבה שהתקמה בקצב איטי מאוד, אך ברגע שאחד האויבים נתקל בה הוא פשוט הפך לאפר.
מלבד כלי הנשק, במהלך המשחק תוכלו לשדרג גם את היכולות המיוחדות של הדמויות שלכם, לכל אחת מהדמויות שניתן לבחור יש סט מהלכים מיוחד, ואחרי שתצברו מספיק נקודות ניסיון תוכלו לבחור איזה יכולות לשדרג וליצור דמות שתתאים לסגנון המשחק הייחודי שלכם.
הבעיה העיקרית כאן היא שכל זה כבר מוכר למי ששיחק במשחקים הקודמים בסדרה, וש-Borderlands 3 לא מציג כמעט חידושים על פני המנגנונים הנ"ל, שמתחילים להרגיש קצת מיושנים בקצוות. רוצה להגיד - אם המשחק הזה היה יוצא שנתיים-שלוש אחרי המשחק הקודם בסדרה זה היה יכול להרגיש כמו סיקוול ראוי. שש שנים זה פשוט יותר מדי זמן לחכות למשחק שמרגיש, בבסיסו, כאילו תיכנתו אותו ב-2012.
חה חה חה חה חה, איזו בדיחה
עוד נדבך עיקרי במשחק הוא חוש ההומור הייחודי שלו, שיוצרי המשחק וודאי מגדירים אותו כ"פרוע". כל הדמויות במשחק יודעות שהן נמצאות בעולם אלים מאוד וחסר רחמים, ומתייחסות לכך בשורה אינסופית של פאנצ'ים. כך למשל, אויבים רבים ינצלו את הנשימות האחרונות שלהם כדי לצעוק לעברכם "ובכן, אולי הרגתם אותנו אבל הבדיחה היא עליכם כי בדיוק עשינו קקי במכנסיים".
עכשיו, אני יודעת שעל טעם ועל ריח לא נהוג להתווכח, ויצא לי לדבר על מעט גיימרים שצחקו בקול רם במהלך המשחק. אני, באופן אישי, לא צחקתי כמעט. להיפך. חוש ההומור הרגיש לי ילדותי וגרם לתחושות קרינג' גדולות ברגעים מסויימים.
חוש ההומור הזה מגיע בצורה מסויימת על חשבון עלילה מהודקת או פיתוח דמויות עמוק. אפילו האויבים המרכזיים של הסיפור, זוג אחים שהם פארודיה לא מאוד מעודנת על כוכבני יוטיוב, לא מצליחים לעורר אנטגוניזם או לבלוט מעל שאר האויבים. דמויות המשנה ה"טובות" בכלל גרמו לי להתקפי עיוותים מכמות הבדיחות הלא מוצלחות שהם פלטו. אבל לא מתווכחים על טעמים, כאמור. אם אליכם ההומור הזה כן מדבר - וודאי לא תמצאו אותו כנקודה לשלילה, כנראה להיפך. מי צריך עלילה כשיש כל כך הרבה בדיחות.
מחוספס בפינות
כמו במשחקים הקודמים בסדרה, גם את Borderlands 3 עדיף לשחק יחד עם חברים אחרים במצב משחק שיתופי (קו-אופ). לבד הוא הופך לרפטטיבי מדי די מהר. ביחד עם חברים, כשאפשר להתעלם מהבדיחות ולדבר תוך כדי יריות על הא ועל דא, הוא הופך להרבה יותר נחמד. כשמשחקים ביחד גם קל יותר להתעלם מכך שהשעות הראשונות של המשחק די משעממות, ושצריך לצלוח אותן עד שמגיעים לחלקים (ולרובים) היותר מוצלחים בהמשך.
למרבה הצער, יש גם כמה מגרעות טכניות שקצת מפריעות לכיף הזה. הבולטת מכולן היא כמות הזמן הלא סבירה שלוקח לתפריטי המשחק להיטען, ענין שמפריע מאוד בכל פעם שמקבלים מספיק נקודות נסיון ורוצים לשדרג את הדמות. גם הגרפיקה בהחלט נאה אבל לא מרשימה בצורה יוצאת דופן.
ובכל זאת, למרות הבעיות וההרגשה המעט מיושנת, Borderlands 3 הוא בבסיסו משחק די כיפי. רוב כלי הנשק מרגישים נהדר, הקרבות המוניים ומלאי אנדרנלין ומנגנון השלל מכניס עניין לכל סשן משחק. אז נכון, הוא לא יזכה בתואר "המשחק החדשני של השנה", ואולי גם תעדיפו לשחק בו כאשר הווליום מושתק כדי שלא תצטרכו לשמוע את הבדיחות, ובכל זאת: בסופו של יום הוא מספק חווית אקשן לא רעה בכלל. וכשמדובר במשחק עם מיליארד רובים, זה הדבר החשוב באמת.