בדקה הראשונה של המשחק החדש For Honor עמדה בפניי בחירה: האם אני רוצה לשחק אביר, ויקינג או סמוראי.
זו בחירה לא פשוטה, שגרמה לי לתהות כל מיני תהיות. הגדולה ביניהן הייתה ניסיון להיזכר האם הייתה איזושהי תקופה היסטורית בה שלוש הקבוצות הנ"ל נפגשו ונלחמו, כפי שהן עושות במשחק הפעולה הזה.
דקה אחרי הבחירה הזו כבר הייתי בלב קרב מפחיד במיוחד, והבנתי שבמשחק הזה אין זמן להתמקד בזוטות כמו עובדות היסטוריות.
קרבות או לא להיות
הליבה של For Honor היא מערכת הקרבות שלו. היא מבוססת על איזון מדויק בין כח התקפי לבין יכולת הגנה טובה.
כל מתקפה במשחק יכולה להגיע משלושה כיוונים שונים: שמאל, ימין ולמעלה. כשאתם ניצבים מול אויב, אתם צריכים להבחין מאיזה כיוון הוא הולך להתקיף ולהרים את ההגנה שלכם בהתאם (שיחקתם בסדרת Infinity Blade ל-iPhone? הבסיס דומה). הגנתם לכיוון הלא נכון? צפו למכה כואבת. עכשיו תוסיפו על הבסיס הזה קומבואים, מתקפות מיוחדות, זריקות וכו' – ותקבלו גיוון עצום, שגורם לכל קרב להרגיש שונה לגמרי.
המערכת הזאת עובדת מצויין בקרבות 1 על 1. כאן אין אפס – השחקן עם היכולת הטובה ביותר לנתח את הקרב ולהגיב בהתאם ינצח ב-99% מהמקרים, מה שמעודד אתכם להשתפר כל הזמן.
אם, לעומת זאת, תיקלעו לקרב נגד יותר מיריב אחד במקביל, מה שיכול לקרות במצב התחרותי – אם אתם וחברי הקבוצה שלכם לא תתאמו את ההתקפות שלכם ביחד, העסק ירגיש לפעמים לא הוגן. מצד שני, במקרים המועטים שכן תצליחו לנצח כנופייה של שלושה לוחמים שמתנפלים עליכם ביחד – תרגישו ממש טוב עם עצמכם.
ל-For Honor יש, בנוסף למצב התחרותי המוצלח, גם קמפיין קצר לשחקן יחיד, אך לא מדובר במשהו שאפשר להרחיב עליו יותר מדי. הקמפיין לא מאוד מלהיב עלילתית (אם כי גם לא נוראי במיוחד), ומלבד כמה קרבות בוס נחמדים מרגיש כמו משהו ששחקנים חדשים צריכים לשחק כדי ללמוד תוך כדי איך להתנהל בקרבות הרשת, שהם לב העניין כאן.
קח אותו לאט את הזמן
כמשחק רשת תחרותי, For Honor מעוניין בשחקנים שישקיעו בו זמן ואנרגיה. תשכחו מקרבות קצרים ותזזיתיים בסגנון Call of Duty או Titanfall. הקרבות במשחק הזה ארוכים יותר ודורשים הרבה יותר יכולת ריכוז וסבלנות. מי שיאבד ריכוז, ולו לרגע אחד – עלול למצוא את עצמו מחוץ לקרב.
שחקן שיחליט להתמקצע בו - ובהחלט יש כאן במה להתמקצע - יוכל לבלות כאן חודשים ואולי אפילו שנים, במיוחד אם ימצא קבוצה של שחקנים שישחקו איתו ביחד. המשימה של יוביסופט כעת היא להמשיך לתמוך בו, ולהוציא לו תכנים חדשים שיחזיקו את הקהילה מרוצה וצמודה למשחק.
החדשות הטובות: יוביסופט הוכיחה בשנים האחרונות שהיא מסוגלת לתמוך במשחקים כאלה (ע"ע Rainbow Six Siege, שלמרות שהתקבל במקלחת צוננת על ידי מבקרי משחקים כשיצא בשנה שעברה, נהנה מקהילה מגובשת ופעילה עד היום), ו-For Honor מציג משחקיות מעניינת ומאתגרת, שבהחלט יכולה למשוך שחקנים כאלה.
החדשות הרעות: יש עוד הרבה משחקים תחרותיים ארוכי טווח בשוק. הבולט בהם בתקופה האחרונה הוא Overwatch של בליזארד. עדיין מוקדם מדי לקבוע אם For Honor יצליח לצבור את המאסה הקריטית של שחקנים שתיצור קהילה פעילה ושוקקת שהופכת את המשחק הזה להשקעה טובה.
למרות זאת, אם תמצאו למשחק החדש פינה חמה בלב ובלו"ז שלכם – יש מצב שתתאהבו.
המשחק זמין לפלייסטיישן 4, אקס-בוקס 1 או מחשב