המופלא: The Witcher 3
הדבר הראשון שאמרתי כשהתחלתי את המסע שלי ב-The Witcher 3 בגרסת הסוויץ' החדשה שלו היה "אני לא מאמינה שהדבר הזה קיים".
המשחק The Witcher 3 אמנם לא חדש במיוחד, אבל הוא אחד המשחקים המרשימים והגדולים ביותר שיצאו לקונסולות מהדור הנוכחי (פלייסטיישן 4 ו-Xbox One), ומצליח להוציא את המיץ גם לגרסאות ה-PRO של הקונסולות הנ"ל. כיצד משחק כל כך מרשים טכני יכול לרוץ על קונסולה שהיא, בסופו של יום, טאבלט על סטרואידים? התשובה היא "עם כמה פשרות שקשה להתעלם מהן אך קל לסלוח להן".
איך שלא תסתכלו עליה, גירסת הסוויץ' של ה-Witcher לא נראית מדהים. כדי ליצור את העולם הנרחב של המשחק בקונסולה הקטנה, המפתחים השתמשו בטכנולוגיה שמאפשרת להם לשנות את רזולוצית התמונה בזמן אמת, כך שרגעים עמוסים יותר טכנית מוצגים ברזולוציה נחותה כדי לא לפגוע בביצועים. וזה ניכר. מאוד. כבר בתחילת המשחק נתקלתי באיזורים מטושטשים מאוד, שהתווספו לטקסטורות גסות ואפקטים רבים שפשוט הוצאו החוצה מהגירסה הזאת.
ולמרות זאת, ברגע שמתגברים על הטישטוש מגלים גירסה יציבה של המשחק. יש אמנם דרכים יפות ויציבות יותר לשחק במשחק הזה, אבל גירסת הסוויץ' שחיקה לכל אורכה וכוללת את כל התכנים מהמשחק המקורי. אם עדיין לא שיחקתם במשחק הזה, או אתם רוצים להתרענן רגע לפני שהסדרה המבוססת על המותג מגיעה לנטפליקס - הגירסה החדשה היא בהחלט אפשרות שלא צריך לבטל מראש.
התחרותי: Overwatch
לפני לא כל כך הרבה חודשים, Overwatch היה אחד המשחקים התחרותיים החשובים בעולם. אם הייתם מספרים לי לפני שנה שגירסה שלו עתידה לצאת לסוויץ' הייתי נופלת מהכיסא. לשחק בכל זמן ובכל מקום במשחק הפעולה המהיר והעצבני הזה? תרשמו אותי ומהר.
רק מה, מאז עברו די הרבה מים מתחת לגשר. Fortnite השתלט כמעט לחלוטין על הנישה של משחקי פעולה המוניים (שלא להגיד ש-Overwatch איבד את קהילת השחקנים שלו, אבל היא בהחלט התדללה מעט), ובליזארד, יצרנית המשחק, ספגה ביקורת רבה מצד מעריציה על מספר צעדים שעשתה בחודשים האחרונים. Overwatch הוא כבר לא הביג דיל שהיה בעבר. וחבל.
גירסת הסוויץ' הזאת לא רעה במיוחד, אבל גם לא מצטיינת. רוב הבעיות העיקריות בכלל לא באשמת המפתחים. זה פשוט שקשה מאוד להיות מדוייקים עם השלטים הקטנים של הסוויץ' (תוספת של שליטת-תנועה מסייעת במעט אבל לא פותרת את העניין לגמרי), וגם חיבור הרשת של הסוויץ', שמבוסס על Wi-fi, אינו יציב במיוחד. גם הגרפיקה שונמכה והביצועים אינם מושלמים (30 פריימים לשנייה שצוללים מדי פעם), אבל ברגע שמתרגלים זה בהחלט עניין שאפשר להתגבר עליו.
בליזארד יצרה בסוף 2019 פורט לא רע בכלל של משחק שהיה להיט היסטרי למעלה משנה לפני כן. מי שעדיין מכור אליו וודאי ישמח לקחת אותו איתו לכל מקום, והגירסה החדשה תאפשר לו לעשות את זה, עם כמה פשרות לא סימפטיות אך בהחלט מובנות.
היפני: Dragon Quest XI
כש-Dragon Quest XI יצא לפני מספר חודשים לקונסולת הפלייסטיישן 4 (וגם ל-PC) זו היתה אהבה ממבט ראשון. משחק תפקידים-יפני ארוך, אפי, עם גרפיקה מהממת וסיפור לא מאיים.
גירסת הסוויץ' שיצאה לאחרונה מתהדרת בתת-הכותרת Defenitive Edition, מה שנראה במבט ראשון די מוזר. כיצד גירסה שמיועדת לפלטפורמה חלשה משמעותית מעזה להגדיר את עצמה כדפניטיבית? אבל אחרי כמה עשרות שעות בגירסת הסוויץ' מבינים שלא מדובר בהגזמה.
למרות שהגרפיקה מעט מטושטשת לעומת הגרסאות האחרות, גירסת הסוויץ' של המשחק כוללת את כל התוכן מהמקור + מצב משחק חדש לגמרי, שיאפשר לכם לשחק בכל המשחק עם גרפיקה דו-ממדית המושפעת מימי הסופר-נינטנדו. הגירסה הזאת נועדה בעיקר לעשות נעים בגב של חובבי הסדרה הוותיקים, אבל כיף לשחק בה גם אם זה המשחק הראשון שלכם בפרנצ'ייז המפואר הזה. לא מספיק? יש כאן גם פסקול שהוקלט מחדש עם תזמורת מלאה.
שני התוספות האלה, פלוס ההתאמה הכמעט מוחלטת בין ז'נר המשחקים היפניים לפלטפורמות ניידות (מה יותר מתאים מלשחק משחק בן כ-100 שעות בנסיעות ארוכות באוטובוס וברכבת?) מפצים על השנמוך הקל בגרפיקה. אם עדיין לא שיחקתם במשחק המקסים הזה - גירסת הסוויץ' היא הגירסה בשבילכם.