סדרות משחקים טובות אף פעם לא מתות, הן רק מקבלות עוד ועוד ועוד המשכים עד שכל האוויר יוצא מהן.
אין ספק ש-Uncharted, סדרת משחקי ההרפתקה-פעולה של סוני, היא סדרת משחקים טובה. אפילו משובחת. ארבעת משחקיה, שיצאו לקונסולות הפלייסטיישן 3 ו-4 של סוני, חביבים מאוד על הגיימרים – ובצדק. המשחק החדש, סוג של Uncharted ארבע וחצי (הסבר בהמשך), לא מבייש את המותג - אבל למרבה הצער גם לא מחדש כמעט כלום על הנוסחה המוכרת.
התוצאה: משחק מענג, שיעשה נעים בעיקר - אך לא רק - למעריצי הסדרה, אבל כזה שאין שום סיבה הכרחית לשחק בו.
ניית'ן אאוט, קלואי אין
ההבדל העיקרי, ואולי גם היחידי, בין המשחק החדש לבין אלה שקדמו לו, הוא היעדרו של ניית'ן דרייק, "מר אנצ'רטד", מי שהיה גיבור המשחקים הקודמים. סוף המשחק הקודם בסדרה הביא לסיומו את סיפורו של ניית'ן, גנב העתיקות השרמנטי.
מי שמחליפה אותו היא קלואי פרייז'ר, גנבת עתיקות שרמנטית לא פחות, שהייתה דמות משנית אך חביבה על הקהל במשחקים הקודמים, והיא גם במקרה האקסית המיתולוגית של ניית'ן. אל קלואי מצטרפת נאדין רוס, שכירת חרב שהקשתה על חייו של דרייק במשחק הרביעי בסדרה. נשמע כמו אופרת סבון זולה? ובכן, עדיין לא סיפרתי לכם על סיפור חייה המרגש של קלואי שנחשף במשחק החדש, ועל מערכת היחסים המתגלגלת בין שתי הנשים, שמתחילות כצ'ילבות מרירות ומסיימות (זהירות ספוילר!) כחברות הכי טובות.
אז נכון, הסיפור הזה, שמתרחש על רקע נסיון להשיג אוצר הודי עתיק ואבוד לפני שיגיע אליו מנהיג צבאי אכזר, הוא לא בדיוק מבריק, אבל ממתי סדרת Uncharted היתה צריכה סיפורים מבריקים כדי להיות אפקטיבית? כמו במשחקים הקודמים, גם הפעם זה מרגיש כמו סרט אקשן מוצלח שכתוב כהלכה ומבוצע בצורה נהדרת - ומהבחינות האלה הסיפור הנוכחי לא נופל באיכותו מקודמיו.
גם האקשן של המשחק לא נופל מקודמיו. כמו בכל ה-Unchartedים לפניו, גם ב-Lost Legacy תבלו את זמנכם ביריות מול אויבים אכזריים וקטעי פלטפורמה מתוסרטים. הגיימפליי עצמו הוא לא הטופ של הז'אנר, אבל ערכי ההפקה הגבוהים והגרפיקה עוצרת הנשימה מפצים על זה ויוצרים חווית משחק משובחת. אם שיחקתם באחד הקודמים - אתם יודעים בדיוק למה לצפות.
ההרחבה שהתרחבה
השאלה הנשאלת היא מי בדיוק צריך עוד Uncharted. אין ספק שמדובר בסדרת משחקים מצוינת, אבל האם ארבעה משחקים זה לא מספיק? לא הגיע הזמן שיוצרי המשחק המוכשרים יתחילו לעבוד על דברים חדשים, ולא ימחזרו שוב את אותן דמויות ואותן עלילות?
אחרי ששיחקתי במשחק הזה אני נשאר בתחושה מעורבת: מצד אחד - הוא היה מאוד מאוד כיפי. נהניתי מכל רגע, באמת. השלב האחרון, מחווה לשניים מהשלבים האייקוניים ביותר מהמשחקים הקודמים, היה לא פחות ממושלם. מצד שני - בסרט הזה, או ליתר דיוק במשחק הזה, כבר היינו. ארבע פעמים.
Lost Legacy תוכנן, במקור, כפרק הרחבה קצר למשחק הרביעי בסדרה. בשלב מסוים בפיתוח החליטו להרחיב אותו, ובסופו של דבר הוא יצא באורך של משחק מלא ממוצע (כ-8-10 שעות משחק). אך שורשיו כחבילת הרחבה ניכרים, וזו כנראה הסיבה שהיוצרים לא ניסו לחדש כמעט כלום בכל הנוגע למכניקות המשחק. זה פשוט מרגיש כמו עוד מאותו דבר.
האם זה מספיק טוב? תלוי עד כמה אהבתם את המשחקים הקודמים.