ההיסטוריה מלאה בסיפורים על המצאות וגילויים שמקורם בטעות. כך גם מתחיל הסיפור של החומר השחור ביותר שהתגלה לאחרונה במעבדות המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT) – והוא שחור פי 10 יותר מכל חומר אחר.
הגילוי שהוביל להסתרת יהלום ששוויו שני מיליון דולר
החוקרים הצליחו לגדל ננו-צינוריות פחמן על פני יריעת אלומניום – מה שגרם ליריעה להתכהות ולספוג לפחות 99.995% מהאור סביבו. הגילוי זכה לשימוש ביצירה משותפת של הצוות שגילה אותו ואמנית הנמצאת ברזידנסי במרכז האמנות, המדע והטכנולוגיה של MIT.
היצירה, שזכתה לשם “גאולת היוהרה”, כללה עטיפת יהלום צהוב במשקל 16.78 קרט ובשווי שני מיליון דולר בחומר ו”הסתרתו” לעיני כל. היצירה מוצגת בבניין הבורסה של ניו יורק. בעקבות ההצלחה, הצוות שגילה את החומר הגיש בקשה לרישומו כפטנט ומציע אותו בחינם לכל אמן שירצה לעשות בו שימוש.
הצוות שמאחורי הגילוי כלל פרופסור לאירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה מ-MIT בשם בריאן ווארדל ומרצה מאוניברסיטת ג’יאוטונג שבשנגחאי בשם קהאנג קוי. השניים ניסו לגדל “יערות” של ננו-צינוריות פחמן, מבנה של פחמן בעל חוזק יוצא דופן, תכונות חשמליות ייחודיות ומוליכות גבוהה, על פני יריעת אלומיניום. עם זאת, הצוות נתקל שוב ושוב בבעיה אחת – תחמוצת שנוצרה על היריעה ועצרה את התהליך.
בניסויים שביצע צוות בראשות ווארדל בניסיון לבחון שימוש בחומרים שניתן למצוא בכל מזווה ביתי, גילו החוקרים כי הכלור במלח שולחני הצליח לאכל את משטח יריעת האלומיניום ובכך להסיר את התחמוצת שמנע את גידול הננו-צינוריות.
עוד ב-Geekime
הפרסום עובד: Innovid הישראלית רוכשת את חברת Herolens ב-30 מיליון דולר
חברת Joonko שנלחמת באפליה במקומות עבודה מגייסת 2.4 מיליון דולר
השלב הבא היה העברת היריעה לסביבה נטולת חמצן והנחתה בתנור לטובת גידול הננו-צינוריות. בזכות הסרת התחמוצת משטח הפנים של יריעת האלומיניום, הצליחו החוקרים לגדל את הננו-צינוריות – כשהם מגיעים לממצאים שלהם ציפו כמו שיפור התכונות התרמיות והחשמליות של החומר. הגילוי המפתיע בתהליך היה הצבע של החומר.
“אני זוכר ששמתי לב כמה כהה החומר – לפני גידול הננו-צינוריות – ואחרי הגידול. הוא נראה כהה יותר”, סיפר קוי לבלוג של MIT. לאחר מכן מדדו המדענים את יכולת ספיגת האור של החומר החדש וגילה כי הוא ספג לפחות 99.995% מהאור מכל זווית אפשרית – יותר מכל חומר שחור אחר.
החומר מעורר עניין בתעשיית החלל הבינלאומית, ובין השאר נבדקת האפשרות של שימוש בו בטלסקופ חלל, כמו טלסקופ האבל המוכר, שמטרתו תצפיות אסטרונומיות למטרות מחקר. ג’ון מאת’ר, אסטרופיזיקאי זוכה פרס נובל, עומד מאחורי המהלך – שמטרתו יצירת צל באמצעות החומר, כדי למנוע את סינוור עדשת הטלסקופ מהאור הנפלט מכוכבים. שימוש שכזה יכול להיות שימושי בצילום כוכבי לכת הנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו.