באפריל 1986 התבקעה ליבת הכור האטומי בצ'רנוביל והחל לפלוט קרינה קטלנית. השלטון הסובייטי גייס עשרות אלפי אנשים לאטימת הכור הדולף, אך הבינו מהר מאוד שבמתחם הכור יש כמה נקודות כל כך רדיואקטיביות שאדם שיעבוד בהן ימות במהירות. למקום הובהלו מכונות נשלטות מרחוק, חלקן בשלבי ניסוי ראשוניים. היה זה המקרה הראשון בו רובוטים הופעלו בקנה מידה רחב כדי להציל חיי אדם ולפתור בעיה מורכבת.

מאז עברו דורות שלמים של טכנולוגיות רובוטיקה ואנו עומדים בפני המהפכה הבאה בתחום: החלפה מלאה של עובדים אנושיים ברובוטים בקשת רחבה של תחומי תעסוקה. אילו עובדים יוחלפו? מה יעשו הרובוטים טוב מהם?

רפואה: דוקטור רובוט, נא להגיע לפנימית

רופאים לא נתפסים בעינינו כבעלי תפקיד שאפשר להחליף במכונות: המגע האישי, הניסיון העשיר והפתרונות היצירתיים שלהם אינם קלים לסנתוז. ואולם, רופאים (מכירורגים ועד סטאז'רים במחלקות) יהיו בין בעלי המקצוע הראשונים שיוחלפו לחלוטין בידי רובוטים, אפילו לפני פועלי ניקיון.

בעתיד יוכלו רובוטים להחליף כירורגים באופן מלא: ככל שהניתוח עדין ומורכב יותר, כך יש יתרון למוטוריקה עדינה ודיוק – תחומים בהם זרוע רובוטית תמיד תהיה טובה יותר מזרוע אנושית. את ניסיונם של הרופאים אפשר לקטלג ולהפוך למסד נתונים, כזה שיוכל לשמש רובוטים רבים בכל העולם. המשמעות היא שכבר לא תשמעו יותר על מנתח מעולה שנמצא בבית חולים ספציפי, כי כל הרובוטים יהיו טובים באותה המידה. בחדר הניתוח כבר לא יהיו מספר רופאים: רובוט יבצע את ההליך, ינטר את מדדי המטופל, יגיב מיידית לשינויים וסיבוכים והתפקיד היחיד של הרופא יהיה לפגוש את המשפחה בחדר ההמתנה ולספר איך הלך הניתוח.

כבר היום אפשר למצוא רובוטים בבתי החולים – גם מחוץ לחדרי הניתוח. למשל, חברות אינטאץ' ואיירובוט פיתחו רובוט לביקורי רופא. הוא מסתובב בין מיטות החולים כשעליו חיישנים רבים, שמאפשרים לקבל תמונת מצב רפואית באופן כמעט מיידי. רופא אנושי עדיין שולט בו מרחוק ומתקשר עם החולה דרכו – אך ביקורי הרופא יעילים בהרבה, מה שמאפשר לבדוק יותר מאושפזים באמצעות פחות רופאים אנושיים. הרובוט אינו אוטונומי לחלוטין, אך לא ירחק היום בו כבר לא יהיה צורך במפעיל אנושי.

חקלאות: לדוד רובוט היתה חווה

אחת המלאכות הקשות ביותר היא עבודת האדמה: גידול מזון חי או צומח, השקיית שדות, רעיית עדרים וכולי. לפיכך, טבעי שרובוטים ישתלבו בתעשיית החקלאות. מרכז מחקר הרובוטיקה של אוניברסיטת סידני פיתח משפחה מרשימה של רובוטים חקלאיים, שמסוגלים לבצע את כל מלאכות הפועלים: רעיית עדרי צאן ובקר (תוך ניטור מצבן הבריאותי של החיות), זריעה וקטיף של גידולי שדה, ריסוס השדות נגד מזיקים, סריקת מצב הקרקע והכנה לשתילה.

הפיתוחים הללו הם אוטונומיים לחלוטין, מה שבעצם מבטל את הצורך בחקלאים אנושיים: בעל החווה יצטרך רקלשבת במרפסת ולראות דרך הסמארטפון מה הרובוטים עושים – ואז למכור את התוצרת החקלאית. יתרון מיוחד של הרובוטים הללו הוא הדיוק: חיישנים חכמים מסוגלים למשל, להבדיל בין צמח חקלאי ועשב שוטה ולרסס אך ורק את העשב – ובכך לחסוך מיליונים בהוצאות ריסוס ולצמצם שימוש בכימיקלים מסוכנים.

רובוטים חקלאיים עתידים להגיע גם אל מי שלא מגדל דונמים של יבולים, אבל רוצה ירקות ותבלינים טריים בגינה שלו: סטארט-אפ בשם פארמבוט ג'נסיס (https://farmbot.io/) פיתח גינה רובוטית. מדובר במערכת שיודעת לזרוע, להשקות, לנכש עשבים, לנטר את מצב הקרקע ואף לקצור צמחי תבלין, מרפא וירקות למיניהם. הרובוט הוא בקוד פתוח, מה שיאפשר לממציאים חובבים לשפר אותו, להעניק לו יכולות חדשות ולהפוך אותו למוצרים חדשים.


חברה יפנית לקחה את הגינה הרובוטית לשלב הבא: שדה ממוכן, שכולו מנוטר בידי רובוטים ומגודל בעזרתם – ונמצא בתוך בניין. עקרונות המערכת דומים לשל פארמבוט, אך בקנה מידה רחב בהרבה: הצמחייה מגודלת בקומות רבות של מדפים, מה שמאפשר לחסוך במקום ולגדל את המזון גם בלב איזורים עירוניים. בנוסף לחיסכון המשמעותי בכסף ובכוח עבודה – מה שיכול להוזיל את מחיר הירקות – לפיתוח הזה יש גם יתרון אקולוגי: חווה עירונית פירושה שלא צריך לפנות שטחי בר ולפגוע בבתי גידול של בעלי חיים.

 

סיעוד: המטפל הרובוטי של סבא

הודות לרפואה מאריכת חיים, בעולם המערבי יש ציבור גדל והולך של קשישים עריריים. רבים מהם זוכים לטיפול ירוד בבתי אבות ובתי חולים גריאטריים, מה שמשפיע על מצבם הבריאותי, מייסר אותם ומכביד על מערכת הבריאות. תחום הרובוטיקה עתיד לשפר את המצב בהקדם: בתחילת החודש נחשף הרובוט של אינטואישן רובוטיקס, סטארט-אפ ישראלי, ועשה רעש גדול במדיה העולמית: ביכולתו לתקשר עם קשישים ולהפיג את הבדידות שלהם.

ישנם גם מוצרים שהפוקוס שלהם הוא בסיוע לקשישים חולים. למשל, ג'ירף פלוס, שפותח בידי מעבדות בספרד ובמימון של האיחוד האירופי. ג'ירף מסתובב בבית ביחד עם הקשיש, עוקב אחר שינויים סביבתיים שמשפיעים על בריאותו ויכול לחבר אותו במהירות לרופאים בעת הצורך.

למטפלים רובוטיים יש יתרונות עצומים על פני מטפלים אנושיים: אין צורך לדאוג להם למגורים, למשכורות או לקבל אישורים מיוחדים להעסיק אותם (במדינות כמו ישראל, שנשענות על עובדים זרים בתחום הסיעוד). הדגמים הבאים בקטגוריה זו יכללו שילוב של חיישנים לבישים, כדי שלא יהיה סיכוי שהרובוט יפספס קפיצה בלחץ הדם של בעליו, או כל שינוי במדד רפואי. כך יסייעו רובוטים לקשישים גם להאריך ימים וגם לא לחוש בדידות.

שמירה: נשק יש? עלייתו של המאבטח הרובוטי

שומרים ומאבטחי מבנים הם בעלי תפקיד קשה: מצד אחד, עליהם להיות דרוכים ועירניים, לזהות ניסיונות פריצה חשאיים ולמנוע אותם – בעוד מצד שני, רוב הזמן לא קורה כלום במשמרת שלהם, מה שפוגע בדריכות ומסייע לגנבים. רובוטים יכולים להחליף אותם בקלות – ולמעשה, כבר התחילו להחליף אותם. נייטסקופ, אחת החברות בתחום השמירה הרובוטית הגדילה לעשות ופיתחה מודל לשילוב רובוטים במקום העבודה, שהוא לא פחות ממהפכני.

הרובוט שלה, 5K, מסוגל להסתובב בין נקודות שהוגדרו לו: הכניסה למחסן, הגדר ההיקפית, מערכת החשמל ואלמנטים אחרים שפורצים עשויים לחפש. יש לו חיישני זיהוי תנועה, רעש ותאורה, שיכולים לאתר אנשים שהסתננו למתחם בצורה יעילה יותר משומר אנושי. מה הוא עושה כשאיתר פורץ? בדיוק מה שעושה אדם: צועק (או יותר נכון, משמיע סירנה ואזהרות מוקלטות), מאיר על הפורץ בפנס ויוצר קשר עם המשטרה. רובוט מאבטח שכזה נשמע כמו מוצר יקר למדי וחברה שתרצה לקנות אחד באמת תצטרך לשלם הרבה כסף.

העניין הוא שנייטסקופ לא מוכרת את הרובוטים שלה – היא משכירה אותם, תמורת 6.25 דולר לשעה, אותו סכום שמשלמים מעסיקים למאבטחים אנושיים. זו השיטה הכי חכמה שראינו עד כה לשילוב רובוטים בשוק העבודה: להשתמש בתקציב שהוקצה לעובדים אנושיים למימון פעולתם. בתחשיב שעתי הרובוט אולי עולה כמו עובד אנושי, אבל אין לו זכויות סוציאליות בדמות ימי חופשה ומחלה כך שהוא זול יותר בתחשיב שנתי. בנוסף, הוא לא יירדם בשמירה או יפספס פורצים משום שבהה באיזה קליפ של אלזה וספיידרמן ביוטיוב.

מסעדנות: פיצה עם פפרובוט

בעיני רובוט, הכנת מזון היא מלאכה פשוטה למדי: כל עוד עוקבים אחר המתכון בדייקנות, אפשר להפיק את אותה המנה באותה האיכות פעם אחר פעם. במסעדות שמגישות את אותה המנה (למשל, פיצריות), כבר אפשר למצוא רובוטים – כמו ברשת ZUME האמריקאית.

התמונה מורכבת יותר כשמדובר במסעדות שמגישות מגוון מנות: חלק מהן מצריכות חימום בטמפרטורה שונה, קירור, שימוש בהרבה רכיבים שמוגשים אחרת בכל מנה. כדי להפוך מסעדה לרובוטית, יש צורך במספר מכונות, שכל אחת מייצרת מספר מוגבל של מנות – מודל יקר יותר מטבח אנושי שעושה הכל. ואולם, בקרוב הטבחים יוכלו לתלות את הסינר: הטבח הרובוטי עתיד להגיע למסעדות ממקום לא צפוי במיוחד: מפעלי תעשייה כבדה.

כל פס ייצור שמכבד את עצמו כולל רובוטים שמבצעים מלאכות עדינות (הרכבת שבבי סיליקון זעירים) או כאלה שמצריכות כוח רב (חיבור רכיבים לשלדת מכוניות). כדי להוזיל עלויות, מפותחים בימים אלה רובוטים שידעו לעשות כמה סוגי משימות ולהתנייד בין פסי הייצור במפעל. מספר פרויקטים בתחום מיכון המסעדות מתבססים על תפיסה דומה: רובוט אחד שיידע לעבור בין "פסי ייצור" של מנות – לחתוך, לחמם, לבחוש, להכין ולזלוף לפי הצורך.
ומה עם מסעדות שף? מקומות שמגישים מנות מורכבות במיוחד? את הצד היצירתי לא יכולים הרובוטים להחליף ועדיין יהיה צורך בשף אנושי. ואולם, התפקיד היחידי שלו יהיה להגיד לרובוט מה לעשות: הכירו את מולי רובוטיקס, חברה שפיתחה שף רובוטי. הפיתוח שלה נשען על מערך חיישנים שמשולב עם זוג זרועות עדינות, שביכולתן לעשות פחות או יותר כל מה שיודעות לעשות זרועותיו של שף.

ומי יגיש את האוכל? רובוטים, כמובן: ברשת הראמן FUAMEN מגישים רובוטים את האוכל מאז 2008. אפשרות פשוטה יותר תהיה הסועדים עצמם – במקום לחכות למלצר שייגש אליכם, תוכלו להזמין את המנה בעצמכם באפליקציה (כפי שכבר קורה בבתי קפה רבים ברחבי העולם) ולקחת אותה בעצמכם.

עזרה בבית: אין לי כוח, שהרובוט ינקה

רובוטים כבר נמצאים אצלנו בבית – אם בדמות הרומבה ואחיו הסינים שמנקים לנו את הרצפה, או מערכות בית חכם שמדליקות עבורנו את הדוד או מכבות את המזגן. אבל בעתיד הקרוב נראה יותר רובוטים שיעזרו לנו להתמודד עם משימות הרקוליאניות כמו ניקיון כל הבית או קיפול כביסה – דברים שאנחנו מעדיפים להשאיר למנקה.

חברת סבן דרימרס הציגה קונספט פעיל של רובוט מקפל. הוא סורק כל בגד שתכניסו אליו, מקפל אותו ומעביר אותו אל מגירה.

הדורות הבאים שלו יהיו מודול בתוך ארון חכם, שלאחר הקיפול יוכל להעביר את הבגד למסוע שימקם אותו במדף שהגדרתם. הוא יוכל גם להמליץ לכם על בגדים לפי מזג האוויר, הטעם שלכם והבגדים החדשים ביותר שהוכנסו אליו. מי יודע, אולי יצליחו גם להתמודד עם קיפול סדיני גומי.

גם בישול הוא לפעמים טרחה, שרובוטים עתידים לפתור: מעבדת קוטסיס הגרמנית הדגימה רובוטים שיודעים לשלוף מצרכים מהארון, להכין לכם ארוחה קלה וגם לשטוף את הכלים בעצמם. בעתיד יהיו רובוטים כאלה חלק אינטגרלי מכל מטבח חכם ויוכלו לחסוך זמן ומים.

השלב הבא לאחר המטבח החכם והארון הרובוטי יהיה משרת מלאכותי: רובוט שמסוגל לעשות כל מלאכה פשוטה שאנשים עושים – בגלל עיצוב אנדרואידי, כלומר דמוי אדם. במקום אביזרים ייעודיים, הוא יוכל להשתמש במטאטא שלכם ובחומרי הניקוי, להחליף נורה כשצריך ועוד. הונדה כבר הציגה אנדרואיד שנע כמו אדם ועתה משלבת בו יותר ויותר חיישנים ויכולות.

רובוטים יוכלו גם להחליף את הבייביסיטר שלכם: בימים אלה מפותחים דגמים שמסוגלים לתקשר עם ילדים, לשחק איתם ולשמור עליהם אצלכם בבית. אחד הפיתוחים המעניינים בתחום הוא קירובו של טויוטה, שמסוגל לזהות טון דיבור, הבעות ומחוות כדי להבין את מצב רוחו של המשתמש ולתקשר איתו בצורה תואמת: לפרגן כששמחים, לנחם כשעצובים ועוד. חברת הרכב מפתחת אותו במטרה לתקשר איתכם כשאתם לבד – למשל, בנסיעות ארוכות (או להעסיק את הילדים שלכם בזמן שאתם נוהגים). הרובוט הקטן גם מסונכרן עם שירותים מקוונים, מה שמאפשר לו להזכיר לכם אירועים, פגישות וחוויות שקשורות למקומות בהם אתם נמצאים. בשלב זה, קירובו זמין רק ביפן ועולה 400 דולר.

אם משלבים את יכולות זיהוי הרגשות, המוטוריקה העדינה והחיישנים באנדרואיד בגודל אדם, מקבלים משרת מלאכותי, שיוכל להחליף כל בעל מלאכה שנכנס אליכם הביתה. למשל, המקרר התקלקל? הרובוט יציץ בו, יתחבר למערכת שלו או יוריד אפליקציית תיקון מקררים ובמקרים רבים יוכל לתקן את המכשיר. זו הגדולה של רובוטים: ברגע שהם מסוגלים לפעול בדיוק כמו בני אדם, הם יוכלו ללמוד בשניות כל משימה שתידרש מהם ולעשות אותה טוב יותר מפועל אנושי.

מה מעכב את המהפכה?

מהפכת הרובוטיקה קרובה אלינו מאי פעם, ונראה שמגבלות טכניות הולכות ונעלמות – הודות למהנדסים יצירתיים. אז מה מונע מהרובוטים מלהגיע ליותר בתים ועסקים?

רגולציה. האדם הקטן ברחוב הגדול רוצה רובוטים. מכונות שיזרקו את הזבל, יטיילו עם הכלב כשאין לו זמן, יסיעו אותו לעבודה וחזרה, יביאו לו פיצה וייעשו מילואים במקומו. אבל הסיפור מסתבך אם האדם הזה הוא במקרה, עורך דין: משפטנים פשוט לא יודעים איך לאכול את העניין. הדוגמה הטובה ביותר היא מכונית אוטונומית – רכב שנוהג במקומנו. מה קורה אם כזו מכונית מסיעה אתכם לארוחה עם ההורים ובדרך דורסת ילד? מי אשם? ברור שלא אתם – אתם רק ישבתם במכונית. ברור שלא יצרנית המכונית, היא רק בנתה את המכשיר. ברור שלא מי שתכנן את החיישנים, הוא עבד לפי תקני תעשייה סטנדרטיים. ברור שלא עוד מאה גורמים אחרים. העניין הוא שמערכת המשפט שלנו נשענת על ענישת בני אדם: גבר אלים יוכנס לכלא, כלב נושך יוכנס להסגר; מה עושים עם רובוט נושך? אין עדיין תשובה. מסיבה זו, ממשלות רבות מגבילות הפעלת רובוטים במרחב הציבורי.

תמחור. לפני שנה ביקרתי עם המשפחה בסן פרנסיסקו וראינו מחלון המונית איש עומד ומניף שלט שמפרסם מסעדה סינית חדשה. הוא תמרן אותו בזריזות קרקסית ומשך תשומת לב. "יה, האיש הזה כל כך מגניב", אמרה הבת שלי. "אבא, תראה איזה יופי!". ואני, מצידי, חשבתי: "וואו, האיש הזה זול יותר מבאנר". וזו התורה כולה: נכון להיום, הפועל האנושי זול יותר מכל רובוט. כן, צריך לשלם לו משכורת ולבטח אותו, להפריש כסף לפנסיה שלו ולהתמודד עם המקרים בהם הוא חולה או לוקח את הילדה לסן פרנסיסקו. ועדיין, הרובוט יקר יותר ברוב המקרים. העניין ישתנה ככל שאימוץ הרובוטים בתעשייה יצמח: עלויות ייצור צפויות לצנוח בעוד מודלים לשיווק רובוטים מתייעלים ומונגשים – כפי שעושה מפתחת רובוט האבטחה נייטסקופ.

אז מי יוחלף קודם בידי רובוטים?

נהוג לחשוב שככל שתפקיד מורכב יותר טכנית, כך יהיה קשה יותר למצוא רובוט שיעשה אותו ברמה של אדם מנוסה. ההיפך הוא הנכון: לא משנה כמה קשה הוא הג'וב – כל עוד הוא נשען על מודלים מדויקים ולא על אלתור יצירתי, כך יעשו אותו רובוטים יותר טוב. לדוגמה: מנהל תיק השקעות יכול לחזות ולהעריך התנהגות של מניות ולהמליץ על השקעה, תוך התחשבות במה שהוא מכיר. מנהל רובוטי יבצע כל החלטה מהר יותר, יתבסס על יותר מידע ויהיה יותר מדויק. בפועל, זה כבר קיים וקוראים לזה אלגו-טריידינג. הדוגמה הטובה ביותר למשרה בה החליף הרובוט את האדם בצורה מלאה הוא חקר החלל: בעוד ישנם מיזמים לשליחת אנשים אל מאדים, רובוטים נמצאים שם כבר שנים, חוקרים ומבצעים עבורנו משימות מסובכות. מגמת ההתבססות על רובוטים מצריכה פחות אסטרונאוטים אנושיים, מה שהוזיל את תוכניות החלל בעולם ואיפשר לבצע יותר משימות. מי עוד יוחלף בידי רובוטים? משרות ניהול בכיר כמנכ"ל: לאחר שהוגדרו יעדים לארגון, כל עוד יועבר המידע למנהל המלאכותי בצורה מדויקת, יוכל לבצע עיבודים, הצלבות נתונים, חישובים והתאמה למודלים כלכליים טוב מכל אדם. אתם תאהבו לעבוד בחברה שהמנכ"ל שלה הוא רובוט: אף אחד לא יקודם בגלל שהתחנף לבוס, אלא רק משום שהיה טוב בעבודתו.

מדוע יוחלפו הבכירים לפני הפועלים הפשוטים? כדי להסביר זאת, נחזור לסיפור צ'רנוביל. הרובוטים שהופעלו במקומות הרדיואקטיביים במיוחד אמנם פעלו היטב במשך כמה שעות – אך אז התפרקו משום שהקרינה השפיעה גם על המערכות והחומרים שלהם. הפיתרון הסובייטי היה פשוט: להלביש אנשים במיגון מאולתר ולשלוח אותם לעבוד במקום הרובוטים בביצוע המלאכה הפשוטה של פינוי ההריסות, כאשר כל חוליית עבודה מתחלפת לאחר דקות בודדות. במילים אחרות, זול יותר להחליף פועל בפועל, מאשר להחליף את כולם במכונות. מנהלים בכירים עולים לחברות הרבה מאוד כסף ויש מעט מהם. כאשר מחליפים אותם במכונות, חוסכים הרבה ומשפרים ביצועים. לעומת זאת, הפועלים זולים מאוד ויש הרבה מהם, כך שלא בהכרח ישתלם להחליף את הגנן או המנקה.

הדבר היחיד שרובוטים לא יודעים לעשות הוא פעולה יצירתית. לשם כך יש צורך באינטליגנציה שלמכונות פשוט אין ולא ברור מתי תהיה. למעשה, יכול להיות שפיתוח יכולת יצירתיות, דמיון ואינטואיציה ברובוטים יהיו טעות ועדיף לתת להם להתמקד במלאכות שונות. כך, יוכלו להחליף אותנו ברוב העבודות ולפנות לנו זמן ללמידה, שיפור עצמי, חשיבה יצירתית ובילוי יותר זמן עם אהובינו.