"במקביל להיחלשות התקשורת, מנועי החיפוש מתחזקים והופכים לשריף הבלתי מעורער בניהול וניווט התכנים ברשת. גוגל נהנית מהכנסות המבוססות על תכנים שייצרו גופים אחרים ברשת. כיזם לשעבר, אני מלא הערכה וכבוד לטכנולוגיה ולחברות הללו שמשנות את המציאות, אך עלינו לדאוג שצמיחתו של מנוע החיפוש לא יבוא על חשבון התקשורת החופשית והדמוקרטיה", אומר מרגלית. "צריך להבטיח שלא נגיע לריכוזיות גם בתחום מנועי החיפוש והשליטה על התוכן בישראל", הוא אומר ומוסיף, כי "ההכנסות מתוכן ומיצירה צריכות להתחלק עם בעליהן ולא להתרכז אצל גוף אחד גדול. אם לא נחוקק עכשיו את החוק, העיתונות החופשית בישראל תפגע קשות ונשאר רק עם עיתונים שנשלטים ע"י אנשי הון ועושים את דבר המממן".
בשיחה עם mako, מסביר ח"כ מרגלית שההצעה נועדה למנוע מצב של ריכוזיות עוגת רווחי הפרסום בידי חברה אחת עיקרית - מנוע החיפוש של גוגל. "גוגל נותנת שירותים נהדרים", הוא אומר, "אבל שוק הפרסום מגיע למשהו כמו מיליארד שקל בשנה ואי אפשר שיהיה פה שריף אחד שישלוט על עולם הפרסום הישראלי, במיוחד כשגוגל גם לא משלמת מיסים בישראל. אי אפשר שאלפי יוצרים ישארו ללא פרנסה. מה שאני מציע זה שנקח את המודל שקיים במדינות ה-OECD ובמודל שכבר קיים בארץ בתחום זכויות היוצרים של אמנים באקו"ם שבו משלמים תמלוגים לקרן שמחלקת את הכספים באופן פרופורציונלי בין האמנים. העולם עובר מפרינט לאונליין במודל הקיימות של כלי התקשורת. אם אנחנו רוצים שכלי התקשורת יוכלו להתקיים אנחנו צריכים שהם יזכו להכנסה גם מצריכת התוכן ברשת".
"לדרוש כסף מהמתווך - פתרון לא הגיוני"
אבל בעוד שחבר הכנסת מרגלית מביא דוגמאות ליישום מודל דומה בעולם, עורכי דין המתמחים בתחום מסבירים כי לא סביר שחוק מסוג זה ייושם בישראל.
עו"ד שגיא מציין כי "בעבר עלתה הצעת חוק ממשלתית שאמרה בדיוק את ההפך: שכל חברות הביניים למיניהן, כמו ספקי אינטרנט, מנועי חיפוש, ולוחות מודעות, יהיו פטורים מכל חבות ויחשבו כנותני שירותים בלבד ולא כמשתמשים בתוכן. ההצעה לא עברה אבל בפועל זאת המסקנה שהגיעו אליה בבתי המשפט ושמיושמת במציאות. כדי לעקוף את כל זה מדי פעם עולות הצעות שאומרות: למה שמנועי החיפוש לא ישלמו כסף ויוקם מנגנון של חלוקה ואיסוף של כסף?"
"הבעיה היא שמנועי החיפוש רואים בעצמם בסך הכל כסוג של מתווך. לא סביר שאתר חדשות ישראל יבקש מגוגל שלא תעשה אצלו חיפוש באתר. להיפך, האינטרס שלו הוא להיות בראש תוצאות החיפוש שלה, ולכן מה שגוגל וכל שאר הספקים טוענים זה שהאתרים ובעלי התוכן מרוויחים בסופו של דבר מזה שהתוכן שלהם זמין לגולשים והיו בעבר אפילו טענות הפוכות כשמנועי החיפוש טענו שהאתרים דווקא צריכים לשלם להם על הקידום. הרי אם זה אתר חדשות – הוא מרוויח מפרסומות. אם זה אתר מוסיקה או אתר תוכן בתשלום - הוא מרוויח מהמכירות. אם זה אתר קטן ולא רווחי או אתר הורדות פיראטי - זאת בעיה, אבל לדרוש את הכסף מהמתווך לא נשמע כמו פתרון הגיוני. מנועי החיפוש הם השליחים ולכן לבקש מהם לשלם זה בעצם לחפש את הכסף מתחת לפנס. הבעיה בישראל היא שלא מצאו עדיין בארץ מנגנוני יעלים להפצת חוקית של תוכן באופן שהציבור ירכוש אותו. זה מאוד מצער אבל גם כאן המצב מתחיל להשתפר".
עו"ד שגיא מסביר כי הוא מתקשה להאמין שיהיה ניתן ליישם חוק כזה בישראל. "אני לא מאמין שגוגל ומנועי החיפוש יסכימו לפתרון כזה. אם צרפת לא הצליחה לכפות רעיונות כאלה באופן חד צדדי אני ממש לא רואה את ישראל, מדינה לא גדולה, מצליחה. ניסו בעבר ליישם את הרעיון על גמול קלטות – שכל מי שקונה קסטה ריקה ישלם כמה שקלים ואת הכסף הזה יאספו וישלמו ליוצרים בהנחה שמי שקונה קלטת ריקה מתכוון להעתיק ולהקליט יצירות. זה לא עבד".
מדוברות גוגל נמסר בתגובה: "חדשנות ושיתוף פעולה מסחרי הן דרכים טובות יותר להבטיח את שגשוגה של תעשיית התוכן ברשת מאשר חקיקה חדשה. גוגל עובדת ותמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם אתרי תוכן בכדי לפתח טכנולוגיות חדשות שירחיבו את קהל הגולשים, ההכנסות ומעורבות המשתמשים באתריהם".