האם בקרוב יתווסף סימן נוסף לשלל הסימונים על אריזות מוצרי המזון בישראל? השבוע פתחה תנועת "גרינפיס ישראל" בקמפיין חדש שקורא ליצרניות המזון לחשוף בפני הציבור אילו ממוצריהן כוללים רכיבים מהונדסים גנטית. במסגרת הקמפיין קוראת התנועה לאוהדיה בפייסבוק להציף את דפי יצרניות המזון ומוצריהן השונים בשאילתות בנוסח "האם המוצרים מכילים רכיבים מהונדסים גנטית?".
"ב-54 מדינות בעולם כבר מסמנים כיום מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית", אומרת לנקסטר יעל איפרגן, מנהלת הקמפיין. "יש אפילו תמונות של אריזות מוצרים של חברות ישראליות המיועדות לייצוא וכוללות את הסימונים הללו. רק בארץ הצרכנים לא מקבלים את המידע הזה, ומשרד הבריאות עובד כבר 8 שנים על תקנות בנושא ללא תוצאות. שאלת מיליון הדולר היא למה לא רוצים לספר לנו על זה".
בגרינפיס ישראל מנסים כבר זמן רב לפעול למען חקיקה בנושא, אך למרות תמיכתם של כ-15 חברי כנסת טרם הושגה התקדמות בנושא. לכן החליט הארגון לפנות ישירות לחברות ולדרוש מהן את המידע. בימים האחרונים היא מציפה, בעזרת חבריה ברשת החברתית, את עמודיהן במאות שאלות אודות מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים, ואתמול אף זכתה לתשובה ראשונה מאסם, שענתה כי החטיף ביסלי אינו מכיל רכיבים כאלה. היום מופנית ההצפה לעמוד חטיף אחר של אסם - קריספי, במקביל להמשך ההצפה של עמודי חברות אחרות וגם של השרים יעל גרמן (בריאות) ונפתלי בנט (כלכלה).
אך הקמפיין משרת מטרה נוספת מלבד המסלול עוקף החקיקה לעבר הסימון. "גם אם נצליח לכפות על החברות את הסימון, לא הרבה אנשים מודעים בכלל לנושא", מודה איפרגן. כך, בעזרת הצפת הנושא בפייסבוק מעלה את המודעות הציבורית לעניין, כפי שניתן ללמוד מכמות הגולשים שהגיבו בעמוד התנועה בבקשות לקבלת מידע בנושא והופנו מייד לאתר גרינפיס ישראל, בו ניתן למצוא את חומרי ההסבר של התנועה על הנדסה גנטית של צמחים.
אז מה באמת רע בהנדסה גנטית של צמחים? "זה תחום צעיר מאוד, שאנחנו עוד לא יודעים מה ההשלכות שלו לטווח ארוך", אומרת איפרגן, ומשווה את סכנות ההנדסה הגנטית לסכנות הקרינה בשימוש ממושך בטלפון סלולרי, תוך טענות שמדובר בתהליך שונה לחלוטין מהשבחה גנטית - הכלאה טבעית בין זנים ליצירת זנים טובים יותר. היא מציינת ש-80% מהצמחים המהונדסים גנטית מגודלים בצפון אמריקה, כאשר החברה הגדולה בתחום היא מונסנטו, אך הרכיבים הללו מגיעים למוצרים המיוצרים במדינות רבות, כולל ישראל.
בכל מקרה, השורה התחתונה של הקמפיין, לדברי איפרגן, היא שקיפות. "יש בעיניי חשיבות לשקיפות. ככל שאני יכולה לדעת יותר על המוצרים שאני צורכת - יותר טוב", היא אומרת, ומוסיפה כי מטריד שלחברות כמו מונסנטו יש פטנטים על התהליכים והן לא חייבות לחשוף את אופיים ואף יכולה לתבוע אחרים שמייצרים מוצרים מהונדסים דומים על הפרת פטנטים. "סימון הוא שלב ראשון", היא מסכמת, כאשר "בשלב הבא צריך לחקור את ההשלכות".