חוק הפורנו מתקדם בכנסת: מייל שהגיע ל–TheMarker, חושף כי הממשלה נערכת לחוק (תיקון לחוק התקשורת, בזק ושידורים — חובת סינון אתרים פוגעניים), שנועד להתמודד עם תופעת חשיפת קטינים לתכנים פורנוגרפיים על ידי חיוב ספקיות האינטרנט לחסום אתרי פורנו והימורים כברירת מחדל. אדם שירצה לגלוש באתרים אלה, יוכל לעשות זאת באמצעות הקשת קוד. המייל שהוציא משרד התקשורת מציג בפני הספקיות את דרישות החוק החדש, שגרסתו הסופית לא הוגשה לוועדת הכלכלה. חוק זה מצטרף לשורה של חוקים מהשנתיים האחרונות, שנועדו לסנן תכנים ברשת.
בשנה האחרונה החלה מדינת ישראל לבצע אכיפה של חוק חסימת אתרים, שמטרתו למנוע פעילות פלילית ברשת באמצעות צו בית משפט. מחלקת הסייבר בפרקליטות הצליחה לחסום בחצי השנה האחרונה עשרות אתרי פורנו והימורים. בדיון לקראת מוכנות המדינה לבחירות, נחשף כי מערך הסייבר הלאומי גם פועל בשיתוף פייסבוק להסרת פרופילים מזויפים.
לפי החוק של ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) שאוחדה יחד עם הצעתו של ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), אתרים פורנוגרפיים ייחסמו מראש על ידי ספקיות האינטרנט השונות. כל מנוי יקבל מספקית האינטרנט שלו באופן יזום קוד סודי, שיאפשר לו גישה לשימוש באתרים אלה אם ירצה. החוק עלה לדיון, אף שכל ספקית אינטרנט מציעה כיום שירות סינון אתרים בחינם. למשל, הן מציעות חבילות של "בקרת הורים", שמונעות מילדים כניסה לאתרי פורנוגרפיה או הימורים. בנוסף, יש ספקיות שתכליתן הוא פתרון הסוגיה: TOM — אינטרנט מסונן לילדים מפורנו, ו"רימון" — המותאם לחברה הדתית.
זוהר הגדיר את מטרת החוק במהלך הדיונים בוועדה: "אין לנו רצון למנוע מבגירים לצרוך את התכנים הללו — זו זכותם במדינה דמוקרטית, אבל אנחנו רוצים למנוע זאת מילדים". משרד המשפטים הזהיר מפני רשימות שחורות שיחזיקו הספקיות על אנשים שכן צורכים תכנים כאלה, והעלה נקודה חשובה — הגבלת גישה לאינטרנט יכולה לפגוע במהירות הגלישה ובחוויית השימוש. בוועדה ענו כי ימצא לכך פתרון.
מהו פורנו? כל מה שאינו אמנות וחדשות
לפני כשבועיים נשלח המייל מאגף הנדסה במשרד התקשורת לכל ספקיות האינטרנט, שמבקש מהן להציג בתוך שבוע את עמדתן בנוגע לחוק החדש, ולהסביר אם יש היתכנות טכנולוגית למימוש החוק. מדובר במהלך הכרחי, שמבקש ללמוד אם החוק ניתן ליישום. בדיון האחרון שנערך ביולי בכנסת, נאמר כי בכל פעם שמישהו יקיש בחיפוש את המלים "סקס" או "הימורים" — יעלה אתר שבו הוא יתבקש להקיש את הקוד הסודי שלו, ורק אז האתר המבוקש ייפתח, מה שימנע מקטינים להיכנס לאתרים כאלה. במהלך הדיון, הביאו חברי הוועדה בחשבון כי מדובר בעלות נוספת לספקיות, ולכן החליטו לתקצב את החברות ב-10 מיליון שקל בשנה. "זה עולה כסף, ועולה גם ליידע לקוח בקוד סודי, לכן המדינה מוכנה לשאת בהוצאה כי חברות האינטרנט לא במצב פשוט", הסביר זוהר. לאור זאת מדובר בהצעת חוק תקציבית, ולכן נדרש לה רוב של 50 חברי כנסת לפחות כדי שתעבור.
במייל מוצגים עקרונות הצעת החוק: הספקיות יספקו למנויים את סיסמת הגישה באופן יזום לאתרים שיהיו כבר חסומים; ותוכן פורנוגרפי ייחסם כברירת מחדל רק אם הוא "תוכן פוגעני", לפי קריטריונים הנמצאים תחת הגדרה בסעיף 4ט(א) שבחוק. בהמשך המייל מציג משרד התקשורת את ההגדרה לתוכן פוגעני ואת רשימת התכנים הנדרשים להיחסם כברירת מחדל: הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות; תוכן פדופילי; הצגת איברי מין "והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו".
בסעיף השני מבקשים במשרד התקשורת את התייחסות הספקיות ליכולות שלהן להתמודד עם החוק החדש: "אבקש לקבל התייחסותכם, בדגש על הצגת חלופות טכנולוגיות למימוש, משמעויות על רשת החברה ועל חווית הגלישה, עלויות מוערכות למימוש ולו"ז למימוש", נכתב במייל.
כל ספקיות האינטרנט שפנינו אליהן סירבו למסור את תגובתן למייל ולהסביר כיצד ואם הן יכולות להיערך לדרישה מהן להתחיל לחסום בעצמן תכנים מהרשת. עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות מסביר כי גם ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט וטוויטר, שמשקיעות מאות מיליוני דולרים כדי להילחם בתופעות כמו פדופיליה, ספאם וחשבונות פיקטיביים, לא מצליחות להבדיל בין תוכן לגיטימי ללא לגיטימי — וכי הדרישה מהספקיות לקבוע מהו תוכן כזה ולסנן אותו תטיל עליהן עלות גבוהה, שתזיק למשתמשים.
קלינגר מוסיף שעצם הדרישה להתקנת עמוד המאפשר פתיחה של תכנים פורנוגרפיים באמצעות סיסמה, דורש שבירה של רשת האינטרנט כפי שמכירים אותה, כלומר לעצור את התעבורה של כל גולש וגולש בכל פעם שהוא גולש לאתר, ובפועל לרגל אחרי כל המשתמשים.
"ספקיות האינטרנט לא צריכות לתת יד לדרישה הדורסנית הזו, הן לא צריכות לאפשר למחוקק הרסני לפגוע בחופש שלנו", אומר קלינגר. "ה'מחקרים' עליהם מתבססים מיקי זוהר ושולי מועלם הם בני יותר מעשור, והנתונים שהוצגו בהם סולפו כדי להתאים לצורכי המחוקקים; 'מיטב המוחות' שח"כ זוהר מדבר עליהם, שתומכים בו, מצטמצמים לקבוצה מצומצמת של בעלי אינטרס. אנחנו מתנגדים לכל צנזורה ברשת, במיוחד כי כל צנזורה ברשת הופכת פוליטית בצורה מיידית".
עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, מוסיף כי חקיקה שתנסה לסנן או למעשה לצנזר את האינטרנט, היא גם לא יעילה וגם מנוגדת לחלוטין לעקרונות החופש שהם לב לבה של הרשת. "זו חקיקה שניתן לצפות למצוא בדיקטטורות חשוכות — ולא במדינה דמוקרטית. מי יהיה אחראי להחליט מהו התוכן שיצונזר ומהו התוכן הראוי לצפייה — ספקי האינטרנט שהם גוף מסחרי? הממשלה? ועדת צנזורה שתעבור על כל אתרי האינטרנט הקיימים? כל חסימה של תוכן ברשת ניתנת לעקיפה בקלות, וטכנולוגיות סינון תכנים, יעילות ככל שיהיו, לא יכולות למנוע חשיפה של ילדים לתוכן פורנוגרפי, שניתן כיום להעביר גם בוואטסאפ או באינסטרגם. ההורים — ולא המדינה — צריכים להחליט על דרך החינוך של ילדיהם בהתאם לסולם הערכים שלהם, ולקבוע איזה תוכן יהיה נגיש עבורם".
עוד חוקי חסימה בדרך
הרשת נמצאת על הכוונת של הכנסת, ומלבד חוק חסימת אתרים שעבר ביולי 2017 וחוק הפורנו שעדיין נמצא בהכנה לקריאה ראשונה, יש חוקים נוספים שנועדו לתת למדינה כלים להסיר מהרשת תכנים שהיא מוצאת כפוגעניים. בהם נמצא למשל חוק הפייסבוק, שאמור לתת למדינה יכולת להסיר פוסטים פוגעניים בפלטפורמות תוכן כמו טוויטר, גוגל ופייסבוק באמצעות צו בית משפט מחוזי. החוק נבלם ברגע האחרון על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטענה כי מדובר בחוק "לא מידתי, שפוגע בחופש הביטוי".
גם חוק זכויות יוצרים נמצא על הפרק ומונח על שולחן הדיונים בוועדת הכלכלה — במטרה לחסום אתרים שמאפשרים גישה לתוכן פיראטי. הצעת חוק זכויות יוצרים (תיקון 5), העוסקת בשיתוף פיראטי של תכנים ברשת, תאפשר לבית המשפט המחוזי להגביל באמצעות צו גישה לתוכן המפר זכויות יוצרים וגם לחשוף את זהותו של מי שמעלה תכנים באופן פיראטי לרשת. בנוסף, אישרה הוועדה להעלות את רף הענישה הפלילית משנת מאסר אחת לשלוש שנות מאסר.
עוד ב-TheMarker
חשש ברשות החדשנות: תוכנית המו”פ האירופית תיחסם בפני סטארט-אפים ישראליים
הסיפור של 100 האקזיטים הגדולים של ההיי-טק הישראלי בעשור האחרון
ממשרד התקשורת נמסר: "יכולת סינון אתרים מהווה נדבך חשוב על מנת להגן על קטינים מפני אתרים פוגעניים. לאחרונה התבקש המשרד על ידי ועדת הכלכלה להבין את המשמעויות הטכנולוגיות ליישום הצעת החוק במסגרתו יסופק סינון כברירת מחדל עם יכולת להסרה על ידי קידוד. המכתב שיצא מבקש בדיוק להשיג מטרה זו. על מנת שבדיון הבא בוועדת הכלכלה שבכנסת יוכל המשרד להציג את המשמעויות הטכנולוגיות האמורות להתבצע על ידי ספקיות התקשורת השונות נשלחה שאילתא לאותן החברות. נדגיש כי המשרד לא הביע עמדה בהיבט הערכי, ויפעל בהתאם לעמדת הממשלה".
סוגיית סינון תכנים היא אמנם חשובה, כפי שמעידים גם מתנגדי החוק — אך מתעלמת משני דברים: הגדרה שעלולה להוביל לצנזורה של תכנים לפי ראות עיניה של הרשות המחוקקת, ומהטכנולוגיה — כמו VPM ודפדפן TOR — שמאפשרת לעקוף את החוק.