באינטרנט של היום (או לפחות בתיווך של המידע אליכם) שולטות שתי חברות עיקריות: גוגל ופייסבוק. שתיהן אוגרות עלינו כמויות עצומות של מידע, לעיתים קרובות מבלי ליידע אותנו בדיוק כמה ממנו ואיך, ומשתמשות בו כדי להתאים עבורנו פרסומות.
גוגל נהנית מתדמית נקייה יחסית בזמן שפייסבוק סובלת מגל עצום של ביקורת ופרסומים שליליים. אז למה גוגל מקבלת פטור? הסבר אחד נוגע בצד התמורה. פייסבוק מציגה לנו פרסומות. אבל מה חוץ מזה? גוגל, לעומתה, טוענת שהיא מלספת שירותים טובים יותר. למשל המידע על המיקום מאפשר לה להזכיר לנו איפה חנינו ומתי צתריך לצאת לעבודה. עבור חלקנו זו עשויה להישמע כמו עסקה לא רעה.
אבל זה לא בהכרח נכון. ברחבי הרשת תוכלו למצוא לא מעט שירותים אלטרנטיביים לאלו של גוגל, שמתחייבים לא לאסוף מידע עליכם, בטח שלא באות היקף. והם עובדים, עובדים היטב. הם אולי לא מספקים 100 אחוז מהיכולות של גוגל, אבל גם לא רחוק משם.
מנוע חיפוש: DuckDuckGo
לדאק דאק גו יש אולי שם מוזר, אבל מדובר בסך הכל במנוע חיפוש - השירות המרכזי שהעלה את גוגל לגדולה. ההבדל בינו ובין גוגל הוא הדגש על פרטיות המשתמשים. ב-DuckDuck מתחייבים שלא לעקוב אחרי שום פעולה שאתם עושים באתר. היסטוריית החיפושים שלכם לא נרשמת, ומן הסתם גם לא משמשת לצורך התאמת פרסומות. גם אם מישהו יפרוץ למאגרי החברה, הוא פשוט לא ימצא שם כלום חוץ ממידע סטטיסטי אנונימי לחלוטין.
אם ללכת לפי התיאוריה של גוגל, זה אומר שתוצאות החיפוש ב-DuckDuckGo אמורות להיות ממש גרועות ולא רלוונטיות, אלא שזה פשוט לא המצב. לצורך הבדיקה, במהלך השבועות האחרונים פשוט זנחתי את גוגל ועברתי ל-DuckDuckGo, בחיפושים שונים הקשורים הן בעבודה והן בצרכים אישיים, באנגלית ובעברית. בכל פעם שבה התוצאה הראשונה שנתקבלה בחיפוש לא עזרה לי, הרצתי חיפוש זהה בגוגל כדי לראות אם שם המצב טוב יותר. ברוב המקרים, בשתי השפות, מסוגל DuckDuckGo להביא אותי לאן שרציתי, גם מבלי שיכיר אותנו בכלל.
היתרונות הגדולים של גוגל נרשמים דווקא לא במנוע החיפוש עצמו, שהוא לכאורה לב העניין, אלא בשירותי המידע הנלווים לו. לגוגל יש את המשאבים והיכולת לא רק לאגור מידע, אלא גם לעבד ולהציג אותו לפי דרישה מדויקת. לדוגמא, אם תשאלו את גוגל באיזה תאריך נוסדה מדינת ישראל, תקבלו מייד את התשובה מבלי שתצטרכו להיכנס לאתר כלשהו, בעוד ש-DuckDuckGo יפנה אתכם לעמוד ״ההיסטוריה של ישראל״ בויקיפדיה. שימו לב שגם בדוגמה זו, התירוץ של גוגל לגבי איסוף המידע עלינו פשוט לא רלוונטי. האם הנוחות הזו שווה את החדירה לפרטיות? את דעתנו בעניין כבר בטח הבנתם, אבל אתם מוזמנים כמובן להחליט בעצמכם.
בא לכם לנסות ולחיות בלי מנוע החיפוש של גוגל? אתם יכולים פשוט להכנס לעמוד הבית של DuckDuckGo ולחפש משם. יש גם תוסף לכרום שיהפוך את הברווז לברירת המחדל עבור תוצאות חיפוש בדפדפן, ועל הדרך גם יגן עליכם ממיני עוגיות ומעקבים. במחשבי מק ואייפון, דאגה אפל לשלב את DuckDuckGo בדפדפן מבלי שתאלצו להתקין דבר, צריך רק להכנס לתפריט ההגדרות ולבחור אותו במקום גוגל. יש גם אפליקציה למכשירי אנדרואיד, שיכולה להחליף את דפדפן האינטרנט המותקן במכשיר באלטרנטיבה השומרת על פרטיותכם.
דואר אלקטרוני: ProtonMail
שירות הדואר האלקטרוני של גוגל, Gmail, מאפשר לחברה לקרוא כל מכתב שאתם מקבלים או שולחים. עובדי החברה לא יושבים כמובן לבדוק את התיבה שלכם - מדובר בסריקה המבוצעת באופן אוטומטי. אולם עדיין מדובר בחדירה ברורה לפרטיות שרובנו פשוט התרגלנו אליה. ה״תמורה״ במקרה זה היא שבזכות סריקת המכתבים, גוגל יכולה להציע תגובות מוכתבות מראש (באנגלית), או להפוך כרטיסי טיסה והזמנות בבתי מלון לרישומים בלוח השנה שלכם. האם זה שווה את זה?
במקרה שיש לכם ספק בעניין, אתם מוזמנים לבחון את האלטרנטיבה. שמה ProtonMail, ומדובר בשירות דואר חינמי השומר באדיקות על פרטיותכם. לא רק ש-ProtonMail איננו קורא את המכתבים שלכם, הוא לא היה יכול אפילו אם היה רוצה: כל מכתב שנשלח או מתקבל דרך האתר מקודד מיד על ידי מפתח סודי המוחזק אך ורק על ידי שני אנשים בעולם - אתם, ומי ששלחתם לו את המכתב. זוהי רמה גבוהה מאוד של אבטחת מידע, השמורה בדרך כלל לארגונים ביטחוניים ומומחי סייבר למיניהם. ליתר ביטחון, ממוקמים שרתי החברה בשוויצריה, שם לרשויות החוק של האיחוד האירופאי או ארה״ב אין כל סמכות להשיג את המידע שלכם.
אם אתם חוששים שכל זה מסרבל את השימוש בתיבת המייל, באמת שאין לכם סיבה לדאוג: כל התהליך נעשה באופן שקוף למשתמש, וכל שנותר לכם הוא להמשיך לשלוח ולקבל דואר ממש כרגיל. אם אתם שולחים את המכתבים למישהו אחר שמשתמש ב-ProtonMail, החוויה זהה כמעט לחלוטין לשימוש ב-Gmail. משלוח דואר למישהו שמשתמש בשירות דואר אלקטרוני אחר יחייב אותו להקליק על לינק בגוף המייל כדי לקרוא את המכתב, ולהישתמש בסיסמא שאותה עליכם לשתף עמו בנפרד. הנה דרך חכמה ופשוטה לעשות זאת: שלחו לו את הסיסמא דרך WhatsApp, שאומנם שייכת לפייסבוק (איכס!), אבל משתמשת באותה שיטת קידוד כמו של ProtonMail עצמה כדי שההודעות שלכם ישארו מאובטחות.
תמונות בענן: ShoeBox
שירות אחסון התמונות של גוגל, Google Photos, הפך בתוך זמן קצר יחסית לפופולרי במיוחד בזכות הצעה שקשה לסרב לה: אחסון בלתי מוגבל של תמונות בחינם. המחיר, כרגיל, הוא חדירה לפרטיות, הפעם בדמות סריקה בלתי פוסקת של התמונות, שמסייעת לגוגל לשפר את מנגנוני האינטליגנציה המלאכותית שלה, וגם עבור רשת הפרסום של החברה. הפרסומות אומנם לא מוצגות בתוך אפליקציית Google Photos עצמה, אך מחוץ לה - בהחלט כן.
ShoeBox (קופסת נעליים) הוא, בפשטות, שירות כמעט זהה לחלוטין לזה של Google Photos, רק בלי הקטע המעצבן של הפרסומות. למעשה, החברה טוענת שכל תמונה שתעלו מאובטחת על שרתיה ברמת קידוד מקבילה לזו של ״מידע בנקאי״, והאקרים יאלצו להשקיע מאמץ גדול במיוחד כדי להצליח ולהעתיק את תמונות הטיול האחרון שלכם. ב-ShoeBox אפילו מציעים אחסון חינמי לכל התמונות, אם תסכימו להשתמש במנגנון דחיסת המידע המובנה של האתר. כדי לשמור את התמונות בקבצים המקוריים, תתבקשו לשלם סכום עתק של חמישה דולרים לחודש.
מסמכים משרדיים: CryptPad
משתמשים ב-Google Docs או Google Slides לכתיבת מסמכים או שיתוף מצגות? אתם בטח מודעים לכך שגם במקרה זה, כן כן, גוגל שומרת לעצמה את הזכות לסרוק כל מה שכתבתם. האם המידע הזה משמש אחר כך להתאמת פרסומות? קצת קשה להבין, ונראה שגוגל שומרת בכוונה על עמימות בנושא. השורה התחתונה היא שגם אם גוגל לא עושה את זה כרגע, היא יכולה לעשות זאת בהמשך, וזה לבדו כבר צריך להטריד.
אלטנרטיבה ישירה ופשוטה ל-Google Docs לא הצלחנו למצוא, אבל אם הפרטיות שלכם חשובה לכם כדאי שלפחות תתנסו צ׳אנס ל-CryptPad, כלי לכתיבה ושיתוף מסמכים שלא רק נמנע לחלוטין מפרסומות, אלא גם מקודד את המידע עצמו בסטנדרט אבטחה גבוה שיבטיח שאף אחד, חוץ ממה שאתם בוחרים, לא יוכל לקרוא את מה שכתבתם. הממשק אומנם מזכיר איזו אפליקציה להאקרים, אבל בהחלט אפשר להתרגל, ושוב יש לנו הוכחה לכך שגוגל לא באמת חייבת לאסוף כל כך הרבה מידע אודותינו - זה פשוט מה שכדאי לה לעשות כדי להיות אחת החברות הרווחיות בעולם.