מבצע "צוק איתן" גורר, כמו כל מבצע צבאי ישראלי נגד הפלסטינים, ביקורות ברחבי העולם. מאות הפגנות נערכות בכל יום, מסידני שבאוסטרליה ועד טורונטו שבקנדה. בתגובה, מנסים ישראלים ויהודים להתגייס למאמצי ההסברה של ישראל, בין היתר על ידי פיתוח כלים וירטואליים להמחשת נסיבות המבצע.

(אתר "מה אם עזה היתה ליד...?" של משרד הפרסום באומן בר ריבנאי)

אין תמונה
איפה היו פוגעים טילי חמאס באזור ברלין?

כך, צצו בימים האחרונים ברחבי הרשת אתרים המציגים את מספר האזעקות מתחילת המבצע לפי ישובים, מפת אזעקות בזמן אמת, הזמן שעבר מהאזעקה האחרונה בישראל, הזמן שעבר מהאזעקה האחרונה בתל אביב ואף אתר המציג את טווח טילי החמאס ו"מלביש" אותה על גבי מפות של מדינות אחרות דרך שירות המפות של גוגל, שנבנה על ידי משרד הפרסום באומן בר ריבנאי. באתר ערוץ 7 אף הוצג בזמן הפסקת האש החד-צדדית ביום שלישי שעבר מונה של מספר האזעקות מאז היא נכנסה לתוקפה.

הרעיונות, כך נראה, לא תמיד מתחילים מתוך מודעות לכוח ההסברתי של המחשות החיים תחת טילים.

"הרעיון כולו יצא מהמחלקה הטכנית פה", מספר ל-NEXTER משה למפרט, מתכנת האתר של ערוץ 7. "זה היה ברור שהפסקת האש (הראשונה) היא כישלון ורצינו להגחיך קצת את הממשלה. בחדשות חשבו שזה יתפוס. אני טענתי שלא, אבל הרצתי את זה. כשהורדתי את זה - קצת אחרי שהממשלה התייאשה מהפסקת האש העלובה אחרי כ-5 שעות - זה עמד בערך על 60".

(מונה האזעקות של ערוץ 7)

גם יונתן ברגמן, יוצר אתר "שקט בתל אביב", לא התכוון בכלל ליצור כלי הסברתי: "המטרה המקורית של המונה הייתה מיועדת בשבילי ובשביל החברים בעבודה", הוא אומר. "לא כיוונתי בכלל שהוא יהיה כלי הסברה, אבל אני מניח שזה תלוי נקודות מבט. זה כן גרם לכך שמאז שהאתר עלה בשישי בבוקר שולחים לי תמונות ברגע שהמונה מתאפס אחרי התרעה אבל גם אתמול בערב כשמונה עבר בפעם הראשונה את היום של שקט בת״א".

(אתר "שקט בתל אביב" של יונתן ברגמן)

מי שתכנן מלכתחילה לפנות לקהל בחו"ל במטרה להמחיש מה עובר על העורף הישראלי הוא אהרן פרידמן, מנהל השיווק בחברת הסטארט-אפ Curiyo, שעלה לארץ לפני כשנה ומתגורר בעיר אפרת שבגוש עציון. "הרעיון עלה לי כדרך להראות לאנשים שאני מכיר בחו"ל ולשלוח להם מסר עצמתי של מה זה אומר לחיות בצל אש טילים מתמשכת", הוא אומר ל-NEXTER. "רציתי לתת לאנשים, בישראל אבל יותר מכך בעולם, דרך ויזואלית להבין את מה שאנחנו רואים כל יום. לפעמים קשה להבין מה זה אומר שלישראלים יש טילים שעפים עליהם ללא הפסקה. זה בלתי נתפש. אך כשאתה רואה טיימר שכמעט לא עובר אף פעם את השעה (דבר שהומחש היטב כאשר במהלך סוף השבוע הסתבר כי המונה כלל לא ידע להמיר 60 דקות לשעה), זה גורם לך לעצור ולחשוב קצת יותר".

(אתר "ישראל היתה חופשייה מטילים במשך..." של אהרן פרידמן ויהונתן צירולניק)

לצורך בניית האתר פנה פרידמן ל-MadeInJLM, עמותה לעידוד וחיבור סטארט-אפים באזור ירושלים, שהוקמה על ידי חנן ברנד ואוריאל שורקי. דרך הקבוצה הוא מצא את יהונתן צירולניק, תושב שכונת פסגת זאב בבירה שסיים בחודש שעבר את בית הספר ועומד להתגייס באוקטובר הקרוב ו"לנסות לתרום כמה שאני יכול".

אהרן פרידמן, יוזם האתר Israel has been rocket free
רצה להמחיש למכרים בחו"ל את השגרה תחת טילים. אהרן פרידמן | צילום: באדיבות אהרן פרידמן

"חבר חיבר בינינו ועבדנו יחד", מספר צירולניק בראיון טלפוני. "קפצתי על זה ואמרתי שאשמח לעשות את זה". הוא עבד על הפרויקט במשך יומיים וביום שישי בבוקר עלה המונה לאוויר. גם מבחינתו מדובר בכלי הסברתי מלכתחילה: "זה מראה שאין כמעט שעתיים בהן אין ירי על ישראל", הוא אומר.

כל המרואיינים בכתבה השתמשו לצורך הכלים שלהם במידע המגיע מפיקוד העורף, דרך אתר האינטרנט שלו ודרך מערכת "מסר לאומי" המציגה את התרעות הצבע האדום באתרי אינטרנט גדולים, בנוסף לשידורי הטלוויזיה והרדיו. עם זאת, ברגמן אומר שנאלץ להתבסס על אתר Tzeva-Adom.com, האוגר מידע על כמות האזעקות בישראל, מאחר ודרך אתר פיקוד העורף קשה יותר לגשת למידע כגון הסטוריה על התרעות קודמות. "בניתי אותו בשישי בבוקר ולקח לי פחות משעה, והייתי מסיים אפילו מהר יותר אם פיקוד העורף היו משקפים את המידע בצורה טובה יותר".

יהונתן צירולניק, מתכנת Israel has been rocket free
התגייס להסברה רגע לפני הגיוס לצבא. יהונתן צירולניק | צילום: באדיבות יהונתן צירולניק

גם לצורך האתר של פרידמן, שמספר כי "היה לי חשוב שזה יהיה אוטומטי ומחובר לנתוני פיקוד העורף, (כדי) שאף אחד לא יוכל להאשים אותי בזיוף מידע", היה צורך בעבודה קשה כדי לעבוד עם נתוני פיקוד העורף. "היה לנו מאוד קשה ליצור את זה", מספר צירולניק, שמוסיף כי המידע שמספק פיקוד העורף "לוקה בחסר".

כדי לשפר את ההסברה, אומר צירולניק, "הייתי אומר לתת יותר מידע לציבור הרחב ולהנגיש את הנתונים למפתחים". כך, הוא אומר, יהיה לאנשים פרטיים בעלי יכולות טכניות קל יותר ליצור כלים הסברתיים אמינים על בסיס מאגרי המידע הקיימים.

ברגמן, מצידו, מסתפק בלהגיד כי "אני לא מתיימר להבין יותר מידי בהסברה או פרסום, אבל (צריך) פשוט להעביר לעולם איך שגרת החיים פה השתנתה מקצה לקצה בעקבות המבצע".

פרידמן דווקא לא חושב שהמדינה זקוקה להרבה עזרה בתחום ההסברה. "למעשה, אני חושב שישראל עושה עבודה ממצוינת בתחום ההסברה. הם למדו הרבה מאז הפעם הקודמת. ואני אולי אופטימיסטי, אבל אני חושב שגם שאר העולם מתחיל לראות את זה יותר".

עם זאת, לא כולם אופטימיים. "האמת שזה חסר תועלת", אומר למפרט, "בדיוק כמו שהיה בזמנו באתר קטיף.נט. (האזעקה האינטרנטית) הראשונה היתה מלחיצה. השנייה. השלישית. המשתמש לא שם לב מעל 100-150. זה מעניין (רק) כשזה ארוע חריג. כשיורים עלינו כל הזמן (אנשים מתחילים להתייחס לה כאילו) הטילים "נופלים" או "נוחתים" בשדה התעופה שדרות. כתבתי על זה ב-2006. מה צריך לעשות? לשים פס על הצבועים בעולם ולשלוח אותם לטפל בקצב מדמשק או במלחמות העולם בעיראק, שם כל יום נהרגים לפחות כמו שנהרגו בכל המבצע הזה".