בעוד שח"כ מיקי זוהר (הליכוד) וח"כ שולי מועלם-רפאלי מצביעים שוב ושוב בשבועות האחרונים על בעיית חשיפת ילדים לפורנו ברשת - מחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי פחות מ-1.5% מההורים בישראל ביקשו להפעיל תוכנת סינון אתרים ב-2017.
עוד עולה מהמחקר כי 62% מהקטינים מתחת לגיל 18 סיפרו כי הם נחשפים לתוכן בעל אופי מיני ו-3.8% העידו שנתקלו באופן לא מכוון בתוכן פורנוגרפי. היקף אימוץ שירותי הסינון - שקיימים היום אצל כל ספקיות האינטרנט בישראל - הוא נמוך משמעותית, אף על פי שכל ספקית אינטרנט מציינת במהלך הרישום אליה כי תוכנות כאלו קיימות.
המחקר גם מציין כי תיקון בחוק התקשורת מ-2011 מורה לספקיות אינטרנט ליידע את לקוחותיהם על אתרים פוגעניים או תכנים כאלו וכיצד ניתן להתגונן מפניהם, אולם משרד התקשורת לא אוכף את יישום החוק. החוק אף מאפשר הטלת קנסות על אותן ספקיות.
המשמעות היא שמשרד התקשורת יכול כבר היום לדאוג להעלאת המודעות לתוכנות סינון תכנים פורנוגרפיים - שיגרמו לירידה בחשיפה לתכנים אלו בעיקר בקרב ילדים - אולם בפועל לא מבצע פיקוח ואכיפה.
המחקר גם מציג סקרים שמראים כי ההורים לא מודעים להרגלי הגלישה של ילדיהם וכי מחצית מהם לא מודעים לכך שילדם חווה פגיעה ברשת. ב-2014 השיק משרד התקשורת קמפיין הקורא להורים להגן על ילדיהם ברשת מפני תכנים פוגעניים. על פי סקר שנערך באותה תקופה, רק 22% מהם התקינו תוכנת סינון אתרים בעוד ש-92% דיווחו כי הם מודעים לקיומן של תוכנות סינון.
"מצאנו שילדים ומתבגרים נחשפים לתכנים פורנוגרפיים ברשת כבר בגילאים צעירים: הקטנים יותר נחשפים לרוב באופן לא מכוון, הבוגרים יותר נחשפים בשיעורים גבוהים יותר ובאופן מכוון", אומרת מריה רבינוביץ', חוקרת במרכז ומי שחיברה את המחקר הנוכחי. "עוד מצאנו שמספר המשתמשים בשירות סינון אתרים שמציעות ספקיות האינטרנט נמוך מאוד, ומידת הפיקוח של משרד התקשורת על יעילות השירות אינה ברורה".
יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל, שהמחקר נכתב לבקשתו, הוסיף כי "המחקר ממחיש לכולנו שהמצב הנוכחי כיום בכל הקשור לחשיפת ילדים ובני נוער לתכנים פורנוגרפיים נמצא בכאוס מוחלט. משרדי הממשלה ובתוכם משרד החינוך, התקשורת, הרגולטורים, ספקיות האינטרנט, בתי הספר וגם ההורים לא נוקפים אצבע על מנת למזער ולו במעט את היקף התופעה" מוסיף כבל.
בכנסת דנים בהצעת חוק שמעוררת התנגדות
בשבועיים האחרונים נערכו בכנסת כמה דיונים סוערים סביב תיקון חדש בחוק התקשורת (בזק ושידורים - חובת סינון אתרים פוגעניים) שנועד, על פי הוגי החוק, מועלם רפאלי וזוהר. ישנה הסכמה גורפת בקרב חברי הכנסת ומשתתפי הדיונים כי מדובר בתופעה קשה שיש למגר במהירות. אולם, ההצעה לתיקון החוק מבקשת להתמודד עם הבעיה - על ידי חיוב ספקיות האינטרנט לחסום אתרים כאלו כברירת מחדל, גם למנויים שאין להם ילדים, ועל כן רבים מתנגדים לכך מהחשש כי זהו פתח להפעלת צנזורה על הרשת. בנוסף, על פי הצעת החוק של זוהר - מי שירצה לגלוש לאתרי פורנו יצטרך להקליד פרטים מזהים. זוהר אף מבקש לחבר את שירותי הספקיות למרשם האוכלוסין שיאמתו את זהות המשתמש וגילו.
"לצערי בדיונים בוועדת הכלכלה אנו עדים לדיון שטחי מאוד משני הצדדים - מצד אחד כאלו המצקצקים שאי אפשר לסגור את האינטרנט בשם חופש הפרט, אך לא מציעים שום פתרון שיכול להפחית את התופעה הקשה והחמורה ומצד שני יש את אלה שמעוניינים לסנן את האינטרנט ל-8 מיליון אזרחי ישראל", אומר כבל.
בעקבות העיכוב באישורה של הצעת החוק שנידונה כבר 12 פעמים בוועדת הכלכלה, ועדיין לא עלתה להצבעה בקריאה ראשונה, החליט ח"כ זוהר להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדה שהוא עומד בראשה על מנת לזרז את אישורה.
עוד ב-TheMarker
אחרי גט, רקסי ואובר: אפליקציית מוניות רביעית בישראל - יאנגו הרוסית
מה משתיק את חברות ההיי-טק במחאה נגד אלימות כלפי נשים?
על פי נתונים של הלמ"ס המובאים במחקר ישנם יותר מ-1.1 מיליון משקי בית בישראל עם ילדים מתחת לגיל 17 - מתוכם ליותר מ-77% יש מנוי לאינטרנט ולרוב המוחלט ממשקי הבית - כ-95% - יש יותר משני סמארטפונים. על פי סקר של בזק מ-2017 על שימוש באינטרנט - ניכרת עלייה משמעותית לאורך השנים בשימוש ברשת: ילדים בגילאים 9-6 גולשים בממוצע 2.7 שעות ביום ויותר מ-60% מבני 18-7 גולשים יותר מארבע שעות באינטרנט.
מסקר של איגוד האינטרנט הישראלי - שנערך בקרב 500 ילדים ובני נוער בגילאים 18-7 באוכלוסיה היהודית - 42% העידו כי נחשפו לתוכן בעל אופי מיני לראשונה לפני גיל 12 אם במכוון וגם לא במכוון.
"משרד התקשורת חייב להוציא הנחיות לספקיות האינטרנט לפרסם את האפשרות לקבל סינון, לדרוש מהחברות לבצע מסע שיווק אגרסיבי וליידע כל הורה באפשרות הסינון. הפעילות חייבת להיות ממוקדת כלפי ההורים והתלמידים ולא כלפי כל אזרחי ישראל הבגירים", אומר כבל, "בבתי ספר חייבת להיות חסימה מוחלטת ומשרד החינוך והתקשורת חייבים לשלב ידיים - גם בפרסום, גם במעקב אחר התופעה וגם לקבוע סטנדרטים לתוכנות איכותיות. אי אפשר לתת לתופעה הזאת להימשך".