נדמה שאין מכה שקבוצת בזק לא ספגה בשנים האחרונות. החקירות הפליליות ותיק 4000, זעזועים בדרג בעלי השליטה, קריסת הרווחיות בסלולר, התגברות התחרות בטלוויזיה, המתחרים שנושפים בעורפה, רגולטור מצולק וקשוח - וקריסת המניה ב-50% בשלוש שנים.
רק בשבוע שעבר, אחרי שכלו כל הקיצין, עתרה בזק לבג"ץ בדרישה להורות למשרד התקשורת לעמוד במדיניות שגיבש ולבטל את ההפרדה המבנית בחברה בין החברה האם, בזק (328.7 +4.78%) , לבין החברות הבנות - פלאפון, yes ובזק בינלאומי. זו דרישה ותיקה של בזק, ולפי מדיניות המשרד - לאחר יישום רפורמת השוק הסיטוני אכן תבוטל ההפרדה. ואולם במשרדי הממשלה עדיין חוששים מעוצמתה של בזק ודוחים את ביטול ההפרדה.
המכות שניחתות על קבוצת בזק מגיעות דווקא בעידן שבו היא צריכה להוציא לדרך את אחד מפרויקטי התשתית המשמעותיים בתולדותיה: פרישת רשת סיבים אופטיים ברחבי ישראל, שמאפשרים גישה מהירה לאינטרנט עד 1,000 מגה-ביט. בבזק מודים כי ללא רשת סיבים אין עתיד לחברה. בעידן שבו מהירות האינטרנט גדלה והולכת, בזק לא תוכל להמשיך להישען לטווח רחוק על תשתית קווי הנחושת המגיעים לבתי האזרחים.
במשרדי הממשלה מבינים את החשיבות של פרישת רשת סיבים ברחבי המדינה, שנמצאת בפיגור מדאיג יחסית לקצב פרישת הסיבים ב-OECD. כל המחקרים מראים על מתאם בין צמיחה כלכלית לבין איכות תשתיות האינטרנט. בשלב זה סלקום ופרטנר מאיצות את פרישת הסיבים שלהן, אבל ברור לכל כי הן לא מתכוונות לכסות את כל שטחי ישראל. המדיניות המוצהרת של משרד התקשורת כיום היא לעשות הכל כדי לגרום לבזק לפרוש סיבים ולהפעיל את הרשת.
עד כה בזק פרשה את הרשת סמוך לבתיהם של כ-60% ממשקי הבית בישראל, אבל הרשת אינה פעילה מאחר שהעלויות הגבוהות של בזק עוד לפניה: רכישת ציוד שיאפשר להדליק את הרשת ולהפוך את הסיב האופטי לפעיל, וכן מציאת פתרון טכנולוגי שיאפשר להגיע עד לבית כל הלקוחות. כמה זה עולה? אף אחד לא יודע בדיוק, אבל ברור לכולם כי מדובר על השקעות של מיליארדי שקלים.
עוד ב-TheMarker
וויקס מסכמת את 2018 עם צמצום ההפסדים וזינוק של 42% בהכנסות
פאלו אלטו רוכשת את דמיסטו הישראלית ב-560 מיליון דולר
אם להשתמש במשל המקל והגזר, עד כה פעלו במשרד התקשורת באסטרטגיית המקל. המטרה שהציב המשרד היתה להפעיל לחץ תחרותי על בזק, שאמור לגרום לחברה להאיץ את פרישת הסיבים. במסמך מדיניות שפירסם המשרד בסוף 2018, במסגרת קול קורא לקבלת עמדות הציבור והשחקנים בשוק, היתה לא רק התעלמות כמעט מוחלטת מהדרישות של בזק, אלא להפך - הפעלת לחץ אדיר על בזק. כך למשל, במשרד איימו גם ליישם מהלך המכונה בשם הקוד "סיב אפל", שהמשמעות המעשית שלו היא שהמשרד עשוי להפקיע מבזק את השליטה ברשת הסיבים הקיימת שלה ולאפשר למתחרות, בעיקר סלקום ופרטנר, לעשות בה שימוש בקרוב.
כעת, במסגרת דיונים שנערכים באחרונה במשרדי הממשלה סביב פרישת הסיבים, החל שלב הגזר. במשרד התקשורת מנסים לדחוף את בזק להפעיל את רשת הסיבים שלה במעין עסקת חליפין: סיבים תמורת הקלות רגולטוריות. מנכ"ל המשרד, נתי כהן, מנסה להיות כעת המבוגר האחראי, ולהפחית את עוצמת ההתנגשות בין הפקידות המקצועית במשרד לבין אנשי בזק כדי למצוא מתווה לפתרון.
ההקלה המשמעותית ביותר שנבחנת כיום היא בעלת השלכות דרמטיות עתידיות על קבוצת בזק - ועל שוק התקשורת כולו. משרד התקשורת למעשה מתחיל בצעד ראשון לביטול ההפרדה המבנית בחברה, ויאפשר לבזק להפוך בעצמה לספקית אינטרנט (ISP). במלים אחרות, הפעילות שבזק נאלצה עד עתה להעביר לחברה הבת בזק בינלאומי תוכל להיות במסגרת הסיבים האופטיים בתוך בזק.
למהלך כזה יש השלכות משמעותיות לא רק לקבוצת בזק עצמה וליכולות שלה לנצל את משאביה באופן יעיל יותר, אלא גם על השוק כולו: בזק כחברת שירותים שמספקת חבילה מלאה לאינטרנט היא איום תחרותי משמעותי הרבה יותר על השחקנים האחרים בשוק.
בימים אלה פועל צוות בין-משרדי שהוקם על ידי כהן במטרה לגבש מודל כלכלי להאצת פרישת רשת הסיבים האופטיים בישראל. בצוות חברים גם נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. בראש הצוות יעמוד סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, ד"ר עופר רז-דרור. הנה הדילמות המרכזיות של הצוות - והמדיניות המסתמנת.
1. "אולטרה-רחבת-פס": כמה מהיר האינטרנט המהיר?
הצעד הראשון בגיבוש המדיניות הוא להגדיר מהו היעד. ובכן, כבר בשלב זה יש חוסר בהירות בנוגע להגדרת היעד. האם יש צורך דווקא בפרישת סיבים אופטיים או שמא טכנולוגיה מהירה אחרת תספק את הצרכים גם ללא סיבים?
בשלב זה הגדיר משרד התקשורת את היעד כ"פרישת תשתית אולטרה-רחבת-פס נייחת". מהי תשתית רחבת-פס? בזק, לדוגמה, מבקשת כבר להרחיב את מהירות האינטרנט שלה ל-150 ואף 200 מגה-ביט, באמצעות טכנולוגיות המאפשרות להאיץ את האינטרנט על גבי קווי הנחושת הקיימים (משרד התקשורת סירב לאשר לה זאת, כדי להפעיל עליה לחץ לפרוש סיבים). האם 200 מגה-ביט ייכלל ביעדי המשרד? המקרה של HOT קיצוני אפילו יותר: הכבל הקואקסיאלי של HOT (כבל בעל ציר משותף) מסוגל לספק בתנאים מסוימים גם 500 מגה-ביט לשנייה.
ככל הנראה, הכוונה היא להגדיר את התשתית אולטרה-רחבת-פס נייחת, כזאת שמגיעה לרף מסוים של מהירות אינטרנט שאינה מתאפשרת בטכנולוגיות הקיימות כיום, אלא רק בפרישה של רשת סיבים חדשה. כלומר, נקודת ההתייחסות תהיה מה מהירות הסיב האופטי ועל פי זה תוגדר מהי מהירות האינטרנט הרצויה לפי משרד התקשורת.
2. הפרישה הוורטיקלית: איך מגיעים לקומה שלישית?
כל מי שמסתובב ברחובות הערים ומשפיל לרגע את מבטו יכול להיתקל בבורות תקשורת שחורים שעליהם הכיתוב "זהירות! סיב אופטי". בורות כאלה יש לבזק, פרטנר, סלקום ו-HOT. באחרונה, במטרה להאיץ את הפרישה, משרד התקשורת קבע כי החברות שפורשות סיבים יוכלו לעשות שימוש בבורות התקשורת של בזק.
אלא שהפרישה ברחובות הערים היא פשוטה יחסית, ואילו האתגר המשמעותי הוא בקילומטר האחרון - הגעה עד לבית הלקוח, ובעיקר הפרישה הוורטיקלית - כלומר, כניסה לתוך בנייני מגורים והגעה עם סיב אופטי עד לבית הלקוח בבתים בבנייה רוויה.
זהו אתגר משמעותי ברמה המשפטית - למי שייכות תעלות התקשורת? האם אפשר לפרוש תשתית ללא אישור הדיירים?; ברמה הכלכלית-תחרותית - האם לאפשר לכל חברה לפרוש סיב בכל בניין וכך ייווצר כאוס, לעתים עם חמש תשתיות תקשורת שמגיעות לבית, או לחייב שחברה אחת תפרוש עבור כולן?; וגם ברמה ההנדסית - כיצד מוודאים שחברה אחת שפורשת בכל בניין לא תתאים זאת לצרכיה בלבד ותמנע אפשרות מהמתחרות להשתמש באותה תשתית?
3. הפרישה האוניברסלית: הוויתור הדרמטי לבזק
בעוד בזק מתמהמהת עם רשת הסיבים ו-HOT כלל לא מצהירה על שאיפות בכיוון (HOT מחפשת משקיע אסטרטגי שירכוש ממנה חלק או את כל פעילות התשתית) - פרטנר וסלקום מתקדמות עם פרישה עד לבתיהם של מאות אלפי לקוחות בישראל, בעיקר באזורים בבנייה רוויה, שם הכדאיות בפרישה גבוהה. סלקום מצדה, נמצאת בתהליכי רכישה של מיזם הסיבים של חברת החשמל (IBC).
מדוע בזק מתעכבת? מדיניות האסדרה של בזק שונה והיא מחויבת בפרישה אוניברסלית - כלומר להציע כל טכנולוגיה שלה באופן שוויוני לכל בית בישראל. אלא שעלויות הפרישה של סיב אופטי הן גבוהות במיוחד, בעיקר באזורים בבנייה לא רוויה - למשל בתים חד-קומתיים.
במסמך המדיניות הראשוני של משרד התקשורת כבר דובר על מתן הקלה לבזק ואפשרות לפרוש ולהפעיל את הרשת באופן מדורג בין אזורים שונים. כלומר, היא לא תחויב בפרישה אוניברסלית מהרגע הראשון. אלא שכעת מסתמנת דעה שונה במשרד וחשיבה למתן הקלות נוספות לבזק.
כך למשל, קצב הפרישה יואט וייתכן שהמשרד יאפשר לבזק טווח זמן רחוק הרבה יותר להגיע לשיעור פרישה משמעותי. באחרונה אישר משרד התקשורת שינוי ברישיון שהעניק הקלות למיזם הסיבים הכושל IBC, שלפיהן החברה - שהיתה גם היא מחויבת בפרישה אוניברסלית - תחויב להגיע לפרישה של 40% רק בעוד עשר שנים. במשרד התקשורת היו רוצים שבזק תגיע ל-60% בחמש שנים, אך מוכנים להתפשר על פחות.
לא רק זאת, אלא שייתכן כי משרד התקשורת יבצע צעד דרמטי ויוותר לבזק על פרישה אוניברסלית מלאה. בבזק מדברים על כך שב-20% ממשקי הבית בישראל אין בכלל כדאיות בהשקעה בפרישת סיבים. מדובר בעיקר על אזורים שבהם יש מרחקים גבוהים בין משקי בית פרטיים. במשרד התקשורת מוכנים לבוא לקראת בזק בכל הנוגע ל-20% אלה, לוותר על חובת הפרישה האוניברסלית ולגבש פתרון שיאפשר בהמשך את מימון הפרישה באזורים אלה - למשל על ידי תקציב ממשלתי, מוניציפלי או הקלות שונות אחרות לבזק. ברעיון הזה תומכים גם נציגים ממשרד האוצר ומרשות ההגבלים העסקיים.
4. המפה התחרותית: בזק תרד מהמגדלים
פרטנר וסלקום פורשות כיום סיבים בעיקר בבניינים חדשים או באזורים שבהם יש בנייה רוויה. במקומות מעין אלה הכדאיות הכלכלית גבוהה - באמצעות סיב אחד לכל בניין אפשר לעתים לחבר עשרות מנויים. נכון לרבעון השלישי של 2018, פרטנר פרשה כבר סיבים שמגיעים לכ-250 אלף משקי בית, IBC ל-150 אלף וסלקום עם 120 אלף משקי בית.
במשרד התקשורת מודעים לכך כי כדאיות הפרישה כעת של בזק בבניינים שבהם כבר קיימת תשתית של אחת המתחרות היא נמוכה. לכן, במשרד בוחנים את יכולת התחרות של בזק במקומות תחרותיים, ושוקלים לגבש עבורה מדיניות שתאפשר לה להימנע מלפרוש במקומות שבהם אין כדאיות כלכלית.
במקום זאת, משרד התקשורת יחליט כי במקומות מסוימים שבהם כבר יש מענה תחרותי, פרישת התשתית הישנה (קווי נחושת) של בזק תספיק. ייתכן גם כי בזק עצמה תוכל לעשות שימוש בתשתיות של המתחרות באותם מקומות ולא תחויב להגיע בעצמה לכל בית.
5. הדרמה הגדולה: בזק מתחילה לבטל את ההפרדה המבנית
ההגבלה ההיסטורית שחייבה את בזק ליצור הפרדה מבנית בינה לבין החברות הבנות נובעת מאסדרה היסטורית וייחודית בישראל. בעקבות כוחה המונופוליסטי של בזק, הרגולטור ניסה ליצור תחרות במקטעים רבים ככל האפשר בשוק התקשורת. זאת הסיבה שבישראל נוצרה הפרדה בין חברות התשתית שמספקות את צינור העברת המידע, לבין ספקיות האינטרנט שמעבירות את המידע בצינורות. הפרדה דומה ומוזרה נעשתה, למשל, בין חברות הטלפוניה לחברות שמספקות שיחות בינלאומית, וכמובן בתחום הסלולר והטלוויזיה.
כיעד מוצהר, בזק מציגה כבר שנים רבות את ביטול ההפרדה המבנית. מיזוג כזה יאפשר לה גם להתייעל דרמטית במספר העובדים, אבל בהמשך אולי גם להציע סלי שירותים משותפים של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה - בדומה להצעות של המתחרות - HOT, סלקום ופרטנר. הפרדה אחרת שבזק רוצה מאוד לבטל היא ההפרדה התאגידית - כלומר לאפשר לבזק להפוך את החברה יחד עם החברות הבנות לישות משפטית אחת, כדי ליהנות מההפסדים הצבורים של yes.
עד כה משרדי הממשלה מנעו זאת מבזק. הניסיונות והלחצים של בזק להוביל למהלך כזה כללו, לפי החשדות בתיק 4000, גם יחסי תן-קח אסורים לכאורה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במקביל, ולאחר שבבזק הבינו שההפרדה עדיין רחוקה, בחברה מובילים מהלך לאיחוד פעילויות מסוים בין החברות הבנות בקבוצה לבין עצמן - פלאפון, yes ובזק בינלאומי. איחוד כזה מותר ככל הנראה על פי החוק ונועד בעיקר לחסוך בהוצאות ולהפחית כ-800 תקני כוח אדם בשלוש שנים.
במשרד התקשורת עדיין לא מראים סימנים מובהקים לביטול ההפרדה המבנית, אך לצד זאת מגבשים כעת מדיניות שתאפשר לבזק להציע סל שירותים באינטרנט. כיום בזק יכולה אמנם למכור תשתית אינטרנט וספק, אך היא מחויבת להציע ללקוחות את כל מגוון החברות שיש בתחום הגישה לאינטרנט, והיא עצמה אינה יכולה לשמש כספקית אינטרנט או להמליץ על החברה הבת בזק בינלאומי. מדי שנה העסקה מסתיימת והלקוחות צריכים לחדש את העסקה.
לפי המתווה המתגבש, בזק תוכל להציע שירות כולל כזה רק בסיבים האופטיים. כלומר, לקוח שירצה לקבל תשתית וגישה יוכל לקבל מבזק את סל השירותים המלא. המשמעות היא שבזק תהפוך בעצמה לחברת שירותים ותוכל לספק ללקוחות את שירותי האינטרנט באופן מלא. מהלך כזה יאפשר לבזק לא רק לחסוך בעלויות, אלא גם לחזק את מעמדה כחברת שירותים ולהדק את הקשר הישיר עם לקוחותיה בתחום האינטרנט.
בזק, כמובן, לא תסתפק בצ'ופרים האלה שיציע לה משרד התקשורת. החברה תמשיך לדרוש ביטול מלא של חובת ההפרדה המבנית בחברה, הקלות נוספות בכל הקשור לקצב פרישת הסיבים - מהלך שיכניס גם את החברות המתחרות לפיקוח דומה.