"רמת גן אינה פרס ניחומים לעולם התחתון! עובדת העירייה ניהלה רומן עם דרוזי נשוי שהיתה כפופה לו", סיפר האייטם בפייסבוק — שפורסם במימונו של ארגון שקורא לעצמו "נלחמים בשחיתות העירונית". האייטם, העוסק במתמודד לראשות עיריית רמת גן, הוא שקר מוחלט.
ימים ספורים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, נדמה שמעולם לא התקיימה בישראל מערכת בחירות כה מזוהמת בקמפיינים של השחרה, שעושים שימוש בכלים הזמינים והאנונימיים שמספקת הרשת. אם זה לא מספיק, אין ספק שזה רק קדימון חיוור למה שצפוי במערכת הבחירות הכללית — שצפויה להתקיים ב–2019.
רותם גז הוא מומחה לכריית מידע ברשת, ובתקופת הבחירות הקודמת עמד בצד השני — כיוצר קמפיינים שליליים. בהמשך הוא התרחק מהתעשייה, ומספר איך היא עובדת. לדבריו, הצעד הראשון הוא יצירת קמפיין שלילי על מועמד: "חוקרים פרטיים עסוקים כרגע בבחירות המקומיות. הם מחפשים בקדחתנות את הלכלוך, את המידע שעליו יבססו אנשי קידום התוכן את היח"צ השלילי בדיגיטל. הייתי יכול להרוויח 200 אלף שקל בחודש רק מייצור משברים ברשת, בכל צורה — בוטים, סקריפטים, מציאת מידע שלילי וקידום שלו או הריסת קמפיינים", אומר גז.
יש עוד שיטות, הוא מספר. מועמד יכול לבזבז כסף רב למי שמתמודד מולו: "לקנות לייקים וליצור מצג של מועמד עם פרופיל פופולרי זה קל. מועמד יכול לקנות מערכת שמפיצה ברשת את שם המתחרה. התוצאה היא שאלגוריתם של גוגל מתייג את המלה כמבוקשת יותר, והחברה תגבה יותר כסף על פרסום שמשתמש במלה הזאת. סביב כל מלה אפשר ליצור פעילות ברשת, וזה מעוות את המציאות. סקריפט או בוט יכולים להגדיל את כמות החיפושים על אדם, ואת ההקלקות על פרסומות — ולחסל את התקציב של המתחרה". הדבר אפשרי מכיוון שבשיטת הפרסום לפי עלות לחשיפה, המפרסם משלם לגורם המציג לפי מספר החשיפות למשתמשים.
גז מוסיף כי "המזימה היא להפוך פעולות ברשת מכאלה שאנשים מבצעים — לפעולות של מכונות, ולהנדס פגיעה של היריב בתקנות של הפלטפורמה שבה הוא מפרסם. התוצאה היא השפעה על השיח הציבורי או על התקציבים של קמפיינים יריבים — שהקליקים שותים אותם — ולחלופין יצירה של מצגי שווא ממש".
לדברי גז, עלות השירות יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. "אם מועמד רוצה ליצור קמפיין חד־פעמי ורציני — המחיר בהתאם: 20–80 אלף שקל לקמפיין. משלמים גם לספקים כמו פייסבוק וגוגל. נניח שכתבנו כתבה שלילית על מתמודד, רכשנו מקום בפלטפורמה רצינית שתפיץ אותה — זה עשוי לעלות אלפי שקלים. אחרי זה צריך גם לחשוף אותה לקהל מטורגט".
גז פסימי מאוד. לדבריו, "אנחנו מתקרבים לעידן שבו הכלים האמינים היחידים לחזות מי ינצח בבחירות הם באוף־ליין — להתקשר או לדפוק בדלת. למי שלא מבין, האינטרנט הוא פיקציה של מספרים והנדסת אלגוריתמים, ומי שיש לו כסף יכול לשנות כל דבר ברשת. השיטות הן בדרך כלל פיתוחים של אנשים יצירתיים. הן יוגדרו עם הזמן כפשעי סייבר, אבל בינתיים אנחנו צורכים את זה. חייבים להיפרד מהתמימות — השיח ברשת מזוהם, ואי־אפשר לשלוט בכלום. לא בנתונים של חברות הניטור וניתוח המידע, לא בפוסטים ולא בכתבות שרואים. אין שום דרך לדעת מי עומד מאחורי המידע".
יועץ תקשורת בכיר שהיה מעורב בקמפיין לרשויות המקומיות ב–2013 מסביר שפייק ניוז אינו כרוך בהכרח באמצעים דיגיטליים: "ביבי מייצר פייק ניוז כי הוא יכול. באתר מידה ובאתר של הצל יש הרבה פייק ניוז, אבל זה לא תופס ברמה הארצית". הוא פחות פסימי מגז. לדבריו, "בישראל מייצרים הלך רוח שלילי בעיקר באמצעות טוקבקים על מועמדים או פרופילים מזויפים שמגיבים בטוויטר, פייסבוק ויוטיוב. קשה לייצר פה פייק ניוז מוחלט, כי זו מדינה קטנה והאמת תמיד תתגלה מהר — אבל מדי פעם זה מצליח".
בכנסת עדיין דנים בבעיה — לא בפתרונות
בשבוע שעבר התכנסה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת כדי לדון במוכנותן של רשויות המדינה לתופעה. הח"כים ניסו להתעמת עם נציגי ועדת הבחירות ומערך הסייבר — שאחראים על תקינות מערכת הבחירות. ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה בדיון: "חברות גדולות מחזיקות במשתמשים מזויפים ומתחזקות אותם כדי להפיץ מידע כוזב — ולכן כמעט בלתי־אפשרי לזהותם כמזויפים. במערכת הבחירות לכנסת נראה גידול ניכר בכך".
ואכן, הדיון העלה בעיקר תובנות מדאיגות: החקיקה הקיימת אינה ערוכה לעידן הפייק ניוז, למרות ההבנה כי בפלטפורמות של ענקיות הטכנולוגיה יש כמות עצומה של פרופילים מזויפים, ומופצים אין־ספור סיפורים כוזבים.
בדיון גם נחשף כי מערך הסייבר הלאומי מקיים תקשורת ישירה מול פייסבוק, והביא למחיקת אלפי משתמשים מזויפים ברשת החברתית. ארז תדהר, אחראי הנחיית המשק במערך הסייבר הלאומי, הבהיר לגבי אופי הפעילות מול פייסבוק: "אנחנו מזהים פעילות של תקיפה או מידע כוזב, ומדווחים לפייסבוק — אבל לא מבקשים מידע על המפעיל או מתערבים בתוכן". נציגי מערך הסייבר לא סיפקו מידע לגבי הקריטריונים למחיקה של פרופיל, ומיד בתום הישיבה נשלחה מטעם ועדת המדע הודעת תיקון, שמבהירה שפייסבוק היא האחראית היחידה להסרת פרופילים פיקטיביים.
בישיבה נכחו גם נציגי ארגונים אזרחיים, ובהם פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, וד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהדגישו כי היעדר השקיפות לגבי פעילות הסרת החשבונות מעוררת דאגה. אלטשולר שוורץ הוסיפה כי זאת בעיה מוכרת, וכי הדיון הנחוץ הוא בפתרונות, ולא בבעיה עצמה. "ההגדרה של פייק ניוז היא נזילה, וזה לא הסיפור — מה שבאמת יש כאן זה לשון הרע, וכבר קיימת חקיקה להתמודדות עם זה".
אלטשולר הציעה בדיון שתי דרכים להתמודד עם התופעה כבר עכשיו, במסגרת החקיקה הקיימת. הראשונה היא שקיפות: "סעיף 7 לחוק הגנת הצרכן אוסר על הטעיה בפרסומת — ובמסגרתו האיסור על פרסומת שנחזית לידיעה אמיתית, שחל גם על תעמולת בחירות. זה לא חוקי וניתן להתלונן על זה לוועדת הבחירות". הדרך השנייה נוגעת בפרטיות המשתמשים. תופעת הבוטים והפייק ניוז נובעת מטרגוט על סמך המידע האישי של הגולשים, שמועבר — נמכר, ליתר דיוק — לצדדים שלישיים על ידי אתרים או גורמים שאוספים אותו. לדבריה, "צריך לאסור על מתמודדים ועוזריהם להשתמש במידע האישי שלנו. אבל לכנסת לא אכפת משיח על תעמולת בחירות. החוק עצמו בעניין הזה כבר לא רלוונטי, ומדבר על תעמולה מכלי טיס".
מאבק שנדון לכישלון
העיסוק הבינלאומי בסוגיית הפייק ניוז הגיע לשיא כשהתפוצצה פרשת קיימברידג' אנליטיקה. ענקיות האינטרנט הן החוליה החזקה ברשת, זאת שמחזיקה במידע האישי של המשתמשים ובבמה שהן מעניקות באופן חופשי. רק כעת, אחרי שהן איפשרו במשך שנים לכל גורם, ללא אבחנה, לפרסם דרכן, ואספו כמויות אדירות של מידע אישי — הן נדרשות להסביר איך הן מגינות על טוהר השיח שמתנהל באמצעותן. הפלטפורמות אמנם נבנו על העיקרון של מרחב דמוקרטי ופתוח, אבל למעשה סיפקו כלים לכל מיני גורמים לבצע מניפולציות ולהשפיע על מה שאנשים חושבים.
המסקנה מהשימוע שנערך בסנאט בספטמבר למנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, ולסמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, היא שהם מעוניינים לפעול כדי לשמור על טוהר השיח, אך השאיפה הזאת אינה ניתן למימוש מלא.
עוד ב-TheMarker
גוגל התכוונה להקים חממת סטארט-אפ בברלין - התושבים התנגדו וניצחו
מרמזורים ועד מצלמות אבטחה: הערים בישראל חשופות למתקפות האקרים
הרשת החברתית הגדולה בעולם — פייסבוק — שהיא גם חברת הפרסום הגדולה בעולם, הכריזה בשבוע שעבר שהקימה חדר מלחמה למאבק בהתערבות בבחירות, לקראת בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי. בהודעה הוצגה פעילות המחלקה שהקימה לפני שנתיים כדי למנוע התערבות בבחירות — הרבה לפני שהתבררו ממדי הנזק של קיימברידג' אנליטיקה. עשרות מומחים של פייסבוק, ובהם מהנדסי תוכנה, אנשי מודיעין, מדעני מידע ואנשי המחלקה המשפטית, סיפרו על פעולתם של 20 אלף עובדי החברה שאחראים על שמירת הפלטפורמה נקייה ומאובטחת, ומטפלים באיומים וזיופים ברשת החברתית.
עם זאת, פייסבוק, גוגל וטוויטר נכשלות שוב ושוב בהתמודדות עם התופעה מכיוון שהכלים שלהן אינם עומדים בקצב ונכשלים בזמן אמת — כמו אלה של פוליטיקאים וראשי מדינות.