זה קורה בכל פעם שאסור לפרסם שם של חשוד שהוא סלב או קרוב משפחה שלו. אתרי החדשות נאלצים לטשטש ולהסוות את השם והתמונה, אבל הקוראים כבר יודעים ומצליחים לגלות במי מדובר. מספר שעות או ימים אחרי שכולם כבר יודעים, מותר באופן רשמי להגיד את השם.

בר רפאלי ב-ynet (צילום: אני לקבל יכול פלאפל)
הצילום שהעברתם בוואטסאפ | צילום: אני לקבל יכול פלאפל

לפי התמונה הזאת שרצה בפייסבוק ובוואטסאפ ושדווח עליה בתוכניות רדיו וטלוויזיה, נראה שקרתה ל-ynet פדיחה לא נעימה עם בר רפאלי ואחיה און. צילום מטושטש של בר רפאלי הופיע בכתבה על החשדות נגד אחיה, ולצידה קפצה מודעת פרסומת של הודיס, ובה תמונה של בר רפאלי שזהה לזו שבכתבה. במילים אחרות - הפרסומת בעצם חשפה את השם שאסור לפרסם.

המודעות האלה כמובן לא נבחרות באופן ידני ולכתבים ולעורכים באתרי החדשות אין שליטה עליהן. אז נראה שמדובר בהצטרפות מקרים מצחיקה ולא ביד מכוונת. אלא שגם זה לא הסיפור. 

למדנו כבר שלא כל מה שאנחנו רואים בפייסבוק או בוואטסאפ הוא אמיתי. לא התגובה של מארק צוקרברג לגלעד ארדן על מחוזות השיימינג ולא מבחן לבית ספר יסודי שקורא לילדות להיות צנועות. נחשו מה? גם במקרה הזה התמונה של ynet היא זיוף שיצא משליטה והגיע לכולם כאילו מדובר באמת.

אנשי עמוד הממים "אני לקבל יכול פלאפל" הם אלה שהעלו את הצילום הזה במקור לפייסבוק. הם ערכו את המודעה, שתלו אותה בעמוד הכתבה, צילמו בטלפון סלולרי את המסך המזוייף והעלו לעמוד שלהם. בפוסט המקורי ישנו קישור שהוביל לכאורה לכתבה המקורית, אבל בפועל הוא הוביל לשיר של ריק אסטלי - מתיחת אינטרנט ותיקה שאמורה לחשוף שמדובר היה בבדיחה. כך או כך, התמונה שותפה ברחבי הרשת בלי ההסבר וההקשר וככה הגיעה גם אליכם.

 

"העלינו את זה בתור בדיחה. מי שגולש בעמוד שלנו יודע שאנחנו מעלים פוסטים הומוריסטיים ולא מנסים לעבוד על אף אחד", אומרים אנשי הפלאפל ל-Nexter, "הבעיה מתחילה כשעמודים אחרים, שמתיימרים להציג את המציאות, מעלים תכנים כאלה בעצמם ולא כשיתוף מהעמוד המקורי, ואז הציבור והעיתונאים שמשרתים את הציבור עלולים להתבלבל וליצור מצג שווא".

מ-ynet לא התקבלה תגובה.